קישורים לקטעים: מעבר ביניהם בחיצים למעלה ולמטה
אדוני היושב-ראש, חברות וחברי כנסת נכבדים, אדוני, אתמול, יום ראשון, הייתי בטוח שהשבוע הזה ייפתח – למרות המאורעות בצפון, ואני אתייחס אליהם, ולמרות המצב הביטחוני שמאיים עלינו מכל גזרה, ולמרות האי-בהירות בינינו לבין ארצות הברית, הייתי בטוח, שהשבוע היה צריך להיפתח, וייפתח, בשולחנות עגולים, בעצירת נשימה, בגלל הרצח של הנער, הרצח הברוטלי, האיום ונורא.
בגלל הרציחות – אבל הרצח הזה, שתועד, כולל הסכין נוטפת הדם, והייתי בטוח ששר החינוך – ואילו אני הייתי שר החינוך, אתמול בבוקר כל בתי הספר היו פותחים בשעתיים, לפחות, דיון עם המורים שלהם. אין מתמטיקה, אין דבר וחצי דבר. ואם אתה היית, אדוני, במשרד הרווחה, או אני הייתי במשרד הרווחה, אתמול היה דיון חירום עם כל מי שאחראי על נוער בסיכון.
ואם אני הייתי, בוודאי, השר לביטחון פנים, אתמול כל היום כל המשרד לביטחון פנים היה מתעסק רק בגל הרציחות ששוטף אותנו. זה היה צריך להיות גם ברציחות של האזרחים הערבים, אבל היה בשבוע האחרון משהו שלא תמיד מגיע למחוזותינו – רציחות בין בני נוער אכזריים, כנופיה שמסתובבת כמו רוצחים צמאי דם מול צעיר שפרנס את משפחתו. כל חטאו היה שהוא ביקש שלא ירססו. ואילו אני הייתי ראש ממשלה, אז ודאי שאתמול לא היה אזכור – וישבתי בממשלה, ואתה ישבת, אדוני – אלא היה דיון של שעה, התייחסות של שרים. השר לביטחון פנים היה צריך לתת סקירה מה נעשה. כך קורה במדינה מתוקנת, כי האלימות הזאת מאיימת על חיינו כאן. אתמול אמר לי הורה, בעיר מסודרת: עם חשכה אני קורא לילדים לעלות הביתה ולא לשבת במרכז המסחרי, כי אני מפחד. אני לא יודע מי יגיע, אני לא יודע איזה קטטה תהיה. ואני יודע שהמשטרה, ידיה מלאות בעבודה, ואני יודע שראשי ערים עושים כמיטב יכולתם, אבל הממשלה חייבת להתייחס לזה. מנהלי בתי הספר חייבים לעצור את נשימתם, בהוראה של שר החינוך. מה שווה עוד שעה במתמטיקה או שעה במה שאתה לא רוצה, אדוני היושב-ראש, מול הפקרת החיים של הילדים שלנו? ואני רוצה להתייחס, ברשותך. לכן, עדיין לא מאוחר. כשתחזור למשרד הרווחה, עוד כמה שבועות – אתם חוזרים - -
לא, הם לא עזבו. - - אז בוודאי ובוודאי נתייחס לזה.
אני רוצה להגיד משהו. טלי, אני רוצה להגיד את זה לאוזניים שלך, כי איתך – טלי, אני רוצה להגיד את זה לאוזניים שלך, ותשתדלי לא להגיב. תגיבי לי בהזדמנות אחרת.
ראש הממשלה בנימין נתניהו אמר פעם: צריך ראש ממשלה שידע להגיד לא לנשיא האמריקאי. מה שקורה בצפון, אדוני היושב-ראש, הוא באמת הפקרות מוחלטת. והתחושה היא שממשלת ישראל לקחה את תושבי הצפון ומגישה אותם כמנחה לנשיא האמריקאי. טוב שהוא איתנו, והוא ידיד גדול שלנו, אבל זה בדיוק הזמן להגיד לא לנשיא האמריקאי. כאשר החיזבאללה מפר דקה אחרי דקה, שולח כטב"מים ויורה, ושוב אנחנו רואים את המראות של ילדים מבוהלים מהגליל נכנסים למקלטים בשעה שיש שגרה, כשירוק, כשהכול בסדר. זה הזמן שראש הממשלה צריך להרים טלפון מתוקשר, ליד כל העם, ולהגיד לו: אדוני הנשיא, תושבי הצפון הם לא מנחה לשום סידור דיפלומטי ולא סידור ביני לבינך. אנחנו נותנים גיבוי, אנחנו נלחמים כתף אל כתף, אנחנו נגמור את האיראנים ואת כל מה שקשור אליהם, אבל תושבי הצפון – עד כאן. אלה התושבים שלנו, אלה הילדים שלנו, אלה החברים שלנו. תודה רבה, אדוני.
503 מילים של מאיר כהן. הטקסט מתוך "דברי הכנסת"; קריאות ביניים ודברי היושב־ראש מוצגים במקום שבו קטעו את הנאום, בשוליים. הנוסח המלא בפרוטוקול הרשמי.