קישורים לקטעים: מעבר ביניהם בחיצים למעלה ולמטה
תודה, אדוני. יש רגעים במשכן הזה שהם באמת מתסכלים ובאמת הזויים במיוחד, כמו הפער בין הרגעים הכל-כך קשים שהיו כאן בבחירה של מבקר המדינה, שזה כבר בכלל לא על התוצאה – זה פשוט על התהליך. איך יכול להיות? את מסתכלת ואת אומרת: איך יכול להיות שככה חוצים כל גבול, כל נורמה, כל דבר אפילו לא הגון אלא באמת הכי בסיסי?
ואחר כך אני עולה ואני צריכה להגיד תודה לא רק לשר המשפטים, שבאמת מקדם את הנושא הזה ואכפת לו, אלא באמת ליושב-ראש הקואליציה וליועצת שלו נטע, שאפשרו לחוק הזה לעבור. תראו, אני לא מדברת הרבה על אחדות, כי אחדות הפכה במקומותינו למילה שמשמשת את הימין כדי לדרוס כל מה שלא בא לו טוב, אבל אני חושבת שמה שאנחנו מצליחות ומצליחים לעשות בנושא המאבק בזנות בשנים האחרונות מוכיח שאנחנו כן יכולות לעבוד ביחד וכן יכולים לעבוד ביחד גם בנושאים שהם רגישים ושהם מאבק קמאי על גוף של נשים, על מעמדן של נשים בחברה. כי כל זמן שיש עיקרון של זנות בעולם, כל אישה בפוטנציה יכולה להיות זונה, גם אם זה לא במין, אלא בכאילו איך שכבת את דרכך לתפקיד יותר גבוה, או איך השגת, או איך התחתנת עם מישהו, או כל וריאציה שבאה על הדבר הזה. ויש כוחות שמושכים מצד אחד למאבק באפליה העמוקה והעתיקה הזו.
יש כוחות שמצליחים להתקדם בתיקון ומיגור האפליה העתיקה ביותר בעולם נגד נשים, ויש באותה נשימה כוחות שמתעקשים להחזיר אותה, ונאבקים נגד שירות של נשים בצבא, ומסרבים להפוך את איסור צריכת זנות לחוק של קבע. אבל היום זה יום שמח, שבו אנחנו מצליחות לבטל את עבירת המטרד בקריאת טרומית, וחייבות בכנסת הזאת להצליח למחוק אותה סופית מספר החוקים.
262 מילים של מרב מיכאלי. הטקסט מתוך "דברי הכנסת"; קריאות ביניים ודברי היושב־ראש מוצגים במקום שבו קטעו את הנאום, בשוליים. הנוסח המלא בפרוטוקול הרשמי.