קישורים לקטעים: מעבר ביניהם בחיצים למעלה ולמטה
כבוד היושב-ראש, כנסת נכבדה, ראשית, ברכת חנוכה שמח לכלל תושבי ואזרחי מדינת ישראל, אני מאחל שבעזרת השם חג האורים שבא עלינו לטובה ישמש נקודת אור בתוך כל אותו בליל חושך שאנחנו לצערנו נמצאים בו, ושהקדוש ברוך הוא יעשה לנו ניסים בימים ההם בזמן הזה. כמו באותם ימים שהיו אז ניסים ונפלאות, נזכה לניסים ונפלאות גם כיום, מאותן גזרות קשות שאנחנו רואים.
אני רק רוצה לבוא ולומר, מוריי ורבותיי, שהיום יש הרבה קשיים, אנשים גם לא יודעים ומתבלבלים על מה להתפלל, האם להגיד "על הניסים" או "על המיסים", מרוב שבאמת האזרח מקבל שורה כבדה של מיסים בכל תחומי החיים. אבל אנחנו בעזרת השם נמשיך הלאה את המאבק שלנו. המאבק שלנו זה מאבק צודק. למען העם היושב בציון נמשיך לעשות את כל עשייתנו.
מאוד כואב הלב לראות כיצד מנסים בכוח אותם פקידים, אותם שופטים, אותם אנשים, לסתום את פיו של כל מי שלא מיישר איתם קו. את הדברים האלה ראינו גם כן בסוף השבוע, בניסיון המחפיר לסתום חלילה את פיו של מי שאמור לדבר על אותם דברים – הראשון לציון, הגאון הגדול הרב יצחק יוסף, הרב הראשי לישראל. כל כך מבזה ומבייש – כבוד שר הדתות, אני מאוד מצפה שלפחות בנושא שקשור למשרדך אולי תאזין קצת לדברים. גב' עידית סילמן, בבקשה, תאפשרי לשר, הוא השר התורן, להקשיב לנו, כי האנשים שבאים לפה באים לדבר. את השיחות – אחרי זה יש ישיבת סיעה, תעשי את זה.
אני רוצה לדבר. אני לא אמשיך לדבר אם השר לא יקשיב לי. מטרת הדיון היא שהוא יקשיב.
כן חלוקת שמע, בסדר גמור. גם כשהוא ידבר – – –
גם כשהשר ידבר, אנחנו נדבר כולנו עם חלוקת שמע.
בסדר. הבנתי. הבנתי. חלוקת שמע. יכול להיות שאולי – – –
יכול להיות שזו גם חלוקת אוויר. כשטסים באוויר, כטייס, אז גם כן מקבלים עוד כמה השראות כששומעים עוד כמה דברים באוזניים. אבל לא משנה, תרצה – תקשיב, לא תרצה – לא תקשיב. ממילא גם אם תקשיב לא בטוח שתאזין. אלה שתי חלוקות דברים אצלנו.
בכל מצב, כואב הלב ושותת הדם לראות שבנושא כזה כאוב, של הראשון לציון, הרב יצחק יוסף, שאמור לדבר על נושאים שקשורים במשרד הדתות – אם זה על כשרות; אם זה על גרות; אם זה בנושא של הכותל המערבי; אם זה חלילה בנושא של גיורים, דברים שחלילה רוצים לעשות רפורמות בנושא הזה, ובראשם השר שרוצה לעשות את הדברים האלה – מנסים לסתום את פיו, אז אני רוצה לבוא ולומר: אם זו המדיניות כלפי כל מי שרוצה לבוא ולדבר על דבר שהוא אמור לדבר, אז זו בושה וחרפה לממשלה, בושה וחרפה לכל אלה שמנצלים את זה כדי לסתום פיות לאנשים. הכי מצחיק זה – תארו לעצמכם ששופט, להבדיל מיליארדי הבדלות, שופט כדורגל צריך לבוא, לנווט את המשחק בתוך המגרש, והוא רוצה לבוא ולהגיד את עמדתו לגבי מה שנעשה. אומרים לו: לא, אתה תשתוק, אתה לא תדבר. מה זאת אומרת? זה התחום שלו.
הראשון לציון ידבר ויאמר את דעתו גם בלי לפחד מפקידים כאלה ואחרים, אפילו שהם חושבים שהם נמצאים בשמיים כטייסים.
474 מילים של משה אבוטבול. הטקסט מתוך "דברי הכנסת"; קריאות ביניים ודברי היושב־ראש מוצגים במקום שבו קטעו את הנאום, בשוליים. הנוסח המלא בפרוטוקול הרשמי.