אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, השרים, מי שמסתובב היום במסדרונות הכנסת, יש לו תחושה, אדוני היושב בראש, של מכירת חיסול. קצת כמו שאתה נכנס לרמי לוי, ואתה שומע: עוף בשקל, אז פה שומעים: חוק בשקל. חוק בשקל פה, חוק בשקל שם, והכול כלול. כן, הגיע סיומן של כמעט ארבע שנים, ויש תחושה שהכול-הכול כלול. מכירת חיסול – מכירת חיסול בחינוך. אחרי ששר החינוך קיש ניסה להסתיר את העובדה העגומה ש-97% – לא 96% – 97% מהתלמידים בישראל נכשלו במדעים, הגיעו הנתונים של ה-OECD. כאן, אפילו לפטר את מנהל ראמ"ה לא יעזור, או לנסות לזרוק את מנהל המחוז החרדי, לא יפתור את הבעיה. כי מה אומרים הנתונים של ה-OECD? אתה שומע, השר אמסלם? ישראל לא במקום השלישי, לא במקום העשירי, אפילו לא במקום ה-30 ב-OECD במתמטיקה. במקום האחרון. הישג מדהים: מקום אחרון ב-OECD במתמטיקה.
קוראים לנו "עם הספר", אז היה פעם פרופסור חכם, ליבוביץ', הוא אמר שהוא מפחד שבמקום להיות עם הספר, נהיה עם הארץ. אז אנחנו במקום אחד לפני האחרון בקריאה. אתה מאמין, השר אמסלם? עם הספר במקום אחד לפני האחרון בקריאה. הנתונים הבין-לאומיים, עליזה, מוכיחים לנו את מה שידענו. נתוני ה-OECD משקפים לנו שהחינוך שלנו בבעיה רצינית בקריאה, במתמטיקה. חוץ מדבר אחד שאנחנו במקום ראשון. אנחנו במקום ראשון בתירוצים, בסיפורים, באגדות בנתונים. זו לא טעות, זה לא מקרה, זה תוצר של מדיניות חנפנית, חסרת אחריות, שכל היום רודפת אחרי פרסומים ופוליטיקה. התוצאות בקנטים. ארבע שנים של שר חינוך, שכל מה שהוא עושה, זה מתרפס ומתחנף. למי? לשותפים החרדים שלו ולכל מי שהוא, אולי, רואה בו איזשהו בייס, אבל ההידרדרות היא עקבית ובולטת.
שר החינוך קיש, תחתיך מערכת החינוך הידרדרה בכל פרמטר אפשרי. כולנו רואים. כולנו מרגישים. רואים את החיסרון במורים. רואים את הפריפריה הסובלת. זה הכישלון הכי גדול של שר שהיה פה. עדיין לסרטוני התדמית זה לא מפריע. הוא אומר שהוא רוצה עוד ארבע שנים כשר חינוך, כי זה ממש נשמע נהדר, השר אמסלם. נכשלת ארבע שנים, יאללה, קבל עוד ארבע. זה מכירת חיסול בחינוך.
אבל אתה יודע מה, תקציב החינוך בישראל שני רק לתקציב הביטחון, ומכירת החיסול בביטחון היא פשוט עצובה. איך הבטחתם פעם? ניצחון מוחלט. מה קיבלנו? אפילו לא ניצחון חלקי. מכרתם לנו שהולך להיות ביטחון. מה קיבלנו? 1,200 הרוגים ביום אחד, 254 חטופים, מלחמת נצח, מילואי נצח, אזעקות נצח, שבע זירות, מפונים בדרום, מפונים בצפון, חטופים, פצועים, הותר לפרסום. טילים – יום אחד כן, יום אחד לא. היום כן.
וסמוטריץ'? סמוטריץ', השר במשרד הביטחון, לא מתבייש לומר שהחטופים בבית בזכותו. כן, כשכל זה קרה במשמרת שלו, כשהוא הצביע נגד חלק מהעסקאות, כשהוא אמר: חמאס זה נכס. כולנו ראינו ושמענו, אבל אנחנו צריכים להגיד לו תודה שהחטופים בבית, כי אין בושה. מכירת חיסול בחינוך.
אתה יודע מה, בעיות בביטחון תמיד יהיו לנו. מה עם הביטחון האישי בישראל? פה אנחנו במכירת ישראל תרתי משמע. אתה יודע, השר אמסלם, זו לא רק מכירת חיסול – מחסלים פה על ימין ועל שמאל, רכבים מתפוצצים ברחובות כאילו אנחנו במקסיקו, רק שמה? אתמול זה גם לא היה מקסיקו. בתל אביב, גם בתל אביב מתפוצצים רכבים, גם באיילון, גם בחולון, גם ביפו. בתחילת החודש – וזה רק אחד – ליה כהן מלכה, בת 35, זיכרונה לברכה, ששירתה בעבר כשוטרת, הרכב שלה התפוצץ ממטען חבלה. אמרנו שאנחנו אחרונים ב-OECD, יש עוד רשימה: חמש המדינות הלא-בטוחות בעולם. באיזה חברה טובה אנחנו: רוסיה, סודן, אפגניסטן, תימן וישראל. הצלחה אדירה.
אתה יודע מה, אני עוד זוכר שהבטחתם לנו בתחילת הקדנציה משילות. מה קיבלנו? פרוטקשן. במקום משילות – פרוטקשן. עבריינים מנהלים את המדינה, ואני לא מדבר על הכנסת הפעם, אני מדבר על משפחות פשע. במקום חוק וסדר, דמי חסות. פרוטקשן בערים היהודיות והערביות. בן גביר לא רק התגלה כשר הפיתות לענייני כלום ושום דבר; הנזק הכלכלי הישיר והעקיף – ואתה מבין כלכלה, השר אמסלם – הנזק הכלכלי הישיר והעקיף של הפרוטקשן בישראל הוא 20 מיליארד שקל בשנה. 87% מהקבלנים אומרים שהם משלמים פרוטקשן. זו מכירת חיסול בביטחון האישי.
ואללה, אתה יודע מה? אז אולי נדבר כלכלה. הרגע היה פה שר הכלכלה. כלכלה וצרכנות. אנחנו עוד זוכרים את ביבי מחזיק את הדלק, ואומר: אני הולך להוריד פה את המחירים. אז סיפרתם לנו שהולכים להוריד את יוקר המחיה. איפה אנחנו ביוקר המחיה? פה אנחנו דווקא טובים. פה אנחנו בטופ העולמי. פתח תקווה – אתה שומע, השר אמסלם? – פתח תקווה יותר יקרה מאוקספורד; באר שבע באותה רמה כמו וינה. חמש ערים ישראליות הן בין 100 הערים היקרות בעולם. הישראלים משלמים 50% יותר על דיור ועל מזון – את זה כולנו מרגישים בכיס שלנו. ישראל היא המדינה היחידה בעולם עם מחירים כמו שווייץ, אבל רמת חיים כמו של השכונה במזרח התיכון. סל הצריכה הפרטי בישראל יקר ב-88% ביחס לסל צריכה בעולם. למה? כי מסתובב פה שר אוצר ואומר שמצבנו נפלא; כי שר הכלכלה אולי פותח קבוצות ווטסאפ עם ראשי המשק ומוריד מדבקות ממוצרים, אבל תוכניות עבודה ושינויים לא היו לנו כאן. 50 מיליון שקל לשיווק קרפור קיבלנו. אבל מה קיבלנו? רמת חיים של דארפור. אז אתה יודע, כמו שציונים לא מעלים בסרטוני טיקטוק, גם יוקר המחיה לא יורד ממדבקות. אז ניר ברקת, יואב קיש, בצלאל סמוטריץ' – מכירת חיסול בתחומים שלכם.
ואתה יודע מה? אפשר לומר שזו גזרת גורל, שכונה קשוחה, ישראל הקטנה במזרח התיכון מוקפת זאבים וכבשה קטנה בין 70 זאבים. אבל אני רוצה לומר משהו, ועכשיו באמת בראייה ציונית: כשאתה מוקף בזאבים אתה לא יכול להיות בינוני. וכל הדברים האלה משקפים בינוניות – היא לא גזירת גורל. לוקחים פסוק שבכלל נאמר על ידי נביא גוי כקללה, "עם לבדד ישכֹּן", והופכים אותו לאידיאל. כשאנשים הופכים קללה לאידיאל זה סימן שאנחנו בבעיה. אם הכלכלה שלנו לא תהיה חזקה לא יהיה לנו ביטחון חזק; אם החינוך שלנו לא יהיה מצוין לא יהיו לנו מהנדסים לפתח את כיפת הברזל הבאה; כשאין לבן אדם ביטחון אישי אין לו שלווה, אין לו מחיה טובה, אין לו רמת חיים. ואם הממשלה לא עובדת לטובת הציבור – זה מה שאנחנו מקבלים.
עכשיו, אתה יודע מה? הייתי אומר, זה חוסר ביכולות – אני לא מאמין בזה. זה לא חוסר יכולות, זה – לא עובדים עבור הציבור. איך הגענו לאן שהגענו? מכירת חיסול. למה? כי הממשלה מנופחת, כי יש פה שרים שמתעדפים את המשך השלטון על פני דאגה לאזרחים. מדיניות החינוך היא הזויה; הכלכלה שכחה את מעמד הביניים; יש פה פטור מגיוס לכל מי שרוצה, ועוד רוצים להעביר השבוע בכנסת – מחר יהיה פה דיון, אתה מחזיק חזק, השר אמסלם? – פטור מגיוס, פטור מענישה רק לבחורי ישיבות. כלומר, אם אתה משתמט כי אתה עובד בשוק עכשיו, או כי אתה אידיאולוג שמאלני או אידיאולוג ימני – לא, לא, אנחנו נעצור אותך; אבל אם אתה בחור ישיבה – פטור לשלושה חודשים ועוד שלושה חודשים אחרי זה. אז מה יצא מזה, תגיד לי. קולה? ככה מייצרים קולה, קינלי?
חברים יקרים, בימים אלה יש פה תחושה בכנסת, באמת, של מכירת חיסול. ואני אומר לכם, אולי הגיע הזמן לסגור את הבסטה. ראיתי, יו"ר הכנסת, שהצהרת על תאריך סיום של הדבר הזה. אתה יודע מה? כמו שזה נראה כרגע, יפה שעה אחת קודם. תודה.
1,110 מילים של משה טור פז. הטקסט מתוך "דברי הכנסת"; קריאות ביניים ודברי היושב־ראש מוצגים במקום שבו קטעו את הנאום, בשוליים. הנוסח המלא בפרוטוקול הרשמי.