תוכנית הממשלה להכרה ברפורמים, לחלל את קדושת הכותל ולחלוקתו

קישורים לקטעים: מעבר ביניהם בחיצים למעלה ולמטה

אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, אני עומד כאן להציג אי-אמון בממשלה על התנהלותה מול הרפורמים, על התנהלותה בכותל. אני רוצה בחג החנוכה הזה להתחיל במה שאנחנו אוהבים להתחיל, וגם, במירכאות, רבים משרי הממשלה המוזרה הזאת אוהבים לצטט – הרמב"ם. אז אנחנו נתחיל מהרמב"ם, הלכות חנוכה. הרמב"ם, פרק ג', הלכה א': בבית שני, כשמלכו יוון, גזרו גזרות על ישראל, וביטלו דתם ולא הניחו אותם לעסוק בתורה ובמצוות; ופשטו ידם בממונם ובבנותיהם – יש כאלה שזה מוכר להם – ונכנסו להיכל ופרצו בו פרצות וטימאו הטהרות, וצר להם לישראל מאוד מפניהם, ולחצום לחץ גדול, עד שריחם עליהם אלוקי אבותינו והושיעם מידם והצילם, וגברו בני חשמונאי הכוהנים הגדולים, והרגום והושיעו ישראל מידם; והעמידו מלך מן הכוהנים – וכפי שאמרת קודם – חזרה המלכות לישראל יתר על מאתיים שנה, עד החורבן השני.

נס עצום. חזרה המלכות לישראל אחרי מאתיים שנה. ממשיך הרמב"ם, לא מסתפק – הלכה ב': אבל כשגברו ישראל על אויביהם ואיבדום – בכ"ה בכסלו – ונכנסו להיכל, ולא מצאו שמן טהור במקדש אלא פך אחד, ולא היה בו להדליק אלא יום אחד בלבד – והדליקו ממנו נרות המערכה שמונה ימים, עד שכתשו זיתים והוציאו שמן טהור. ומפני זה – בגלל הדבר הזה של השמן – התקינו חכמים שיהיו שמונת הימים האלו, שתחילתם בכ"ה בכסלו, ימי שמחה והלל; ומדליקין בהם הנרות בערב על פתחי הבתים בכל לילה ולילה משמונת הלילות – להראות ולגלות הנס – וימים אלו הן הנקראין חנוכה, והן אסורין במספד ותענית, כימי הפורים. והדלקת הנרות בהן מצווה מדברי סופרים כקריאת המגילה.

השאלה ששואל את עצמו כל מי שקורא את זה וכל מי שאומר את "על הניסים" בתפילה – בשחרית, מנחה וערבית ובברכת המזון – היה פה דבר מדהים, קרה פה נס: ניצחו את האויבים, העמידו מלכות למאתיים שנה, לא ל-74 שנים – ומלכות, בלי שותפים; מלכות בית חשמונאי – על הנס הזה אין שום דבר, לא מעניין, לא רלוונטי. קרה משהו מוזר: היה פך שמן טהור – היה שמן שהוא לא היה טהור בחותמו של כהן גדול – אולי במסגרת הרפורמות היום יכלו לעשות שם שמן עם שלושה כוהנים מועמדים לכוהן גדול שהיו חותמים על השמן, לא היה צריך להגיע לכוהן גדול שיחתום על השמן. לקחו את השמן של הכוהן הגדול – ומבחינה הלכתית, דרך אגב, זה לא היה נצרך, יכלו להתמודד גם עם שמן אחר, אבל לא, השמן הזה דלק שמונה ימים, ועל זה אנחנו אלפיים וחמש מאות שנה, שמונה ימים בשנה – אתם יודעים, פסח זה שבעה ימים – שמונה ימים בשנה מדליקים שמן. מה עם הנס המופלא הזה שעם ישראל הצליח להתגבר על האויבים, רבים ביד מעטים, טמאים ביד טהורים, רשעים ביד עוסקי תורתך? לא. גם בתפילה, מה אנחנו בסוף – "על הטהרה", באו "בחצרות קודשך וקבעו שמונת ימי חנוכה אלו", כמו שאומר הרמב"ם וכמו שמביאה הגמרא בשבת.

לא מוזר לכם? והכי מוזר שזה גם חג שכולם – זה חג כללי – בישראל חוגגים. אז אני רוצה לגלות לכל מיני חברי כנסת שכל הזמן מזכירים: המתייוונים ששיתפו פעולה עם היוונים היו יהודים. היו יהודים טובים, יהודים נחמדים, יהודים פתוחים, פלורליסטים, רצו להביא קדמה, רצו להביא את תרבות העולם אל תוך העם הפנאטי הזה, שנשאר עם חוקים מיושנים מהר סיני, ורצו לעשות טוב לעם, לפתח אותם, לעשות להם תיאטראות, לתת להם אקדמיה קצת, משהו – שתהיה קצת חיות בעם הזה.

כמה פנאטים ממודיעין החליטו לגרום למרד – עזבו שהם ניצחו – והם נשארו עוד עם הפנאטיות הזאת עם פך השמן. ואנחנו היום נמצאים אלפיים ארבע מאות שנה אחרי, חוגגים את החג הזה כולם – מדליקים מנורות, אוכלים סופגניות, צועקים על המכבים.

אני מזכיר לכם, אלה אותם רפורמים שיש היום, לא השתנה כלום, עם אותם עקרונות, עם אותם דברים. דרך אגב, עם אותו מקום: הכותל המערבי, שהוא שריד בית מקדשנו, אותו מקום, לא השתנה כלום. כל מה שמבקשים זה עם חותמו של כהן גדול, לא של שלושה מועמדים לכהן גדול. רוצים כולה קצת לעשות כמו המסורת. על זה נלחמים, איך אתם יכולים בכלל להעלות על דעתכם, זה היה צריך להיות חג שאסור לקיים אותו. ונכון, היום עושים את זה יותר מתוחכם – כשרוצים לעשות "להשכיחם תורתך", לא אוסרים את לימוד התורה חס וחלילה, רק אומרים: בואו נגביל את זה לכמה עילויים, שלא יהיה יותר מדי. לא אוסרים חס וחלילה את ברית המילה, אלא פה היה איזה מישהו שהציע בשבוע שעבר שיעשו את זה בבית חולים בהליך כירורגי – למה צריך לעשות מזה טקס? הוא הציע את זה פה, פה בכנסת, לא במקום אחר.

וכשאמרו אולי – איך כותב הרמב"ם: פשטו ידיהם בממונם ובבנותיהם. כשרוצים לשמור על נישואי תערובת, אומרים לך פה בכנסת – איך קוראים לוועדה הזאת? לשירותים יהודיים, לשירותי דת, כך קוראים לוועדה הזאת פה בכנסת. מציעים לך, בוא נעשה את זה יותר קליל. תסבירו לי, רבותיי, מה ההבדל בין מה שכתב הרמב"ם אז למה שקורה היום? תנסו להסביר לאדם אינטליגנטי, נורמלי, על מה מדובר? על אותם פנאטים, אותם כללים, אותן בנותיהם. מה המתייוונים האלה רצו? קצת פלורליזם, קצת פתיחות. ובגלל זה אנחנו לא חוגגים את הנס של הניצחון על היוונים במלחמה; לא על זה – על פך השמן הטהור. בשביל שכל אלה יתבלבלו בסוף, אלפיים ארבע מאות שנה אחר כך. ודרך אגב, המלחמה הזאת נמשכת עד היום, כל פעם בוורסיה אחרת, אותה מינות ואותו דבר של לשים את האדם במרכז, ולא את האדם – את העולם הזה כמרכבה להשראת השכינה בעולם. על זה הוויכוח כבר אלפיים ארבע מאות שנה. בשביל שלא נתבלבל, אמרו לנו: מה תעשו בחנוכה? לא את חג הניצחון. אין ניצחון. חג על המנורה, מתחת לעשרה טפחים – ידעו – תדליקו שמה עם שמן בשביל לזכור את השמן הטהור, את פך השמן הטהור.

בפרפרזה אפשר לומר: בימי מרן שר התורה, בימי מרן ראש הישיבה חכם שלום כהן, בימי האדמו"רים, עמדו עליהם ממשלה מעורבבת, שאני לא יודע של מי היא, שלטון כזה, קוראים לזה דמוקרטיה, של מלא אנשים, מלא ועדות, וביקשו לשנות. ביקשו לשנות את הכשרות; ביקשו לשנות את פך השמן הטהור בכותל המערבי; ביקשו לשנות את הגיור; ביקשו לשנות ברית מילה; ביקשו להגביל את לומדי התורה. והקדוש ברוך הוא יצילנו מידם, הצילנו מידם, כפי שהציל את אבותינו. הממשלה הזאת – נצביע עליה אי-אמון, ונשלח אותה להיסטוריה, לאיפה שהיו כל קודמיהם בתפקיד. תודה רבה.

אדוני היושב-ראש, אני חייב לומר לך שנעלבתי מהשאלה. כמי שמכיר אותי כבר שנתיים בכנסת, לשאול אותי אם יש לי מה לומר זה מעליב. אבל אדוני היושב-ראש, אני רוצה להגיד לך שזה מנפלאות הכנסת החדשה. אם יכול להיות ראש ממשלה עם שישה מנדטים, יכול גם אותו אחד להציג גם את האי-אמון וגם לנמק אותו. מה קרה? לא קרה כלום. זה על פי התקנון. אם הייתה הצעה אחת – לא; מכיוון שיש עכשיו שלוש הצעות – אז בכלל, אנחנו מסודרים.

עכשיו, אדוני היושב-ראש, אני חייב להגיד לך שבניגוד לשר המשפטים סער, שהופתע מעמדתו של בנט בנוגע לאיכוני השב"כ אתמול בממשלה, אני לא הופתעתי. אני ממש לא הופתעתי, ואני אגיד לך למה, אדוני. כי בממשלה הקודמת עמדו פה כולם ותקפו את הנושא של איכוני השב"כ. אין לי ספק, אדוני היושב-ראש, שאתה זוכר את זה היטב – ויגיד לי אחמד טיבי אם אני טועה. אתה זוכר את הסיעות פה שתקפו את איכוני השב"כ ואת הדבר הנוראי הזה שהולכים לעשות ולהשתמש בשב"כ, ואת הדיונים המרתוניים מול האופוזיציה של הדבר הנוראי שקורה? וראה זה פלא. על השתיקה אני עוד אומר, דברים שרואים מכאן לא רואים משם; אבל אותם אנשים שתקפו היום עומדים בראש, והם מובילים בדיוק את אותו עניין.

מי היו אלה שדיברו פה בוועדות? אני דיברתי, דרך אגב, כנציג הקואליציה על סגירה הרמטית פתאום, בלי לטפל בנושא של בני משפחה, בלי לטפל בנושא של ועדת חריגים. עמדתי פה במליאה כנציג הקואליציה ותקפתי את הממשלה על העניין הזה, ופתאום אנחנו אתמול מגלים את אותו דבר. אתם יודעים שבמוצאי שבת הממשלה קיבלה החלטה אבל אין דרך להיכנס לוועדת חריגים, לא לבדוק, לא שום דבר? את אותם דברים בדיוק, ואנשים לא קמים ואומרים דבר ראשון, סליחה, מתנצלים, טעינו, יש דברים שאנחנו למדנו, יש דברים שאנחנו רואים. לא – חוזרים, כמו שאמרה מאי גולן קודם, מאולפן לאולפן: אבל נתניהו.

חבר'ה, לפחות מינימום של אינטגריטי – תתנצלו, תודו על האמת. והדברים שאתם מכריזים, אני אומר שוב – התברר פעם אחר פעם שבמה שאתם מכריזים אתם עושים בדיוק הפוך, ולכן הממשלה הזאת אינה ראויה לאמון. תודה רבה.