אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, קודם כול, אני רוצה להצטרף לברכות של חברי קרויזר לך, שיהיה במזל טוב לחתונת הבן. כמו כן נמצא איתנו שר החוץ, שחיתן את הבת שלו. אז שיהיה, כפי שאנחנו אומרים, אלף מברוכ.
אני באמת רוצה לברך את ידידי שר החוץ על הצעד האמיץ שהעביר ביום ראשון בישיבת הממשלה פה אחד, להכיר ברצח העם הארמני. אין יותר חשוב מהצעד האנושי הזה. אני כבן העדה הדרוזית, אני בן מיעוט, שנרדפנו כ-1,000 שנים במזרח התיכון; גם אחינו היהודים עברו שואה ונרדפו. זו חובה מוסרית לנו להכיר בעם הארמני, אשר איבד 1.5 מיליון איש משנת 1915 עד 1923. הם לא רק רצחו את העם – רצחו את ההיסטוריה שלהם, את התרבות שלהם. נכון שאנחנו רואים שארדואן תוקף אותנו, אבל הוא תוקף אותנו גם כשאנחנו עוזרים לעמים אחרים, גם כשאנחנו נלחמים בטרור, ולכן לא צריך להתרגש. הצעד הזה הוא צעד מאוד חיובי, מעלה את קרנה של מדינת ישראל בכל העולם.
כל הכבוד לשר החוץ, כל הכבוד לממשלה, ואני מקווה שכל הכנסת גם תצביע פה אחד. תודה רבה.
167 מילים של אכרם חסון. הטקסט מתוך "דברי הכנסת"; קריאות ביניים ודברי היושב־ראש מוצגים במקום שבו קטעו את הנאום, בשוליים. הנוסח המלא בפרוטוקול הרשמי.