קישורים לקטעים: מעבר ביניהם בחיצים למעלה ולמטה
אדוני היושב-ראש, אתה יודע, אני הכי אוהב ללכת עם טריקו.
אני אוהב ללכת עם טריקו. אני מעולם לא עליתי לכאן עם חולצת טריקו. אמרתי, יש מכובדות למקום הזה – סליחה, הייתה מכובדות למקום הזה.
אני רוצה להגיד לך שמה שקרה כאן היום, במקום הזה – אם היושב-ראש אוחנה, שהוא יושב-ראש הכנסת, והוא אבי-אבות הטומאה בהקשרים האלה, חושב שככה בוחרים מבקר מדינה, אז אוי לו ואוי לנו. המכובדות היא לא האבנים, היא אפילו לא הדגל – היא ההתנהלות שלנו, של כל אחת ואחד מאיתנו. אין בושה? זה פרגוד. מה יש בחזית שלו? סמל מדינת ישראל. תגידו, מה שווים הקירות האלה, מה שווה הסמל הזה, אם ערימה של חברי כנסת הולכים ומצלמים את עצמם כדי שלא יחשבו שהם מביעים את דעתם שלהם? עד איפה תורידו את המוסד הזה? אין גבולות? אתם לא מתביישים בעצמכם? אתם לא מצחצחים שיניים? אין לכם מראות בבתי השימוש? תסתכלו על עצמכם; וכן, גם נסתכל על עצמנו שאנחנו איתכם.
ואני רוצה להגיד משהו לעו"ד ראבילו. הוא איש מרשים, יהודי חשוב. יש דיון קשה מאוד על אם הוא היה צריך להציג את המועמדות שלו, למרות הכישורים. למה? בגלל שהוא היה גם עורך דין של נתניהו. הוא לא הסיר. לא הייתי עולה לפה להגיד היום: איך הוא לא הסיר? אבל שידע עו"ד ראבילו שמהיום וכל יום וכל דקה וכל שעה, אם הוא ייכנס למשרד הזה, אם בית המשפט העליון לא יעצור את זה, הוא העורך דין שנבחר בתהליך המושחת ביותר, המבזה ביותר, שהיה פה בכנסת. מישהו יתייחס אליו כמבקר המדינה שבודק ערכים, חוקים, נורמות התנהגות, אם בתהליך הבחירה שלו הכול נרמס?
ולכן אני אומר לו באמת בידידות – למדנו באותה ישיבה, יש לנו המון חברים משותפים. אני לא אמרתי מילה קודם נגדו, אבל עכשיו אני קורא לו: אם הסמל הזה חשוב לך, סמל המדינה, אם מוסד מבקר המדינה חשוב לך באמת, אם אתה לא רוצה להיות מחובר לתמיד לזה שנבחר בתהליך הכי מושחת שהיה, תחסוך לבית המשפט העליון את העתירה שתדון בתהליך המסריח שבו נבחרת. תודה.
316 מילים של אלעזר שטרן. הטקסט מתוך "דברי הכנסת"; קריאות ביניים ודברי היושב־ראש מוצגים במקום שבו קטעו את הנאום, בשוליים. הנוסח המלא בפרוטוקול הרשמי.