קישורים לקטעים: מעבר ביניהם בחיצים למעלה ולמטה
תודה, אדוני היושב בראש. בוארון, אתה פה, אז אני חייבת לשאול אותך: הציוץ שלך היום בצוהריים הרג אותי. איך, איך, איך מכל הבליל של הקונספירציות, של הצעקות, של הבוגדים, של הזה, של הזה, אתה ראית תמונה סדורה, ברורה? איך, איך, תסביר לי איך.
אולי מי שלא ראה את זה – כי זה לא קיים, כי אפילו בדל של הוכחה או איזה משהו שעומד מאחורי התיאוריות, בעיניי המטורללות של טלי, לא ברור לי מאיפה זה הגיע. ובסוף, אתה יודע, פעם אחר פעם מראים לכם – לא היו בוגדים, כן היו בוגדים. כולם בוגדים, כולם בוגדים, רק אתם לא, וטלי כמובן, היא לא בוגדת, העיקר – אנחנו הבוגדים הגדולים.
אבל תשמע, הימים ימי נתניהו, ואיש הישר בעיניו יעשה. אין דין ואין דיין. הכול נרמס, מהממלכתיות ועד הכנסת, מטוהר הבחירות ועד השפה של החברים שיושבים בה. בימי נתניהו, השקר הוא האמת והאמת נדחקת הצידה. קונספירציות מטורפות נזרקות פעם בדקה בלי שאף אחד יכול להוכיח אפילו בדל מהן. בימיו, הפריימריז הפכו לדבר הרקוב ביותר, שבו משרתי ציבור הפכו להיות משרתי הבוחרים הספציפיים שלהם בלבד.
בימי נתניהו, אובדן המשילות בנגב הפך לאובדן המשילות במדינה כולה. בימיו, אנשים נרצחים כל יום, נשים נרצחות כל יום. בימי נתניהו מפלגות נותנות שוחד בחירות במסווה של הטבת מס, וכולם מצביעים בעד. התקציב מושקע בהשתמטות ובבטלנות ומקוצץ במנועי הפיתוח. בימיו אין שר רווחה, אין שר שיכון וגם אין שר בריאות. שר חינוך דווקא יש, רק מעולם החינוך לא היה במצב גרוע כזה. בימיו נטבחו אלפי אזרחים, וכל יום אנחנו מתעוררים ל"הותר לפרסום" ולפיגועים.
בימי נתניהו המילה "אחריות", המילה החשובה הזאת, שאנחנו רוצים שהילדים שלנו ידעו מה משמעותה בגיל מאוד מאוד צעיר, המילה הזאת הפכה להיות מילת גנאי. כי במדינת נתניהו, הבכיינות שולטת והאשמת האחר היא האור שלפני המחנה. במדינת נתניהו, השד העדתי הפך כלי עבודה של מחנה שלם, והשד העדתי הוא גם התשובה של הקואליציה כמעט על כל דבר.
חברי כנסת הופכים לכוכבים, למרות שלא העבירו אפילו חוק אחד. כולם מכירים אותם, אבל לא בזכות עבודה למען אזרחים. בימיו, ילד אלים שתחביבו לחסום קשישים מתקבל במסדרונות האלה בכבוד של מלאכים. בימיו, כמעט חצי סיעה שלו נמצאת תחת חקירות ואישומים. הכוורת האישית שלו קיבלה כסף ממדינת אויב בזמן מלחמה. בימיו, הם עדיין עובדים בכוורת. בימיו עובדי הכוורת לא הצליחו לעבור סיווג ביטחוני ועדיין הם שם, גם ברגע זה. חברי כנסת ושרים מבקרים בכלא 10, אבל לא מבקרים אצל משפחות שכולות. עבריינים מקבלים פיצות מחברות כנסת אחרות. שרים מחלקים הטבות של מיליונים לערוץ הבית, והדרת נשים הופכת חוק.
רק בממשלת נתניהו יושב-ראש ועדת חינוך פורץ לבסיסים ופורץ לבתי ספר. רק אצלו לשר שאחראי לביטחון שלנו יש 78 עבירות תנועה, ויעד של השב"כ יושב ליד ראש השב"כ לשעבר באותו שולחן ממשלה.
בממשלה שלך נוצר השסע הגדול ביותר שאי פעם היה פה בתוך משפחות, חברים, בעבודה. כולם שונאים את כולם. זו המורשת שלך, ואתה משתמש בה לטובתך. בגין מתהפך בקברו כשהוא רואה אותך ואת הממשלה שלך מחריבה אט-אט כל מה שהוא היה חלק מבנייתו – בתי המשפט, המשטרה, הצבא וכל שאר המוסדות. הוא בנה ואתה הרסת. רצית הונגריה, רצית אורבן; מקווה שתסיים בדיוק כמוהו. תודה.
491 מילים של יסמין פרידמן. הטקסט מתוך "דברי הכנסת"; קריאות ביניים ודברי היושב־ראש מוצגים במקום שבו קטעו את הנאום, בשוליים. הנוסח המלא בפרוטוקול הרשמי.