ממשלת השנאה

קישורים לקטעים: מעבר ביניהם בחיצים למעלה ולמטה

אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, עשרות שנים אני מדבר על במות בארץ ובעולם, ואומר לכם את האמת, זו הפעם הראשונה שאני מדבר בפניכם ואני נרגש בצורה בלתי רגילה, רגליי כמעט רועדות. זוהי זכות עצומה לכל ישראלי לעמוד בפני הבית הזה כאחד מ-120 נבחריו, ואני גאה על כך בצורה בלתי רגילה, על ההזדמנות שניתנה לי.

נאמר לי היום על ידי סיעתי שאני אגיב על הצעת האי-אמון ויש לי שלוש דקות לדבר. אז בשלוש הדקות הראשונות שיש לי בכנסת ישראל אני אומר כמה דברים גם בהקשר של הדברים שנאמרו כאן וגם בהקשר רחב יותר. החוויה שלי בכנסת עד היום היא חוויה די מטלטלת, אבל מרנינה. אני חושב שהובס, שדיבר על מלחמת הכול בכול, לא הבין עד כמה ניתן להיאבק. ובו בזמן, אני מוצא במסדרונות הבית הזה שיח וחברות, והבנה ויכולת באמת לקשור קשרים. על כך אני רוצה לדבר בשלוש הדקות שיש לי כרגע.

יש קושי אמיתי לאופוזיציה – שהייתה שנים רבות – להתרגל למעמדה החדש. זהו לא רק קושי ניהולי וזה לא רק קושי ממסדי אלא הוא גם קושי פסיכולוגי; לאבד את השלטון, לאבד את המושכות, לאבד את היכולת להנהיג זה לא דבר פשוט, אבל זה יחלחל, ויחלחל לאט-לאט. גם הדומיננטיות של מפא"י עד 77' הייתה כזאת, ואנחנו כרגע ברגע מכונן בתוך החברה הישראלית, כאשר השלטון פשוט איבד את דרכו ולכן הוא הלך לאופוזיציה. אין זה חורבן בית שלישי, אין זה סוף היהדות, אין זה אסון גדול אלא תיקון עצום שנעשה במדינת ישראל, שראויה לו, ולכן רבים בעם הזה מתבוננים ומחייכים. הם מחייכים אל רגע זה שאנשים יושבים ועובדים, אנשים מדברים בצורה שונה, אנשים מנסים להתוות דרך בקואליציה חדשה, שלא ראינו אותה שנים רבות בחברה הישראלית. אנשים מנסים למצוא את הליבה ישראלית שכה עוותה. אנשים מנסים למצוא דרכי נועם בעבודה בין ימין ושמאל יחד עם ערביי ארץ ישראל. זהו תיקון עצום לחברה הישראלית, ואני גאה להיות שייך לו כחלק מהקואליציה שנבנתה כאן.

חבריי חברי הכנסת, הדרך הזאת של מדינת ישראל, שחוזרת למסלול, היא לא דרך פשוטה, כי כפי שכבר אמרתי לכם אנחנו נמצאים בעם שהלך והתרחב. הדמוגרפיה הישראלית היא עצומה, אנחנו כמעט עשרה מיליון נפש אחרי שחזרנו לתקומה, למדינה של 600,000 נפש, אחרי אלפיים שנות גלות.

ובו בזמן – אם תרשה לי, אדוני יושב-ראש הכנסת – – –

אני מתבונן בך בחמלה – שתיתן לי את החמלה לגמור את המשפט.

ולכן אני רק אומר, אני קורא ממש בימים אלה את ספרו של ידידי יהודה מירסקי, בן לרבנים דגולים, שכתב ספר יוצא מן הכלל על הרב קוק, אותו הרב קוק שהנחיל לנו דברים כל כך יפים, הרב אברהם יצחק הכהן קוק, ההוגה הדתי אולי הנועז והרדיקלי ביותר במבנה העת החדשה. דבר אחד מצאתי אצל הרב קוק בספרו של מירסקי שממש הדהד באוזניי. הרב קוק אומר ככה: האומה היהודית המתחדשת עוסקת בקודש, והאומה והאנושיות. שלושה דברים הם בהתאמה לתוך האורתודוקסיה הליברליות והלאומיות. שלוש אלה צריכים לדור בכפיפה אחת בתוך העם שמתחדש. והינה הפלא שמתחולל כאן, שהקואליציה הנוכחית מחזירה את התיאוריה של הרב קוק הלכה למעשה לתוך הכנסת הזאת. אני בטוח שיהיה לי עוד זמן להרחיב בדבר הזה, ואני מודה לך, אדוני היושב-ראש, שאפשרת לי עוד דקה. תודה לכולכם.