סכנת הפגיעה בטוהר הבחירות והמעצרים הפוליטיים נגד הנהגת הציבור הערבי והשמאל העקבי

אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת, קודם כול חשבתי שנעשה להם את זה במשולב, נחסוך גם קצת זמן.

טוב. אוקיי.

תראה, קינלי, אתה יודע, אני אוחז ממך.

מכיר אותך יום-יומיים. אני רוצה רק להגיד לציבור בארץ, קינלי בא מתחום החינוך והיה אחראי על החינוך בעיריית ירושלים כשאני עבדתי בעירייה. אתה יודע לבד שנושא חינוך זה נושא טווח ארוך. אתה יודע, מי שמשקיע בחינוך היום, קוצר את הפירות עוד הרבה מאוד שנים. זו לא שאלה של כסף, דרך אגב. הממשלה שמה – בכלל, מדינת ישראל, כפי שאתה אמרת, תקציב החינוך - -

- - הוא לאחר תקציב הביטחון. ובאמת, בוודאי, יש חשיבות עצומה, לדעתי כמעט לכל הממשלה, זה לא משנה כרגע הממשלות, בגלל שהם מבינים שזה העתיד של העם הזה. אבל כידוע לך, בעיות מערכת החינוך הן בעיות שמתפתחות עשרות בשנים. ובוודאי זה לא בזבנג וגמרנו. וזה לא קשור לשר כזה או אחר.

לכן אני אומר, כבר הרבה מאוד שנים, אנחנו צריכים לתקן את המערכת, גם להביא יותר אמצעים, גם לתגמל את המורים. אתה יודע, אני לא רוצה להיכנס לכל סוגיה, אבל זו ואחד סוגיה רצינית. ולכן אני חושב שכל שר חינוך – אמיתי, עכשיו אומר לך – כשהוא בא למשרד הזה, הוא אוהב אותו, בא בחרדת קודש ורוצה שילדי ישראל ישכילו יותר. וזה לא פשוט. לא פשוט. אני אומר לך, לא פשוט.

נכון. וגם הוא יגיד לך שזה לא כל כך פשוט. אז לכן, זה לא קשור לפרסונה כזאת או אחרת. לדעתי צריך לעשות שינוי מערכתי מהיסוד. מהיסוד. שאני לא בטוח, דרך אגב, שהוא יוכל לצאת בביצוע, גם זה לא פשוט. לעשות פריש-מיש בהרבה מערכות, אתה יודע, ולהתחיל לבנות אותן מאל"ף, זה לא דבר פשוט, כשמדובר במערכת - - -

לכן אני אומר, עוד פעם, סוגיית החינוך היא סוגיה שחוצה מחנות, זה לא קשור למפלגה. כולנו רואים את זה, את החשיבות של החינוך. אין טעם להפריז בעניין, כולנו רואים את זה שזה הבסיס למדינת ישראל, לעתיד שלה, לביטחון שלה, לכלכלה, למה שאתה לא רוצה. הרבה משאבים אין לנו כאן. חוץ ממוח יהודי אין לנו פה הרבה.

אז לכן אני חושב שכאן, גם אם יש עצות טובות, אם אני הייתי שר החינוך והיית בא ונותן לי עצות טובות אז הייתי שמח, בגלל שאני חושב שכולנו נמצאים באותו מסלול. לכן אני חושב שכל שר חינוך עושה את מרב המאמצים, מתוך מערכת שקשה מאוד להסיט אותה. זאת נושאת מטוסים שקשה מאוד לקחת אותה אפילו, אתה יודע, להזיז אותה באיזה אזימוט אחד או שניים. אבל אני מסכים איתך - - -

בירושלים זה סיפור אחר, בגלל שבירושלים בשונה ממדינת ישראל, אתה יודע, מנהל המחוז הוא גם מנהל מנח"י, זאת אומרת, הוא גם משרד החינוך וגם עירייה, ולכן זה יותר פשוט, יותר קל. אבל גם בירושלים, גם היום וגם בתקופתך וגם בתקופת קודמיך, היו בעיות במערכת החינוך. לא פשוט – לא במבנים, לא בציונים, לא כל בתי הספר הם אותו הדבר. ובוודאי בעיר כל כך מורכבת כמו ירושלים, עם אוכלוסיות מורכבות ושונות, אז בוודאי ובוודאי זה אתגר עצום. אתה היית פה בתקופה לא פשוטה, וניהלת את המערכת ביד רמה, עם אתגרים עצומים.

נכון. אבל זה לא היה פשוט. אתה זוכר את זה, קינלי.

עכשיו לגבי הסיפור, אני רוצה להגיד לך משהו שאני לא מכבד. תראה, כשאתה אומר "הבטחתם" – אני לא מצפה את זה ממך, אני מצפה את זה דווקא מלפיד. אני לא מצפה את זה ממך, לבוא ולהגיד: הבטחתם ניצחון מוחלט; מלחמת נצח וכו'. אני רוצה להגיד לך משהו. תראה, מדינת ישראל, ב-7 באוקטובר קמו עליה אויביה לכלותה. מכל הגזרות, איפה שלא ראית, איפה שלא הסתובבת, אתה מוצא אויב. יש סביבנו, אני אומר, חצי מיליארד מוסלמים שקמים בבוקר, חלק גדול מהם, חושבים איך לשחוט 7 מיליון יהודים. ולכן מדינת ישראל ובכלל עם ישראל נלחם פה עוד לפני קום המדינה. עשו פה פוגרומים ביהודים, פה בארץ ישראל – אני לא מדבר כרגע על השואה שהייתה באירופה – על ידי ערבים שחיו פה. לכן, זה גורלו של העם הזה. מהרגע שהקדוש ברוך הוא נתן לעם הזה את התורה והגדיר אותו כעם זה מה שקורה לנו.

דקה. אני לא נכנס כרגע למה שקרה ב-7 באוקטובר באירוע עצמו, אירוע שמבחינתי הוא בלתי נתפס, לא מובן, ובוודאי שצריך להיבדק, הכול מכול כול. גם מה היה לפני, מה היה ב-7 באוקטובר ומה היה אחרי. אין שאלה כזו. דרך אגב, זה הכרחי לכולנו – לילדים שלנו, לנו. וכדי שגם נפיק לקחים, שלא יקרה לנו שוב פעם דבר כזה.

אבל אנחנו יצאנו למלחמת קיום. אויבינו באו לכלותנו. זה היה ביום שמחת תורתנו, ביום החג. כל אחד ישב בבית עם המשפחה, הלכנו לבית הכנסת. אני זוכר שזה תפס אותי בבית הכנסת. יש לנו אויבים סביבנו שהם גם עשו דברים איומים ונוראים, שבני אדם – אני לא קורא להם בני אדם, זאת אומרת, אני אומר, להפך, אם אנחנו לא נגן על עצמנו במו ידינו אני מבין גם מה יעשו לנו.

אתה יודע, אני ראיתי כמה סרטונים, הרבה סרטונים, על הנאצים. כשפקדו על הנאצים להתחיל להרוג את היהודים, זה היה בהתחלה ביריות. הם התחילו להרוג את היהודים ביריות, בסוף החיילים הנאצים גם הם נפגעו, לא יכלו יותר. הרי אתה בסוף בן אדם, לכאורה. ואז הם המציאו את הפטנטים היותר נקיים, מה שנקרא. שטניים, אבל יותר נקיים – את תאי הגזים. זה גם דבר יותר המוני, יותר, מה שנקרא, במסות. גם לא משפריץ עליך הדם. תבין, מה שראינו פה: נשים בהיריון, פתחו להן את הבטן, ושתו בירה ביד אחת; ילד, הכניסו אותו לתנור, הדליקו; ערפו לאנשים ראש. זה, זה משהו שלא יכול – זה לא נתפס בכלל, וזה מה שיקרה לנו, אם אנחנו לא נגן על עצמנו. זה גורלנו. האנשים שסביבנו, אויבינו, הם השפלים ביותר שהיו אי-פעם באנושות, לדעתי. זה מחזיר אותי עוד לתקופה אולי, אתה יודע, התקופה של הרומאים. היו הורגים אנשים בחרבות, ואז זה היה מקובל לבוא ולשחוט אנשים והכול בסדר – כי אין שיטה אחרת.

עכשיו, מדינת ישראל, כולנו, נמצאים שם, כל צה"ל, כל מערכות הביטחון. אנחנו היינו חייבים להגיד לאויבינו – יש פה מלחמה פסיכולוגית, אנחנו לא מדברים לציבור הישראלי, אנחנו מדברים לעזתים, ולחמאס, ולאיראנים ולחיזבאללה: אנחנו נרדוף אתכם עד הסוף, בגלל שבאמת נרדוף אותם. כמו שהם אומרים: אנחנו לא ניכנע ונמשיך להרוג אתכם.

הם לא מדברים לציבור שלהם. לכן, בוודאי שזה מה שאמרנו, בוודאי. ראש הממשלה קם באותו יום – לא רק הוא, כל האזרחים במדינת ישראל כמעט אמרו להם: רבותיי, מה שעשיתם, אנחנו נרדוף אתכם ונשמיד אתכם עד האחרון שבכם, וככה צריך לנהוג. דרך אגב, אמרתי, במלחמה, כשאתה במלחמה מול האויב, הוא שומע מה אתה אומר, ולכן יש לך גם אלמנטים פסיכולוגיים שאתה רוצה להכניס לו לראש; להסביר לו: אני נחוש כל כך, ואתה אף פעם לא ראית אותי נחוש ככה. אז אתם לוקחים את זה ואומרים רבותיי, זה היעד ששמתם ואנחנו לא מגיעים אליו.

בואו נגיד שזה היעד ששמנו, ובואו נגיד שלא הגענו אליו. למה? בגלל שאנחנו לא רצינו להגיע אליו? יש לנו צבא אחד, אלה החיילים שלנו, הם נלחמים, גיבורים שמחרפים את נפשם. אנחנו גם נתקלים בבעיות, מה לעשות? אתה יודע, כשאתה יוצא למלחמה, אתה לא מנהל שו"ח (שולחן חול), אתה לא מעביר פה שני טנקים בזה, ושם עוד אילו שני ג'יפים, והכול ייראה לך התקפה מסודרת.

אז לכן אני אומר, כאן זה לא פייר.

קודם כול, באמת ברוכים הבאים. כשנסעתי בתחבורה ציבורית, חבר'ה, זה היה רק באגד. יש לכם הרבה זכויות במדינה הזאת, דרך אגב, אני אומר את זה לנוער. אתם בעצם הייתם החברה הלאומית שהסיעה את כל מדינת ישראל, בטוב וברע, במלחמות ובשלום, אז שאפו גדול לכם.

לכן אני אומר, זה לא כל כך פייר. קינלי, ממך – אני אגיד לך משהו: אתה יודע, תמיד אני אומר, יש לפעמים – פעם מישהו הטיל עליי איזו משימה לא טובה, רצה שאני אעשה. אמרתי לו: שמע, את זה ממני לא מבקשים. מישהו אחר. לא ממני. אתה, היות ואני מכיר אותך, אוהב אותך, חבר שלך, אני יודע שאתה איש אמת. כשיש ביקורת עניינית, אחלה, כאן אני מרגיש שזה לא הוגן.

אני אגיד לך, בגלל שבדבר הזה אתה צריך שני אמצעים, אמצעי אחד, כמובן, זה יותר שוטרים, אבל יותר חשוב זה להשתמש בטכנולוגיות שהיועצת המשפטית לממשלה לא נתנה לנו. אני טוען שפרוטקשן יותר גרוע מטרור. מדוע? הטרוריסט בא, בסוף הורג יהודי, כאן הוא גם שורף לך את העסק וגם בסוף הורג אותך, וגם הורס לך את המדינה. דרך אגב, אני רוצה להגיד לך יותר מזה, ה-20 מיליון שקלים, על מה אנחנו מדברים? בסוף, הרוב זה עבודות ציבוריות, אדוני היושב-ראש. זו מדינת ישראל מתקצבת את הרשות, או מתקצבת את החברה הממשלתית. מדינת ישראל משלמת את הפרוטקשן – תבין.

לכן אני אומר לך, מדינת ישראל משלמת את הפרוטקשן הלכה למעשה.

לכן אני חושב, זה הדבר הכי גרוע שיש במדינת ישראל. אנחנו ביקשנו מהשב"כ להיכנס, בגלל שזה מערער את היסודות הדמוקרטיים במדינה. אני חושב, אמרתי, כלים לטרור; צריך לירות בהם כמו מחבל; להתנהל כלפיהם כמו מחבל. אמרתי, בגלל שהוא יותר גרוע ממחבל, ואני חושב שכל האמצעים כשרים במדינת ישראל. אנחנו צריכים להציל את נפשנו, את המדינה שלנו, אבל היועצת המשפטית – ואני אומר את זה בצער – באמת, אני לא בא, שאלת, לא התכוונתי לדבר - - -

היא לא הרשתה, עד היום. אישה אחת, שאני אמרתי שהיא אחת האנשים – זו אחת התקלות החמורות במדינת ישראל, הגברת הזאת.

לא חשוב. היא מתנה את זה, אדוני היושב-ראש, רק אם יאזינו גם לאנשי ציבור באותן טכנולוגיות. מה הקשר? לא הבנתי, למה צריך להאזין לאנשי ציבור? הרי כשרצינו לחקור את הסיפור של הרוגלות, הרי זה איום ונורא מה שקורה. הם לא שומרים, ברוגלות אין בעיה, הם לא מאזינים לארגוני הפשע. זה לא הסיפור שלהם, הם מאזינים לנו – לך, לי, אני לא יודע למי, למאיר – לא יודע, אני רק יודע דבר אחד, שכל מדינת ישראל, מראש הממשלה וצפונה, מבין שיש פוטנציאל שמישהו מאזין לו, הוא לא מאמין. גם אתה, בתוך-תוכך, אתה יודע שיכול להיות שמאזינים לך. מי? הארגונים של המדינה, באופן לא חוקי. אתה יודע את זה. כל אחד מאיתנו יש לו מן חשש קטן. הרי אם האזנתם לאנשים באופן לא חוקי, אז לא הבנתי למה שלא תאזינו גם לנו. וכל זה בן ערובה, מה שאני אומר לך, לסיפור הזה של בעיית הפרוטקשן, שהיועצת המשפטית לא מאפשרת למשטרת ישראל – ואמר את זה גם המפכ"ל. הם מתחננים לזה. עכשיו, תבין טוב, יושבת ממשלה שנבחרה על ידי ציבור שלם, רוב הציבור בחר בה, ופקידה אחת עוצרת את כל הציבור: תמשיכו לסבול.

אתה יודע מה? אני פגשתי לפני שבוע – ובזה אני מסיים את הדבר הזה – פגשתי לפני שבוע חבר טוב באיזה אירוע, קבלן בטבריה, אמר לי: דודי, תקשיב, ניגשתי לאיזה מכרז, אדוני היושב-ראש, באיזו רשות. הוא אומר לי, לא רציתי לקחת את המכרז הזה, דודי. הוספתי עוד 30%, ואללה, זכיתי, אמרו לי: קח את זה אתה. הוא אומר לי, תקשיב, זרקו לי לבית – יש לו ילד אחד – זרקו לו לבית מטען חבלה. התקשר למוחרת ואמר: חבר'ה אני לא רוצה, תחזירו לי רק את הכסף שנתתי על הערבות. לא רוצה לעבוד, לא רוצה.

הוא אומר לי: דודי, אם אתם תבינו מה קורה – הוא אמר לי דבר שהדהים אותי: תשמע, דודי, בן אדם ישר, קבלן רציני, בן אדם רציני, קם כל היום, עובד, אמרתי לך, יש לו ילד. הילד שלו הזדעזע מהסיפור, הוא התקשר לאותו אחד שדיבר איתו: תרד מהמכרז. אמר לו: בוא. הוא אומר לי: דודי, קבעתי איתו. נסעתי לבד, לא סיפרתי לאף אחד, פגשתי אותו באיזה שטח, הוא בא – אתה חמוש? שום דבר. אמר לו: תקשיב טוב, הינה, אני מודיע לך – אם הבן שלי פגע, אני מחסל את כולכם, ומצידי אחרי זה למות. תבין לאן הגענו, כשבן אדם, אזרח, הורג את עצמו, משלם מיסים למדינה, אני אומר לך, בעשרות מיליונים, מספר לי על כמה טרקטורים, באגרים ששרפו לו – הוא אומר לי: תשמע, דודי, אף אחד לא רוצה לבטח כלום, שום דבר.

מי עוצר אותנו? אני לא אומר שרק זה מספיק. אני כבן אדם סביר – כל בן אדם סביר במדינה, לא משנה איפה הוא נמצא, היה אומר: חבר'ה, כל הכלים כשרים. חבר'ה, השתגעתם? אנשים נרצחים על בסיס יומי, מדינה שלמה נהרסת, נהרסת עד היסוד. הם משקרים, הם גונבים את המדינה, מס הכנסה, מה שאתה לא רוצה, פוגעים באנשים. כל המשק הזה מזועזע. דרך אגב, על כל מכרז שהמדינה מתקצבת היום, כל כביש ב-20 מיליון, היום היא צריכה לתקצב אותו ב-50. למה? יש איזה שותף שצריך לקבל את ה-30 מיליון שלו.

וזאת, היועצת המשפטית לממשלה, שמונעת מגופי האכיפה – אני שאלתי למה אין מעצרים מינהליים לאנשים האלה. יש ארגוני פשיעה, הרי המשטרה יודעת מה עשה כל אחד, היא מכירה כל אחד. לא הבנתי, למה אתם לא עוצרים אותם בהמונים? חצי שנה, אחרי זה עוד חצי שנה, נעצור אותם ככה שנים עד שייגמר להם הכסף, נייבש את הביצה הזו. אבל כל זה, אני לא אומר שזה מספיק, אבל בוודאי - - -

אגיד לך משהו, ופה אני רוצה לסיים – חזקה עליי – ארגון כמו משטרת ישראל לא עובד על בסיס בן אדם אחד, זה ארגון שכבר יש לו את הנהלים שלו, יש לו את התרבות הארגונית שלו, יש לו את האנשים שלו וכו'. יכול להיות שסגלוביץ', שבא מתוך הארגון, הכיר אותו קצת יותר טוב, אבל בגדול הארגון הזה, אין ספק שקם בבוקר – חזקה עלינו, בוודאי – שרוצה לעשות כל מאמץ כדי לחסל את הדבר הזה. אין לי ספק שזה יושב עליהם כאן על הצוואר ומשגע אותם, הורג אותם. הם מבינים שאזרחים נהרגים, הם רואים את זה בטלוויזיה, האזרחים שואלים איפה משטרת ישראל, והם נמצאים במצוקה קשה, בוודאי, מה השאלה הזאת? זה ארגון עצום עם אנשים טובים ברובם, שרוצים לעשות את העבודה ולא נותנים להם את כל הכלים, בוודאי המינימליים, שאפשר. תמיד אפשר להוסיף – רוצים עוד 2,000 שוטרים וצודקים. המשטרה הזאת קטנה למדינה בצורה מטורפת. אבל קודם כול, בואו נשתמש במה שיש לנו עכשיו. אחרי זה – אתם צודקים, נביא עוד שוטרים, נעשה יחידות מיוחדות לעניין הזה. אבל אתה צודק, בזה אני מספר לך איפה הבעיה. תודה רבה.

אני אגיד לך, מי שהתנגד להסדר הכותל – אתה יודע שהייתי יושב-ראש ועדת הפנים – זה אני.

אני אגיד לך - - -

אדוני היושב-ראש.

בסדר, אני רוצה - - -

אני אשיב לך.

הבנתי. אני אשיב לך. א. אני אוהב את היהודים הרפורמים. הם יהודים. צריך להבין, יהודי זה יהודי, זה לא משנה. גם אם הוא מתנצר הוא נשאר יהודי לפי ההלכה, צריך להבין את זה. לכן היהודים הרפורמים בארצות הברית הם יהודים כמוני וכמוך, לכל דבר ועניין. אבל כשביקרתי אותם שם הם אמרו לי – כשהיינו בלוס אנג'לס, ואם אתה רוצה תשאל את חברי הכנסת, גם סמוטריץ' שהיה איתי וגם עודד פורר – ש-70% מהילדים שלהם מתבוללים. הם אמרו, לא אני.

דקה. וה-30% הנותרים לא יודעים מה הקשר לארץ ישראל. אני כמעט בכיתי מהמשפט הזה.

לכן אמרתי להם: חבר'ה, תעלו לארץ ישראל. אמרתי להם. ביום שבת הלכתי להתפלל עם ג'קי לוי בבית הכנסת האורתודוקסי. לא הבאתי אותם עם המזוודה מהארץ. זה שכן שלך, יכול להיות שהוא עובד איתך במפעל. שם אף אחד לא מתבולל ושם לאף אחד לא צריך להסביר את הקשר לארץ ישראל. אבל בשביל שתצילו את העם היהודי, אתם חלק עצום מהעם היהודי – תעלו לארץ ישראל. פה, גם אם רוצים להתבולל – קשה, בגלל שאין עם מי בכלל. יש לנו קונפליקט, בוודאי עם המוסלמים, שזה גם מונע חלק מההתבוללות שהייתה עלולה להיות גם אצלנו פה. לכן אני אומר את זה בכאב עצום.

אבל בוודאי ובוודאי, אני רוצה להגיד לך משהו, היושב-ראש: אנחנו עברנו את פרשת קֹרח, וכאן יש איזה יסוד חשוב. מי היה קורח? כתוב: "קֹרח בן יצהר בן קהת בן לוי". קורח היה בן הדוד של משה רבנו. הוא היה ממשפחת הלויים, יצהר נשא את כלי הקודש, את המזבח. הוא היה מהאליטה של האליטה, צריך להבין. מעבר לזה שהוא היה עשיר כמו קורח, שאנחנו אומרים, הוא גם היה תלמיד חכם, והוא היה האליטה, השפיץ של השפיץ. מה הוא בא למשה, מה הוא אמר לו? הרי הם בני דודים, אמר לו: למה רק אתה ואחיך, למה רק אהרן מקריב את הקורבנות? אנחנו מה? איפה אני?

משה רבנו, הרי הקדוש ברוך הוא מעיד עליו שהיה עניו מכל אדם אשר על פני האדמה. משה רבנו היה צינור, לא הוסיף מעצמו שום דבר. מה שהקדוש ברוך הוא אמר לו זה מה שהוא הוריד. משה רבנו, אם היה בימינו אנו, לכאורה, הוא היה פוליטיקאי והוא היה אומר לו: רק שנייה, קורח, מה הסיפור? אתה רוצה פעם בחודש להקריב? קורא לאהרן ואומר לו: עזוב, אהרן, בן דוד שלנו. תן לו חודש, פעם בחודש תן לו, בשביל הכבוד שלו, ונגמור את העניין. זה מה שאומרים, פשרה. לא. משה רבנו הבין שיש פה ערעור על היסוד. הרי הקדוש ברוך הוא אמר את זה, וקורח מערער על זה. על היסוד לא מתפשרים. על הכול אפשר להתפשר, על היסוד – אף פעם. בגלל שאם אתה התפשרת על היסוד, איבדת את האירוע בכלל, לגמרי.

לכן גם מבחינתי, כשאני רואה את הרפורמה, אני רואה אותה, איך אמרתי? רפורמה עושים במפעל שימורים. לא עושים בדת, מדוע? אפילו ברמה הרציונלית. אתה יודע, לפעמים אני לא מצליח להבין את הלוגיקה, הרי יש שתי אופציות: או שאתה מאמין או שאתה לא מאמין. אם אתה לא מאמין – אתה לא מאמין בכלום. בסדר, אני מבין. אבל אם אתה מאמין, אתה מאמין בתורת ישראל, אז אתה אמור לעשות את כל מה שכתוב שם, לא רק רבע. אתה יכול לעשות רבע בגלל שאתה מתעצל, אבל בוודאי לא כתפיסת עולם. לכן אין דבר כזה רפורמה בדת, בגלל שזה דבר שהוא לא קשור. למה אני מניח תפילין? אין לי מושג. כתוב. לכן אני אומר: אנחנו - - -

תן רק שנייה, דקה. לכן אני חושב שעם ישראל יושב על הענף, זה הגזע שעם ישראל יושב עליו. דרך אגב, הוא ישב עליו 3,500 שנה, ואם הוא יפגע בגזע – לא יהיה עם ישראל.

אדוני היושב-ראש, אני רוצה לעבור, ברשותך, בקצרה - - -

לא, אני אומר, זאת סוגיה שאני יכול לפתח אותה פה עוד שעה, חבל.

אדוני היושב-ראש, לכן אני אומר, לכן אנחנו אוהבים את כולם.

בוודאי. דרך אגב, מחבק את כולם ומעריך את כולם ואוהב את כולם.

אני רק לא רוצה – המחלוקת שלי איתם היא אם הם – דרך אגב, מה שהם עושים באמריקה, שיעשו. לי יש צער עצום, בגלל שהם אמרו שהם מתבוללים, אז אני מבין שבעוד 30 שנה לא יהיו שם יהודים. רפורמים, לא יהיו. הלכה למעשה הם יהיו גויים. אבל כאן בארץ ישראל, אני חושב - - -

לכן הוא מפריע לי.

לכן בגדול אני חושב, ואמרתי: זה היסוד של עם ישראל. זאת סוגיה שלא הייתה עולה אף פעם – לפני 200 או 150 שנה – בעולם. זה משהו חדש. ברגע שאתה מערער את היסוד של עם ישראל, אתה בעצם מפרק את הכול. היו הרבה דתות בעולם ונעלמו, אני מניח שכתוצאה מרפורמות שעשו להם. לכן אני לא מצליח להבין את התפיסה. זה לא קשור ליהודים. אמרתי: יהודי זה יהודי – דרך אגב, גם יהודי שמתנצר, הוא יהודי, לא יעזור לו כלום, הוא נשאר יהודי על פי ההלכה.

ברשותך, אדוני היושב-ראש, אני רוצה לעבור לשני נושאים קצרים. היום בית המשפט המחוזי המליץ לפרקליטות לסגת מסעיף השוחד, שזה תיק 4000. חבר הכנסת כהן, אני רוצה לספר לך משהו שאנשים צריכים להבין בבית – הם לא מבינים מה זה תיק 4000.

כשהייתי שר התקשורת, באו אליי ואמרו לי: שמע, באותה תקופה, בגלל כל הערבוב שהיה עם אלוביץ' וכו', שהוא היה צריך למכור את מניותיו בבזק. הייתה חברה אמריקאית – Searchlight, כמדומני – חברת השקעות שרצתה לרכוש את בזק, את המניות בבזק. דרך אגב, אלו מניות מיעוט. אבל דרכן בעצם, כמו שהיו לאלוביץ', להיכנס לנעליו.

הם באו, אמרו לי, תשמע, דודי, אתה צריך לחתום על זה. אמרתי, חבר'ה, אני לא חותם. אמרו לי, למה? אמרתי להם, אני מחזיק את טיוטת כתב האישום של מנדלבליט. מנדלבליט כותב כאן שראש הממשלה נתן טובות הנאה לאלוביץ' בסך 1.8 מיליארד שקל. איך? הייתה עסקה שהיה צריך לאשר אותה של יס ובזק, ועוד עסקה של חברה שנמצאת בבזק, שקוראים לה יד2, ורצו למכור אותה לגרמנים. דרך אגב, אלו לא חברות של המדינה, אלו חברות פרטיות של מר אלוביץ'.

אז שאלתי, אם החתימה שלו היא טובת הנאה של 1.8, אני צריך לתת להם חתימה, טובת הנאה של 6.5 מיליארד שקל. אני לא מחלק טובות הנאה. לא מוכן. ואז, אתה זוכר? לא חתמתי כמה חודשים בעניין הזה, ובסוך הבנתי שהפנסיונרים מפסידים מזה – אלה של העירייה.

אז הבנתי את השקר שהם הוליכו את מדינת ישראל. ראש הממשלה ואנשים לא מבינים בציבור – יש חוק בזק אנכרוניסטי. אם היום – זה המצב היום: אם בזק רוכשת מאפיית פיתות, כדי למכור אותה היא צריכה חתימה של שר התקשורת וראש הממשלה. זה מה שקרה פה.

אני רוצה לספר לך שעיכבתי את זה, Searchlight שלחו לי מכתב שהם יתבעו אותי אישית, והם צודקים. מי אני? דרך אגב, זה שלנו? זה של המדינה? מדוע זה היה? החוק היה אי-שם בשנות השישים, כשהיו קווי טלפון והם היו נושא ביטחוני פר אקסלנס. ואז המדינה אמרה, רק שנייה, אם מישהו ירצה פעם למכור את זה, אנחנו רוצים לדעת למי. אבל בוודאי ובוודאי – היום מי בכלל מדבר בטלפון?

זה הבלוף הגדול. ואז אמרתי את זה, שאם אלוביץ' היה תובע את ראש הממשלה בתביעה אישית על הנזקים שהוא עשה לו, אני מבטיח לך שבית המשפט היה אומר לראש הממשלה: אדוני, אתה פושע בסיפור הזה, והיה מרשיע אותו וגם מחייב אותו לשלם. אנחנו לא קומוניסטים. זו חברה שהמדינה מכרה אותה. מהרגע שהיא מכרה אותה, היא לא שלה. זה שאתה רגולטור, עדיין אתה לא עושה מה שאתה רוצה. גם זה שהסעיפים האלה צריכים להתבטל מהחוק, בוודאי ובוודאי. זה היה הסיפור.

זה שוחד? להפך, אני אומר, אם הוא לא היה חותם, הוא היה בבעיה. בגל זה אחרי זה בסוף חתמתי. רציתי להביא את זה לקצה, אבל היות שהבנתי שאני פוגע באנשים תמימים, שעובדים בעירייה ב-4,000 שקל פנסיה או 5,000 שקל, בגלל שבסך-הכול המוסדיים בסוף מושקעים בבזק. רוב בזק – היה לו רק גרעין קטן שדרכו הוא שלט. 80% מבזק נמצאים במוסדות הפיננסיים. הבנתי שאני פוגע באנשים הלא-נכונים, ולכן חתמתי.

כתבתי לו: אדוני, אני לא רוצה לתת טובת הנאה לאף אחד. איך אתה קורא לזה טובת הנאה? זה מגיע לבן אדם. לא הבנתי. אם מישהו בא – אני מקבל רישיון נהיגה, ואני נותן לו את הרישיון, אני נתתי לו טובת הנאה? אני צריך לתת לו את הרישיון, זה שלו. אם אני לא נותן לו, אני בבעיה. עליזה, דקה, זה חשוב. כשמציעים השופטים, כבר כמה שנים – הם כבר מיליארדי שקלים. אני אומר לך, הם מוציאים עשרות מיליוני שקלים מכספי הציבור על הדבר הזה. איך אמר מנדלבליט? אם אין תיק שוחד, אין בכלל שום תיק. אז היום השופטים – אומרים להם פעם שנייה. במקום שיעצרו ויגידו, אתם יודעים מה, נגמרה כל התביעה, יאללה, נגמרו כל עדי התביעה. זה מה שהשופטים חושבים. זה מה שבאמת קורה, זה גם מה שעם ישראל מבין – עצרו את הפיאסקו הזה.

אבל אני טוען שצריך להעמיד אותם לדין ולתבוע אותם אישית על ההוצאות. אין דבר כזה שאין אחריות. אתם עשיתם נזק של עשרות מיליוני שקלים, אם לא מאות מיליוני שקלים למדינת ישראל. רק על הדבר הזה, על הסעיף הזה – אתם תשלמו חלק מזה, ייקחו לכם את הבתים, אתם תשלמו וגם תשבו בבית סוהר. זו לא הפקרות פה, זה לא כסף של אבא שלכם.

ועכשיו הגדיל בית המשפט – ובזה אני מסיים, עליזה – לחייב את ראש הממשלה להיות חמישה ימים בשבוע. אדוני היושב-ראש, אני שואל אותך, חמישה ימים בשבוע מבוקר עד לילה, מתי עובדים על החומר? מתי כותבים את החומר? הרי אתה רוצה הגנה, בן אדם רוצה, חבר הכנסת מעוז, בא לבית המשפט – שלוש דקות, אני מסיים.

בן אדם שמקבל תביעה מהעירייה על מרפסת, הוא צריך כמה זמן כדי להתארגן. ראש ממשלת ישראל מתבקש להיות חמישה ימים בשבוע. עורכי הדין שלו – תגידו, חברה, מתי הם יכינו את החומר? מתי יישנו? הרי שישי-שבת זה לא מספיק. גם יעבדו בשבת כנראה, בחגים. תגידו, אתם מכירים אירוע מהסוג הזה, שקרה במדינת ישראל? תגידו, אתם משוגעים? אתם שופטים אמיתיים? אמיתי? עם גלימה עלק? הרי גם אתם לא יכולים לבוא חמישה ימים, בגלל שכשיהיה לכם פה חופש, שם נסיעה, אתם תבטלו את הכול ותלכו, כמו שקרה לא מזמן.

אני מניח שאתם, גם כשתכתבו את פסק הדין שלכם, לא תשבו חמישה ימים בשבוע ברצף, אלא יהיה לכם יום הולדת של הבן, הנכדה, נסיעות. לכן הרבה פעמים פסקי דין שלכם, לוקח ארבע שנים רק לכתוב אותם. אתם רוצים שבן אדם במשפט פלילי, שאתם מעמידים אותו, והוא צריך להגן על חירותו, ועוד ראש ממשלת ישראל – אתם מצפים שהוא יבוא חמישה בשבוע? למה לא גם בשישי-שבת? שבעה ימים בשבוע. אז תשאלו, מתי הוא יכול לנהל את המדינה בכלל? תגידו, הוא לא יכול לנהל את המדינה.

אני חושב שזו חוצפה, אני חושב שזה דבר שהוא לא חוקי בכלל, אפילו לא מתקבל על הדעת. גם אם אלה למעלה רודפים אתכם ואומרים לכם – אני חושב שזה רדיפה לשמה, כמו שאתם רודפים את ראש הממשלה בתיקים האלה, מתחילת הדרך. לכן אני מציע לכם לחשוב עוד פעם על ההחלטה המטופשת שלכם. הרי אזרחים רואים את זה, חושבים, גם בבית, גם אלה שלא מתים על ראש הממשלה. הם מבינים שאתם עושים פה דבר שלא ייעשה. ולמה רק ראש הממשלה חמישה ימים? אולי כל אחד? תתחילו משפט עם בן אדם, תגידו לו: תבוא כל יום. כל יום עורכי הדין שלך. כל יום, כל יום יבואו. יכתבו, יענו, יכינו את העדים. כל יום, כל יום, כל יום. יהיו בבתי המשפט. אבל הם צריכים גם לכתוב כמה דברים לפני כן, לא? צריכים לעבור על החומר.

תחשבו קצת, תחשבו. תחשבו איזה נזק אתם עושים, באמת, לעולם המשפט במדינת ישראל, מעבר לנזקים שעשיתם עד עכשיו. מתי קרה דבר כזה במדינת ישראל? מתי? תגידו לי פעם אחת; מקרה אחד שקרה.

לכן אני מציע לכם לחשוב עוד פעם, לחזור בכם ולהיות הוגנים, ולתת גם לבן אדם את האפשרות להגן על עצמו באופן הוגן. הוא לא אויב האומה. אולי חלק מהשמאל חושב שהוא אויב שלו. להתייחס אליו לא כראש ממשלה אלא כאל אזרח במדינת ישראל; להתייחס אליו באופן טיפ-טיפה הגון. לא אומר לכם באמת באופן מלא, אבל קצת, קצת, קצת רחמים, קצת הגינות. תודה רבה.

תודה רבה. דרך אגב, אני רוצה בהזדמנות הזאת באמת להודות לעם ישראל שבאמת איחל לי, באמת התעניין בשלומי. באמת תודה רבה, התרגשתי מזה מאוד. וגם, לכל אלה שקיללו אותי, כנראה אתם תמשיכו - - -

בוא תיכנס לפייסבוק, תראה. אז אני אומר לכם, אתם תמשיכו לסבול, כנראה אני אהיה פה עוד הרבה זמן, אז אין מה לעשות.

תראה, אדוני היושב-ראש, רציתי לענות בקצרה לחבר הכנסת קריב. תמיד הוא עולה לכאן בשצף-קצף, מדבר בשנאה, אני לא יודע מאיפה זה בא לו. הוא מחובר ל-5,000 וולט, והכול רק שקרים, טינופת. הוא אומר על סמוטריץ', דרך אגב, שאמר שהחמאס הוא נכס. דרך אגב, מי שאמר את זה זה יאיר גולן, זה שאמר שחיילי צה"ל הורגים תינוקות כתחביב. הוא אמר את זה כסגן רמטכ"ל. הוא אמר שזה נכון צבאית, הוא אמר את זה. זה הבוס שלו, דרך אגב.

כנ"ל, הוא מדבר על חוק התקשורת. הרי אותו גולן הודיע שאם הם חס ושלום יעלו, את ערוץ 14 הוא יסגור. הרי אלה אנשים בולשביקים, אלה אנשים אלימים. אני אומר למדינת ישראל: אלה אנשים הכי מסוכנים שיש היום במדינה. הם מסוגלים לעשות כל מעשה דמיוני שאתם מעלים בדעתכם. הם יעצרו אנשים על כלום וסתם ושום דבר, יזרקו אותם לבתי הסוהר בגלל שאין להם לא דין ולא דיין, אין להם חוק, יש להם רק דבר אחד – הם שולטים בכוח, ואם זה לא מספיק, אז בעוד יותר כוח. דרך אגב, זה מאז ימים ימימה, עוד בפרשת אלטלנה הם ירו על יהודים והרגו אותם.

עוד לפני כן, דרך אגב. בתקופה של המחתרות הם הסגירו את אנשי האצ"ל לבריטים בגלל שלא מעניין אותם כלום. אין להם ערכים שיש לנו בימין, אלה האנשים האלה. לכן אני אומר, יש פה סכנה עצומה לאזרחי מדינת ישראל, בוודאי אלה שנמצאים בימין.

אבל אדוני היושב-ראש, אני רוצה ברשותך לעבור לדבר אחר. דרך אגב, הוא טוען שגולדקנופ נוסע ברכב שממומן על ידי המדינה, כאילו הוא נוסע על איזו וספה שממומנת על ידו. בדיוק כמוך, מר קריב. מר גולדקנופ, חבר הכנסת גולדקנופ, מקבל בדיוק את המשכורת שלך ונוסע בדיוק ברכב כמוך, שהוא מקבל מהמדינה, כן. אבל אתה מציין את זה בגלל שציינת – רצית לתקוף את מר גולדקנופ על משהו אחר, אבל למה לא להעמיס גם את זה על גבו, כאילו הוא נוסע על חשבון המדינה באופן מיוחד, יש לו משכורת מיוחדת שרק הוא מקבל.

אני רוצה רק לספר לך ולהזכיר לך: אתה מתלונן על כך שיש תקצוב ללומדי התורה. דרך אגב, אתם, וגם אתה, מר קריב, הרי כשהייתם בממשלה שנה וחצי העמדתם תוכנית של 50 מיליארד שקל לאוכלוסייה הערבית, 50 מיליארד שקל אקסטרה, מעבר לתקציב הרגיל. אני מבין שכולם משרתים שם בסיירת מטכ"ל, כולם, כן, עושים שירות לאומי. אתכם זה לא מעניין בכלל. דרך אגב, גם היום, תלמיד ישיבה שלומד בישיבה, גוזלים מאשתו את המעונות כשהיא הולכת לעבוד, ילדים יהודים קטנים, אבל מחבל ערבי שיושב בבית סוהר, אשתו מקבלת מעונות.

בגלל שאתם צבועים. אתם, מה שיש לכם זה רק שנאת חרדים, שנאת יהודים. זה הדבר היחיד שממנו אתם מתפרנסים. יכול להיות ויכוח אם ללימוד התורה יש ערך במדינת ישראל של היום? היה לו ערך 3,500 שנה על ידי היהודים. יש ויכוח, דרך אגב, להערכתי – וזה הבסיס – מה זה בכלל יהודי. אני בטוח שאנחנו חלוקים על ההגדרה בכלל, מה זה יהודי. אין לי ספק בזה, שאתם מגדירים יהודי בכלל לא בהגדרות שאי פעם הגדירו יהודים מאז שקם העם היהודי.

וזה שורש העניין. אתם לא רוצים להיות יהודים, אתם רוצים להיות ישראלים. אתם רוצים להיות כמו האנגלי באנגליה והצרפתי בצרפת, ושם זה לא משנה, הוא צרפתי גם אם הוא נוצרי, גם אם הוא מוסלמי, גם אם הוא יהודי, גם אם הוא צ'רקסי. אבל המדינה היחידה בעולם שבה הלאום והמדינה זה היינו הך זה פה במדינת ישראל.

לכן אנחנו יהודים, לכן רדפו אותנו 3,500 שנה ושחטו בנו, רק בגלל שאנחנו יהודים. ובאנו לארץ ישראל אחרי 2,000 שנות גלות ועדיין שוחטים אותנו פה רק בגלל שאנחנו יהודים. ומה זה היהודים? גם מבחינתם, זו הדת היהודית. אם מחר נגיד לערבים: אנחנו לא יהודים, הכול טוב, חבר'ה, אין שום בעיה, אין בעיה, חבר'ה, אנחנו מוסלמים, נהיה כמוכם, אין בעיה – בשנייה אתם מעלימים את הסכסוך. הרי בסוף הסכסוך הוא דתי.

אבל אתם נלחמים בשורש, בגזע ובשורש שכל עם ישראל ישב עליהם 3,500 שנה. ועולה לי פה רפורמי – דרך אגב, אני רוצה להזכיר, חבר הכנסת מעוז: התנועה הרפורמית התנגדה להקמת מדינת ישראל; הם מחקו מהסידורים את המילה ירושלים וציון; הם אמרו שאמריקה זה ציון וושינגטון זה ירושלים. נגמר הסיפור של מדינת ישראל, חבר'ה, זה חלום, אנחנו לא שם בכלל. הם העבירו את הכול לארצות הברית. רק אחרי שקמה המדינה והם הבינו שמדינת ישראל קמה ובאים היהודים לארץ ישראל – מה לעשות, אנחנו לא רפורמים, אנחנו באים לארץ האבות – אז התחילה ההכרה שלהם. והיום הם נלחמים על הכותל, שהם קראו לו בית מטבחיים פגני. היום, בכל ראש חודש נשות הכותל לוקחות ספרי תורה, כורכות סביב גופן כדי להכניס אותם ומבזות את קודשי ישראל.

והוא עולה לי לפה - - -