דילוג לתוכן
כנסת לכולם
הכנסת ה־25 · ישיבה 411 · 30 ביוני 2026

ציון יום השלטון המקומי

יעקב אשר · יהדות התורה

מכובדי היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, אני חושב שאם היינו צריכים להפיק את אחר הצוהריים הזה – קודם כול היינו דואגים ליותר קהל, אבל אם היינו צריכים להחליט מי ינהל את ישיבת הכנסת ביום השלטון המקומי, אני חושב, אדוני היושב-ראש, שאין ראוי ממך, ראש עיר של עיירת פיתוח, עיירה בדרום הארץ, שנתן את נשמתו, ליבו, דמו וחלבו, לפיתוח העיר, לשגשוג העיר, לקשר עם האנשים, היה אבא של תושביו. אני תמיד אומר – ראש עיר, אין לו פריבילגיה לבוא ולומר: אני אבא רק למי שרצה אותי כאבא. גם אלה שרצו מישהו אחר, ברגע שאתה נבחר כראש עיר, לעיר יש אבא אחד, והוא חייב לדאוג לעיר ולדאוג לתושביה. אני חושב, אדוני היושב-ראש, שזה ממש סמלי שאתה מנהל את הישיבה הזאת, בוודאי - - -

היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: ואתה יוזם היום המיוחד, ואתה האיש שהעמיד את בני ברק, כלכלית ותפקודית, על הרגליים.

הכול בסייעתא דשמיא.

היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: אבל גם אבוטבול איתנו פה, מבית שמש. אז יש גם בקהל מהשלטון המקומי.

נמצא פה ראש עיר ויש גם חבר מועצה. נכון, נאור? חבר מועצת - - -

נאור שירי (יש עתיד): סגן ראש העיר.
שלי טל מירון (יש עתיד): סגן ראש העיר הוד השרון.

סגן ראש העיר הוד השרון. אז אנחנו באמת בהרכב - - -

היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: ואופיר סופר, אביו היה ראש רשות מקומית ואחיו ראש מועצה אזורית, שניהם. אב ובנו. ראש המועצה האזורית מרום גולן.

יש לך גם כמה דברים בהיסטוריה - - -

היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: טובים, אתה אומר. נזכור לך את הטוב היום.

אני לא אמרתי את זה.

אופיר סופר (הציונות הדתית): הטוב לא נגמר.

הטוב לא נגמר. בכל אופן, אדוני היושב-ראש, אני באמת שמח לפתוח את הדיון הזה. אנחנו מציינים את יום השלטון המקומי. ביום הזה אנחנו באמת מביטים בראשי הרשויות, בסגניהם, בחברי המועצה. אני נזכר בימים ששימשתי בתפקיד, אני זוכר היטב את תחושת האחריות. אני למעשה גדלתי בתוך רשות מקומית, וכל חיי הציבוריים החלו שם. רק לפני 13 שנים הגעתי לכאן. אבל אין ספק – אגב, אני תמיד אומר, אדוני היושב-ראש, שכשאתה מסתכל, הח"כים שבאמת הכי אפקטיביים ופרודוקטיביים, בחקיקה ובהרבה מאוד נושאים, זה בדרך כלל הח"כים שמגיעים עם הניסיון המוניציפלי. כי כשאתה עם ניסיון מוניציפלי, אתה חולש על כל הנושאים.

אני זוכר את התחושה כשידעתי שאני כתובת יחידה, וכך כל ראש עיר, עבור התושב. כשמערכת החינוך נדרשת למענה, כשצריך לתת פתרון לביטחון אישי, כשיש צורך בתשתית בסיסית, אזרח לא פונה לחברי הכנסת או למשרדי הממשלה, וגם אם הוא יפנה זה לא יעזור לו הרבה. הוא פונה לראש העיר, לסגני ראש העיר או לחברי המועצה ושוטח את מצוקותיו באופן אישי.

העובדה הזאת מטילה על נציגי השלטון המקומי עומסי עבודה כבדים, ואנחנו צריכים באמת לבדוק אם אנחנו כאן, בבית המחוקקים, מסייעים לשלטון המקומי למלא את תפקידו, או שאנחנו לפעמים דווקא מערימים עליהם קשיים?

ביורוקרטיה ורגולציה הן דבר נכון, בתנאי שהן לא מיותרות, בתנאי שהן לא מעמיסות ובתנאי שהן לא מפריזות. לצערנו הרב, בגלל כל מיני חוות דעת משפטיות כאלה ואחרות – והינה נכנס גם עוד ראש מועצה, מהדרום, ידידנו שוסטר משער הנגב, באמת, האיש והאגדה במקום שבו הוא שירת. אני אומר שהביורוקרטיה ורגולציה, גם אם צריך אותן, חייבות להיות ממש מינימליות כדי לתת את האפשרות לראשי העיר ולחברי המועצה לזהות את הצרכים שצריך ולפעול במהירות וביעילות.

לכן אנחנו צריכים לדאוג, בכל חקיקה – אני, לפחות, בחקיקות שאני הייתי מעורב בהן, גם חוקים שלי וגם חוקים שניהלתי כיושב-ראש ועדת הפנים ובכל ישיבות מהסוג הזה, תמיד הייתי אומר ומבקש: בואו נראה מה קורה עם החקיקה הזאת כשהיא מגיעה בסוף למי שצריך לפעול בה, שזה ראש העיר, מהנדס העיר, אגף החינוך. האם החקיקה הזאת מתכתבת עם המציאות? האם הטלנו עליהם עומס של רגולציה ועומס של דברים, ואי-אפשר יהיה לעשות אותם? לכן אני רואה את הדבר הזה – זה מאוד מאוד חשוב.

ראינו את ההתנהלות של ראשי הערים וחברי המועצה בזמן משברים לאומיים. אני ראיתי את זה בזמן הקורונה, כשהייתי יושב-ראש ועדת החוקה, כשבעצם כל חוקי הקורונה חוקקו, כל התקש"חים למיניהם עברו אצלנו, כל הדיונים, עשרות ומאות דיונים לתוך הלילה. ראינו את הפעילות של ראשי הרשויות ברשויות שלהם בזמן הקורונה ודאגנו שיהיו להם כלים. גם אלה שלא קיבלו את הכלים החליטו לבד לקחת על עצמם דברים, ואנחנו דאגנו אחר כך שאף אחד מהם לא יינזק כלכלית בגלל הדבר הזה. ראינו אותם גם בזמן המלחמה האחרונה. ראינו אותם באירועים, ראינו אותם בהכנות, ראינו אותם בהכשרה של מקלטים ומקומות כאלה. ראינו אותם, גם את ראשי הרשויות שנפגעו מטילים בכינון ישיר, מה שנקרא – ולא רק שראינו, ליווינו, עזרנו.

אני יכול לומר שלפחות אחת מגולות הכותרת של התפקיד שלי כיושב-ראש ועדת הפנים זה חוק השיקום לאזורים שנפגעו במלחמה, שהצלחנו להעביר. חוק גדול, מורכב, מסובך, חוק שאני יזמתי, והתחברנו לחוק ממשלתי, ולא משנה שהחוק, איך שהוא יצא בסוף, היה לא בנוסח הממשלתי, אלא באמת טייבנו אותו. אני יכול להגיד לך, אדוני, שלא רק חוקקנו את החוק הזה, ודווקא איתן גינזבורג, גם ראש עיר לשעבר, ברעננה – איתן גם היה שותף איתי בוועדה בחוק השיקום ואני חושב שהוצאנו חקיקה מצוינת בסופו של דבר תחת ידינו. אני אגיד לך, יש לנו גם כבר ראיה לזה שזה הצליח, כי כבר הוכרזו למעלה משבעה או שמונה מקומות - - -

היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: חבר הכנסת אשר, נוכל לדבר בשלטון המקומי כל הלילה, כמו בהגדה, אבל אני חושב שיש הגבלת זמן.
ולדימיר בליאק (יש עתיד): תן לו, תן לו.
היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: בליאק אומר: תן לו.
נאור שירי (יש עתיד): אני אומר: תוריד אותו.
היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: אחרי שהוא ככה נחמד אליך?

אני לא שומע לא לו ולא לך בעניין הזה. אני אסיים את שלי.

ולדימיר בליאק (יש עתיד): הכול בסדר, אל תמהר.

לא למהר, נכון? בליאק החבר הכי טוב, תאמין לי.

היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: צריך להנציח את הרגע.

בכל מקרה, שבע רשויות כבר הוכרזו, עם החלטות ממשלה, העסק מתקדם, התושבים יקבלו בסוף אזורים מפותחים יותר, טובים יותר, עם רמת פיצוי מצוינת ובמהירות.

דבר נוסף שנמצא על השולחן, ואני עוד מקווה שבניקוי השולחן נוכל לעשות את זה, זה חוק, גם חוק שאני הגשתי. נאור, יש את החוק שאני בזמנו הגשתי, אבל היית מאוד פעיל בעניין הזה, גם הפגשת אותי עם הרבה מחברי המועצות, לגבי הנושא של תגמול לחברי המועצה וכל הרשויות. החוק הזה, אני מקווה שעוד לפני סיום הקדנציה הזאת יעבור לפחות בקריאה הראשונה, שנוכל ברציפות להמשיך אותו הלאה. זה לתת הכרה לאנשים שמנהלים את היום-יום של התושבים, להעניק להם כלים ותמריצים.

אני רוצה להודות לכל ראשי העיר, חברי המועצה בכל רחבי הארץ. עבודתכם היא עבודת קודש, ואנחנו כחברי כנסת נמשיך ונפעל כדי להסיר חסמים, כדי שתוכלו לעשות מה שאתם יודעים לעשות הכי טוב – לשרת את הציבור. תודה, אדוני.

891 מילים של יעקב אשר. הטקסט מתוך "דברי הכנסת"; קריאות ביניים ודברי היושב־ראש מוצגים במקום שבו קטעו את הנאום, בשוליים. הנוסח המלא בפרוטוקול הרשמי.