גם אחיין שלך.
שלום לדרור שלום ביטון.
אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, אני רוצה לברך את בוגרי כיתה ו', שהיום סיימו את שנת הלימודים. אני חושב שמגיעה להם ברכה כפולה. קודם כול, הם לא למדו השנה. בואו, באמת, כמה ימי לימודים היו השנה – חצי מהזמן טילים, חצי מהזמן אזעקות. ללמוד מתמטיקה ואזרחות הם לא למדו. אבל יש דברים שהם למדו. בואו נגיד להם, נברך אותם – הם למדו השנה למשל שאפשר להשתמט ויסדרו לך חוק מיוחד בשביל זה – זה גם לימוד; אפשר למשל ללמוד שאתה לא צריך לחשוש, כי אם חלילה מישהו יבוא לעצור אותך, אפשר לסדר לך חוק ביטול מעצרים – זה נהדר, זה לימוד גדול; אולי גם אם זה לא מספיק, אז יסדרו לך חוק-יסוד: ביטול תורה, ואז אתה גם יכול לבטל תורה.
גם האמת היא שיש מבחנים בבתי הספר. אבל אז הם למדו שאם המבחנים לא טובים, השר יבטל את התוצאות של המבחנים. ואם יש מבחנים בין-לאומיים – גם אותם השר יבטל. ואם יבוא מישהו וינסה למדוד, אז הוא גם יפטר את מי שאחראי על המבחנים.
אז אפשר לומר שהרבה מאוד דברים ילדי ישראל למדו. הם כנראה למדו שהבטחות לא חייבים לקיים. אנחנו מאחלים להם ששנת הלימודים הבאה תיראה הרבה יותר טובה מאשר זאת. תודה.
200 מילים של משה טור פז. הטקסט מתוך "דברי הכנסת"; קריאות ביניים ודברי היושב־ראש מוצגים במקום שבו קטעו את הנאום, בשוליים. הנוסח המלא בפרוטוקול הרשמי.