קישורים לקטעים: מעבר ביניהם בחיצים למעלה ולמטה
תודה רבה, אדוני היושב-ראש. את הדברים הבאים אני רוצה להפנות לשרה מיכאלי. אני ואת, השרה מיכאלי, שונות כמעט בכל דבר אפשרי, אבל יש בינינו מכנה משותף אחד, ואני מאמינה לך ותמיד האמנתי לך שאת דואגת לרווחת הנשים. אני רוצה להחליף איתך את דעתי על המינוי של איסמן לפרקליט המדינה. הוא לא חשוד – יש איזה בלבול – הוא לא חשוד בהטרדה מינית, הוא לא הטריד אף אישה. הוא רק ישב בתוך צוות של סיעור מוחות, ובתוך הצוות הזה, שעסק ספציפית באישה ספציפית שהתלוננה על פגיעה מינית, הוא טען שהעובדה שיש לה ביקיני מנומר בארון גורמת לאי-אמינות לגבי העדות שלה.
עכשיו, יש פה שתי אופציות, השרה מיכאלי: האופציה הראשונה היא שנשים שלובשות חוטיני לא אמינות. האופציה השנייה והגרועה יותר היא שנשים שלובשות חוטיני מזמינות את התקיפה המינית, מזמינות את האונס, מזמינות את ההטרדה.
האיש הזה, שמאשים את הקורבן, האיש הזה, שחושב שלבוש של נשים יכול להוות עילה להטרדה כלפיהן, אולי אפילו לאונס, האיש הזה, ששיבוש הדעת שלו כלפי כל המין הנשי הוא בלתי נתפס ולא קביל במדינה דמוקרטית-ליברלית-מערבית – האיש הזה עומד להיות בראש הגוף שכל אישה ישראלית שאי פעם עברה התקפה מינית, כל אישה, ילדה, נערה, אישה, כולן, כולן, גורלן נתון בידיים של האיש הזה שמאשים קורבנות.
השרה מיכאלי, אני צופה בך שנים מקפידה נורא בין גוף זכר לגוף נקבה. הרבה לועגים על זה; אני לא. את יודעת מה אני מזהה בזה? אני מזהה בזה מחויבות. זה כל כך מסורבל לדבר ככה, זה כל כך קשה לדבר ככה, ואת מקפידה לעשות את זה, ואני מאמינה לך שאת בעד הנשים. רק איפה היית בסוגיה כל כך הרת גורל לכל הנשים בישראל שעומדות כנראה להגיש תלונה על תקיפה או הטרדה או אונס? איפה את היית? איך הפקרת אותן, את גורלן? איך הפקרת אותן לידי בן אדם שהוא באמת אחרון המיזוגנים? האיש הזה יושב בצנטרום של הפיילה של כל הנשים בישראל. איך עשית את זה?
השרה מיכאלי, אני רואה שאת לא מסתכלת לי בעיניים.
אני אסיים בדבר הזה: אני מכבדת אותך. אני מאמינה לך. אני רק מקווה שכשאני אצמח כאן, בכנסת הזאת, ויהיה לי את הוותק שלך, אני לא אכפור בכל מה שאני מאמינה בו כמו שאת עשית.
345 מילים של גלית דיסטל אטבריאן. הטקסט מתוך "דברי הכנסת"; קריאות ביניים ודברי היושב־ראש מוצגים במקום שבו קטעו את הנאום, בשוליים. הנוסח המלא בפרוטוקול הרשמי.