קישורים לקטעים: מעבר ביניהם בחיצים למעלה ולמטה
תודה רבה. אדוני יו"ר הכנסת, תודה על השותפות ביוזמה הזו; תודה, לימור; תודה, שרון. לפני שאני אגע רגע בחוק – ויש לי הרבה מה לומר עליו – אני רק רוצה להתייחס לפרעות האיומות בביתו של כבוד השופט סולברג ורעייתו וילדיו. כמו שהיא אמרה, ליל הבדולח, ככה היא קראה לזה. כבת של ניצולת שואה האלימות הגיעה אליה הביתה, וכמו שאמר השיר, לא השמעתי את קולי, אז כן, לא השמעתם את קולכם בשום פרק בזמן הזה שבו אתם מכהנים כממשלה הזאת, כשיש אלימות נגד התקשורת, כשיש אלימות – כשאתם מובילים את האלימות – נגד היועמ"שית, נגד שופטים, נגד אופוזיציה, נגד תקשורת. והינה, האלימות הופכת הלכה למעשה, כשאתם שותקים ושותקים, וזה מגיע לשופט בית המשפט העליון. באמת, כל האנרכיה הזאת וליל הבדולח – הן שלכם. אתם, אצלכם.
דיברת קודם – יום אחד תהיה אנרכיה, תראה אותך. חוצפן.
הבאתם עלינו אנרכיה, רצח, מוות, שחיתויות - -
- - הבאת אתה, היית יושב-ראש הקלפי, המושחת הראשי. ביזיון.
הלכת, צילמת את עצמך כמו עבד נרצע. ביזיון. כדאי, כדאי שתלך. כדאי שתלך לישון. ביזיון.
חוצפן. הבאתם את האנרכיה, את המוות על כולכם. מנסים עכשיו פה איכשהו לצאת מזה.
שב, שב, שב בשקט. עדיף שלא ישמעו אותך. חוצפן.
לך, לך. לך, תמשיך להסית ולעשות פה אנרכיה ואלימות. הכול אצלכם במשמרת.
סחיטה באיומים, הכנעה, אלימות – איזה מורשת הבאתם עלינו, יאללה.
הצבתם מראה היום, מה עשיתם? הצבתם מראה לסולברג?
טוב. אתם תישאו איתכם את הבושה לכל ימי חייכם, זה מבחינתי - - -
הצבתם מראה היום. יפה מאוד. טוב, אני רוצה לומר ככה: הילה צור היקרה הייתה גיבורה ואמיצה כשחשפה את הסיפור האישי שלה בתוכנית המקור, וסיפרה על האלימות המינית שחוותה מגיל מאוד צעיר בביתה על ידי אחיה הגדול. היה לה אומץ רב לעמוד מול המצלמות וגם כאן בכנסת, לספר ולחשוף איזו התעללות מינית עברה במשפחה, ועל קשר השתיקה שעקף ועטף את המעשים החמורים והמזעזעים האלה גם בתוך המשפחה.
כשהיא בגרה והקימה משפחה ואזרה את האומץ ואת העוז לקום ולהתמודד, זה כבר היה לה מאוחר מדי מבחינת החוק הישראלי כדי ללכת ולמצות את הדין – בשבילה, למענה, ולמען כל החברות והחברים הרבים שלה, שיחד איתה היו שותפים ונחשפו בתוכניות שונות – גם בתוכנית המקור אצל ענת וגם בתוכניות אחרות – ועמדו, באמת, באומץ גדול כדי למצות את הדין עם התוקפים שלהם כשהם היו קטנים, כמו למשל מאיה, קארין, אתי, חגית, חנניה ואחרים. כל הכבוד לכם. אנחנו כאן איתכם, אנחנו הפה שלכם.
אבל אתם שלחתם אותנו כאן למשימה אחרת, לא לחוק הזה שאנחנו מצביעים בעדו היום. אתם נלחמתם בצדק מוחלט לבטל כליל את תקופת ההתיישנות בעבירות מין בקטינים. לא רק שהצדק הזה הוא מוחלט, גם החוק בכל העולם כבר משנה באמת את צורתו, ומדינות רבות בעולם כבר החליטו לאמץ את הכלל הזה ולבטל את תקופת ההתיישנות מתוך הבנה ברורה שצריך לתת וכדאי לתת ואין אפשרות אחרת מאשר לתת לאותם נפגעים את יומם משך כל ימי חייהם. כי תקיפה מינית ואונס הם רצח לכל דבר, של הנשמה. אי-אפשר לסלוח על זה.
התחלנו את המסע הזה של תיקון החוק כשזו הייתה המטרה לנגד עינינו. החתמנו את כולם, באמת, כל כך הרבה אנשים הצטרפו למאבק הזה. כשהשר לוין, שר המשפטים, עלה לכאן בטרומית, הוא אפילו אמר שאם תהיה עבודה סדורה ומקצועית, הוא יתמוך בחוק הזה. ואכן, יצאנו למסע ארוך מאוד מאוד, שבו ניסינו לשכנע את כל הגורמים המקצועיים, בעיקר של משרד המשפטים והפרקליטות והסנגוריה, כדי שיאמצו מתוך הבנה אמיתית שהחוק הזה מוכרח לעבור במדינת ישראל.
בהתחלה הם הקשו עלינו באופן נחרץ ולא האמינו שאפשר לבטל אותו. אבל לאחר שנה וחצי, אולי אפילו שנתיים שעבדנו על החוק, שמענו מגורמי המקצוע השונים שאכן אפשר, צריך, והם מוכנים לתמוך בביטול מוחלט של כל תקופת ההתיישנות; לא חמש שנים ועשר שנים הארכה – אלא ביטול מוחלט. אבל לצערי אז, כאשר פנינו אל שר המשפטים, הוא לא מוכן היה לקבל את העמדה של הגורמים המקצועיים, ומוכן היה להאריך אך ורק לתקופה מוגבלת – אם זה חמש שנים או עשר שנים למי שנפגע על ידי תוקף מחוץ למשפחה.
אז צריך לומר, כל הארכה של החוק היא חשובה, ואין ספק שנכנסים ונכנסות לגדר הזמן המוארך הזה נפגעים שונים במדינת ישראל. אני מחזקת אותם, ואני מאוד מקווה שהם ינצלו את הארכת החוק הזה ואת הארכת הזמן בשביל למצות את הדין עם מי שפגע בהם. צריך גם לומר באופן מפורש לחלוטין שמי שהיו שותפים מאוד מרכזיים שלנו וממש ליוו אותנו מהרגע הראשון ועד עכשיו זה איגוד מרכזי הסיוע לנפגעי ונפגעות תקיפה מינית בישראל. זה ארגון מופלא, חברתי, מוביל בישראל, שמוקדש למאבק באלימות מינית. תודה לכן, לכולכן שם – אתן מדהימות.
אז כן, אנחנו עומדים כאן היום עם הארכה לכמה שנים. זה חשוב, זה משמעותי. אני מרגישה שאנחנו חוצבים את ההר, ואנחנו נמשיך ונקדם את החוק הזה. אבל ההבטחה שלי היא ברורה, הילה, לך ולכל מי שצופה בנו ועדיין מרגיש שמה שאנחנו עושים כאן היום עדיין לא הצדק.
אנחנו נמשיך וניאבק כדי לשנות את החוק הזה גם בהמשך, כדי להביא לכדי כך שיבוטל כליל.
תודה לך, ואני יודעת שאתה תהיה שותף שלי, אלי. אנחנו נבטל כליל את תקופת ההתיישנות, כדי שכל אחד שנפגע יוכל תמיד למצות את הדין עם מי שתקף אותו. תודה רבה.
824 מילים של אפרת רייטן מרום. הטקסט מתוך "דברי הכנסת"; קריאות ביניים ודברי היושב־ראש מוצגים במקום שבו קטעו את הנאום, בשוליים. הנוסח המלא בפרוטוקול הרשמי.