ממשלת השנאה

קישורים לקטעים: מעבר ביניהם בחיצים למעלה ולמטה

אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, שלא במפתיע, דבריו של חבר הכנסת אוחנה, מראשיתם ועד סופם, היו מבישים, ואני אפרט את הדברים. הייתי אומר שלפחות אני שומע אתכם מעת לעת, וזה בסדר שאתם יכולים לעשות פרפרזה על נאום שלי, נאום אופוזיציוני מלפני 13 שנים, נדמה לי – תנסו פעם משהו מקורי. תנסו. יכול להיות שתעלו על משהו מקורי. אותי, חבר הכנסת אוחנה, איש לא אילץ לעשות דבר, בניגוד אליך. אני אמרתי בריאיון העיתונאי הראשון שלי אחרי הקמת תקווה חדשה, שבו הבהרתי מדוע חיוני למדינה להחליף את שלטון נתניהו, שאני מבקש ממי שרוצה שנתניהו יישאר בשלטון לא להצביע עבורי. ולכן – אני יודע שאתם חוזרים על השקר כמוכי אמוק. הייתי אומר, אתם מסמיקים כשאתם אומרים אמת. אבל כל אזרח במדינת ישראל יודע מדוע הקמתי את תקווה חדשה, יודע מה היו ההתחייבויות שלי בהקמת תקווה חדשה. אין לזה קשר לאיש תקשורת כזה או אחר. אתם עשיתם, ואתה באופן אישי, דה-לגיטימציה למוסדות המדינה ולמערכותיה באורח שלא היה שלטון בישראל שעשה. והיום עליתם עוד דרגה. עכשיו אתם עושים אותו דבר לממשלה שמכהנת מכוח אמון הכנסת, מכוח חוק פרלמנטרי, מכהנת מכוח האמון הזה. אבל אתם – אתה עולה לפה בשורה של גידופים, בשורה של כזבים. לא הייתי מצפה ל-100 ימים של חסד אבל כשאתה אומר שהממשלה מכהנת שבועות – היא מכהנת שבועיים ימים.

אתה מדבר על נושא חוק-יסוד: החקיקה, ואתייחס, אבל אני רוצה לשאול אותך: מה עשיתם? מה עשה חבר הכנסת נתניהו במהלך 15 שנים שהוא ראש ממשלה בנושא חוק-יסוד: החקיקה, או בנושא כלשהו אחר של רפורמה במערכת המשפטית?

האם הוא עשה דבר אחד? דבר אחד?

אדרבה. היה שר משפטים, יעקב נאמן, עליו השלום, הוא הביא את חוק-יסוד: החקיקה לישיבת הממשלה. נתניהו הוריד את זה מהשולחן. לא שהוא לא עשה, הוא מנע בשיטתיות. היום הוא מספר סיפורים: לא היה לי רוב; היה לי שותף כזה, היה לי שותף אחר. אני אומר לך באחריות, היה גם היה רוב להעביר את אותן הרפורמות, אבל לא נעשה דבר – דבר – במשך 15 שנים; לא שבועיים ימים, לא שנתיים, 15 שנים. אז באמת, הרי הציבור יודע את הדברים האלה. הוא יודע שלא עשיתם כלום וגם אתה כשר המשפטים בממשלת מעבר, נו, לא יכול לציין איזשהו דבר שהשתנה.

הצוות – חבר הכנסת אוחנה, הסכת ושמע, הסכת ושמע: הצוות שהוקם הוא צוות שהוקם מנציגי מפלגות שחברות בקואליציה. יש מפלגות שבחרו לשלוח אנשי אקדמיה, יש מפלגות שבחרו לשלוח שרים, יש מפלגות שבחרו לשלוח חברי כנסת. זה בסך הכול נציג של אחת המפלגות ששותפה בקואליציה. עמדותיו לא מחייבות אותי, לא מחייבות את הממשלה.

על זה נצטרך להמתין בסבלנות, ולא לקפוץ כנשוכי נחש אחרי שנייה אחת. אני הגדרתי מראש: המשימה להגיע לחוק-יסוד: החקיקה, שהוא חיוני למדינת ישראל כדי לקבוע את אותם כללי משחק בין הרשויות שלא נקבעו במשך 73 שנים, היא באמת משימה שאפתנית. היא קשה. יש פערים גדולים. מה, אנחנו לא יודעים שיש פערים גדולים בינינו לבין מפלגת העבודה או לבין מרצ? אנחנו בוודאי יודעים את העובדה הזאת. אנחנו ננסה להגיע להסכמה. האם אני משוכנע או בטוח שנגיע להסכמה? אינני יכול. אבל הנושא שווה את המאמץ, כי זה קורע את החברה הישראלית לגזרים. זה חותר תחת האמון הציבורי גם ברשות המחוקקת וגם ברשות השופטת. האמת היא שהכנסת הייתה צריכה מזמן לעשות את המעשה הזה.

אבל האחרון שיכול לטעון בנושא הזה זה מי שהשלטון היה בידיו במשך 15 שנה ולא רק שלא עשה דבר אלא מנע את העברת את חוק-יסוד: החקיקה.

ואני אומר: לא ייעשה. יש נושאים שהוסכם עליהם בהסכם הקואליציוני. אני רוצה לתת דוגמה: היום הפצתי תזכיר חוק – אפילו את זה לא עשיתם – בנושא שנוגע לזכויות אזרח, לפסול ראיה שהושגה שלא כדין.

לא עשיתם דבר. לא קידמתם דבר. לא חוקקתם דבר – אני אומר את זה באחריות – שהוא משמעותי, שהוא בעל ערך. אז אני ציפיתי, אולי בתמימות מסוימת, שהיום כשתעלה על הדוכן תאמר מילה טובה, שהופץ תזכיר חוק בנושא כל כך חשוב, שמרחיב את שיקול הדעת השיפוטי בפסילת ראיה שהושגה שלא כדין ומרחיב את ההלכה הפסוקה בנושא הזה גם על עדים וגם מרכך את המבחנים הנוקשים שנקבעו בפסיקה. ציפיתי – בסדר, לא עשיתם. אבל הממשלה קיימת שבועיים. היא בכל זאת רצינית, היא פועלת, אני נותן את הדוגמאות.

הנושא הזה, הנושא הזה, אני אפילו משוכנע שהגיע לידיעתך. אבל אני רוצה לומר מעבר למחלוקת בינינו, חבר הכנסת אוחנה, שהיא לצערי – על פי מה שנאמר בפרקי אבות – היא לא מחלוקת לשם שמיים, משום שאתה בא לקנטר באופן פוליטי. אתה לא בא באמת לחלוק על עמדתי או על מעשיי.

אתם הגשתם אי-אמון בנושא המשפטי – – –

חבר הכנסת גפני, אתה שומע, אני רוצה להגיד לכם מה, תשעה ימים – – –

לא, בגלל שהוא החריב, החריב את מוסדות המדינה כשיטת עבודה.

תשעה ימים והגישו אי-אמון.

15 שנים לא עשו דבר, אבל אחרי תשעה ימים הם מגישים אי-אמון בנושא הזה. זה הרי מעשה ליצנות.

עכשיו אני רוצה לומר עוד דבר. איך אתה לא מתבייש, חבר הכנסת אוחנה, להשתלח פה מעל הדוכן. קודם כול, בן אדם שנפטר – – –

איך שהתייחסת לאחד מגדולי שופטי ישראל, השופט מישה חשין, זיכרונו לברכה – – –

אתה אומר שהוא התייחס כאל ביתו הפרטי. אחד מגדולי המשפט של מדינת ישראל, ובמקרה השופט היחיד – אולי לא כולם יודעים את זה פה – היחיד שהתנגד בפסק דין המזרחי לפסק הדין של דעת הרוב, של השופט ברק.

אז לפחות – – –

איפה ההשתלחות? שאתה אומר הוא התנהג כאילו זה ביתו הפרטי. הוא אחד מענקי המשפט של מדינת ישראל. תתבייש, תתבייש.

השופט שבקולו – עוד דבר שאולי לא יודעים: השופט שבקולו – – –

רק היום הוצאתי תזכיר חוק, שהמערכת שאני מופקד עליה לא קיבלה אותו. אבל זה בסדר, יש לה דעה אחרת, אבל זה בסדר.

תפסיק כבר להתנפח. היית שר משפטים בממשלת מעבר. בסדר, בסדר, בסדר, תירגע.

תירגע, תנוח, תשתה כוס מים, יש שם מאחור, בפרסה.

השופט היחיד – –

– – היחיד, שבקולו הכריע גם בנושא שמעסיק אותנו בימים אלה, של איסור על איחוד משפחות, היה השופט מישה חשין. דווקא בו עכשיו? הוא הלך לעולמו לפני כמה שנים. זה מי שמצאת להשתלח בו?

ומה אתה קובל בכלל על סיעת רע"מ? אתם מכשילים את הארכת הוראת השעה בנושא איחוד משפחות. אתם עושים דבר שמעולם בהיסטוריה של הליכוד – ואני אומר את זה באחריות, כמי שהוביל את הסיעה הזאת שש שנים בקואליציה ובאופוזיציה; תמיד תמכנו בנושא הזה, גם מהספסלים האלה, כאשר אהוד אולמרט ישב שם.

אבל נקטנו גישה ממלכתית.

האם זה דבר מקובל עכשיו בכנסת, שאי-אפשר להשלים משפט? אני ישבתי ושמעתי את ההבלים האלה במהלך דקות ארוכות בשקט.

רשמתי לעצמי הערות.

הוא קבל על רע"מ, אבל מי שמכשיל היום את אישור הארכת הוראת השעה בנושא איחוד משפחות אלה חבר הכנסת אמיר אוחנה וחבריו, בניגוד מוחלט לאופן שבו הוא הצביע חמישה ימים לפני חילופי השלטון. אתה שומע, חבר הכנסת גפני? אתה לא היית חבר הרשות המבצעת. חמישה ימים לפני חילופי השלטון, ב-8 ביוני, הם הצביעו בעד החוק הזה בממשלה וביקשו מהכנסת לאשר אותה. שינו מקומות – הופ, שינו פוזיציה. אני אומר לכם, אין דבר כזה. בנושאים תקציביים יש תמיד הבדל בין ממשלה לאופוזיציה, אתה מרשה לעצמך יותר כשאתה באופוזיציה. אבל בנושאים הלאומיים העקרוניים, כאשר יש עמדה, מעולם – אני אומר את זה באחריות – לא היה עולה בדעתם של מנחם בגין או יצחק שמיר, עליהם השלום, לשנות עמדה בנושא לאומי רק משום שהם נמצאים באופוזיציה. אבל אתם פועלים כאופוזיציה למדינה, לא לממשלה.

למען הדיוק, את עו"ד זילבר, חבר הכנסת אוחנה, הביא למינוי ראש הממשלה בנימין נתניהו, בהמלצת שר המשפטים דאז יעקב נאמן. אני מאוד אוהב את הדרך שבה – "אוהב" זו לא מילה מדויקת; משועשע – אדוני היושב-ראש, אני משועשע מהדרך שבה מנסים לשכתב את ההיסטוריה מיום ליום. אבל ברוך השם, אנחנו היינו פה ועוד נהיה ואנחנו נזכיר גם את האמת מעל הדוכן הזה.

אני קורא לכנסת להצביע נגד הצעת אי-אמון קנטרנית, לא רצינית, לא מנומקת בצורה אמיתית ולתת אמון בממשלה.