קישורים לקטעים: מעבר ביניהם בחיצים למעלה ולמטה
אני צריך להגיד, כיוון שציטטו, חבר הכנסת אופיר ציטט מדפי מפקד שכתבתי כשהייתי מפקד בית הספר לקצינים – – –
אני רוצה להגיד משהו. כיוון שצוטטו כאן דבריי שהתבססו על ציטוט – – –
אני רוצה להגיד, הציטוט היה – – –
אצלנו אומרים: האומר דבר בשם אומרו מביא גאולה לעולם.
על זה אני מדבר, על גאולה. אני צוטטתי כאן כמי שכשהיה מפקד בית הספר לקצינים, באחד מדפי השטח ציטט: "דע לך / שכל רועה ורועה / יש לו ניגון מיוחד / משלו / דע לך / שכל עשב ועשב / יש לו שירה מיוחדת / משלו / ומשירת העשבים / נעשה ניגון / של רועה".
אני, צר לי, אני אומר לך, פקודי לשעבר, שלקחת את זה קצת בשביל להשתלח בחברי הכנסת של רע"מ. אני מאחל לך, אופיר, שתפגוש את חבר הכנסת עבאס במע'אר, באזורים שאנחנו גרים בהם. אתה יודע, אנחנו פוגשים גם אנשים מעדות אחרות, מדתות אחרות. ואני חושב שאם ציטטת – וטוב שציטטת – את זה שכל רועה ורועה יש לו, כל עשב ועשב יש לו שירה מיוחדת משלו – חברי חבר הכנסת עבאס – – –
אני רוצה להגיד לחבריי, לצורך העניין, בשני הצדדים, אז אני מסיים: "כל עשב ועשב / יש לו שירה מיוחדת / משלו / ומשירת העשבים / נעשה ניגון / של רועה". אני דיברתי – כל בן אדם הוא בן אדם – אופיר, אתה שומע? אם כבר היית פקוד שלי, אם כבר למדת, תיקח עד הסוף. כל בן אדם הוא בן אדם שנברא בצלם אלוהים, יש לו שירה מיוחדת משלו, ומשירת העשבים כולם נעשה ניגון של רועה, וזה לא משנה אם הוא חרדי או הוא רפורמי או הוא ערבי או מוסלמי או נוצרי. משירת העשבים כולם נעשה ניגון של רועה.
300 מילים של אלעזר שטרן. הטקסט מתוך "דברי הכנסת"; קריאות ביניים ודברי היושב־ראש מוצגים במקום שבו קטעו את הנאום, בשוליים. הנוסח המלא בפרוטוקול הרשמי.