ציון יום השלטון המקומי

קישורים לקטעים: מעבר ביניהם בחיצים למעלה ולמטה

אדוני היושב-ראש, חבריי, חברותיי, השר, ברכות לך, היושב-ראש, בשבוע החג המשפחתי מרומם הנפש, והוקרה לעשרות אלפי הפעילים, המתנדבים, ממלאי התפקיד ב-250 פלוס הרשויות המקומיות וכ-1,000 ועדים מקומיים, אגודות שיתופיות שפועלות ביישובים במועצות האזוריות.

הוזכר שר פנים, שאיננו. המליאה הזו השכילה להתגבר על חילוקי דעות של קואליציה–אופוזיציה, והצלחנו להעביר עוד סמכויות משר הפנים לראש הממשלה, אבל היום, כשהייתי בנחל עוז, בחנוכת מאגר – מאגר גדול וחשוב – אמרו לי אנשי גידולי השדה בנחל עוז שאחד, סקון פימוונג, תאילנדי שעבד והיה מהראשונים שחזרו אחרי 7 באוקטובר, כשאפשרנו את החזרה של הוותיקים, המוכשרים, הגיע זמנו לצאת. וזה בדיוק מה שהסמכנו בו את ראש הממשלה. ואני מניח שראש ממשלה בישראל, יש לו משהו אחר לעשות או כמה דברים נוספים לעשות, ואנחנו נתקעים. זו דוגמה קטנה. גידולי השדה של נחל עוז מחכים להתפנות של ראש הממשלה ולהעברת המידע ממשרד הפנים למשרד ראש הממשלה, וחיוני שזה יסתיים.

היום המיוחד הזה הוא יום שמאפשר לנו לראות את ההיבט הדמוקרטי. בבסיסה של רשות מקומית עומד עיקרון דמוקרטי, הזכות של בני אדם לעצב את חייהם בעצמם. ככל שנצמצם את המרחק בין האזרח לבין מקבלי ההחלטות המשפיעות על שגרת יומו, כך נגדיל את תחושת המסוגלות, ההשפעה והאחריות האזרחית שלו. רווחתו של התושב, של כל אחד מאיתנו, אינה נקבעת רק בהחלטות מקרו כאן בירושלים או במחוזות, בערי המחוז; היא נקבעת באיכות גן הילדים השכונתי, ביעילות פינוי ההשפעה, בטיפוח המרחב הציבורי, בביטחון האישי ברחובות – וחלקים מהותיים מהם, מהתחומים הללו, נקבעים על ידי היכולות של הרשות המקומית, הוועד המקומי. כשההחלטה מתקרבת קרוב לבית, האזרח מרגיש שיש לו כתובת, יש לו השפעה, זה נעשה בגובה העיניים.

חבריי וחברותיי, מתוך ההבנה הזו נגזרת מסקנה ברורה – כל מה שניתן לשחרר מבחינת סמכויות, תקציבים, היבטים משפטיים מהשלטון המרכזי לשלטון המקומי, הרי זה משובח. הניסיון מלמד שריכוזיות יתר יוצרת צווארי בקבוק, מעכבת תהליכים, מייצרת ביורוקרטיה קשיחה ומנותקת, לפעמים גם קשוחה. הגיעה העת להעניק לרשויות את הכלים המשפטיים, הניהוליים, הפיננסיים, לנהל באופן עצמאי. השלטון המרכזי אכן צריך להתוות מדיניות בתחומים מסוימים, צריך להבחין מה כן ומה לא, ולפקח עליה, על אותה מדיניות, אך עליו לסמוך – כאבן ראשה, כפרימט, בהתייחסות – לסמוך על המנהיגות המקומית שמכירה כל קהילה וצורך ייחודי של תושביה.

אנחנו רואים את היתרון המקומי הזה, אדוני היושב-ראש, בכל יום, במיוחד כאשר נדרשים פתרונות משולבים בשלטון המרכזי – שיתופי פעולה בין משרדי ממשלה שאחראים על מגזרים שונים זאת מלאכה מורכבת ביותר, רוויית מאבקי כוח, תקציב, חסמים מבניים. לעומת זאת, בקנה מידה מקומי, כמה הכול יותר פשוט, יותר קל, יותר דינמי, יותר יעיל. בדרך כלל ראש רשות מקומית יכול לקיים, לתכלל שיתופי פעולה בין מגזרים אצלו ברשות באופן הרבה יותר מהיר ומהודק ממה שלדוגמה ראש ממשלה מסוגל לעשות ברמת המדינה. תחת קורת גג אחת יכולים לשבת בקלות הרבה יותר גדולה מנהלי מחלקות או ממלאי תפקיד באגפים השונים ברשות, סביב שולחן אחד, לסנכרן נתונים ולבנות מענה מיידי, מאוזן, לאתגרי השעה.

ישנם שיתופי פעולה נוספים, אזוריים, דוגמת איגודי ערים ואשכולות, שבהם אפשר להשתמש כלבנות היסוד של הרשויות המקומיות ולייצר צביר, מולקולה, של רשויות מקומיות שיודעות לשתף פעולה לא רק לשם מתן השירותים, אלא גם לשיפור הקשר, האינטגרציה, הסולידריות בין מגזרים בתוך אותה חלקת ארץ. איזו חשיבות יש לעניין הזה במציאות הישראלית הנוכחית.

השנים האחרונות, ובמיוחד תקופות החירום, הוכיחו מעל לכל ספק שבזמן אמת הרשויות המקומיות הן הקו הראשון של ההגנה, של הסיוע, של החוסן. הן מגלות גמישות ביצועית והן מחזיקות רציפות שירותים כשהמערכות הארציות מתקשות להגיב. בעולם המחר עתידה של המדינה תלוי בחוסנו של השלטון המקומי. והחובה שלנו היא לחזק אותו, לבזר סמכויות, להבטיח שכל תושב יזכה למנהיגות מקומית חזקה. זו חייבת להיות אחת מלבנות היסוד של הממשלה הבאה. תודה רבה, ויום שלטון מקומי שמח.