קישורים לקטעים: מעבר ביניהם בחיצים למעלה ולמטה
אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, אני מתכבד להביא בפניכם את הצעת חוק חובת דיווח על מלאי מזון לבעלי חיים ומלאי חיטה למניעת מחסור משמעותי לקריאה השנייה ולקריאה השלישית. הצעת החוק הממשלתית נועדה לקבוע לראשונה חובות דיווח שיחולו על בעלי מלאי בהיקף משמעותי של גרעיני חיטה למאכל אדם ומוצרים שייעודם מזון לבעלי חיים, זאת לצורך שיפור הניהול של מלאי החירום של מדינת ישראל והגנה על ביטחון המזון של המדינה בעת משבר או אירוע חירום מתמשך.
כיום קיימים הסדרי דיווח במסגרת התקשרויות להחזקת מלאי חירום בעבור המדינה, ואולם אלה אינם נותנים מענה לצורך במידע על היקף המלאי הכולל במשק. מידע בזמן אמת יאפשר למשרד החקלאות וביטחון המזון להבטיח את רמות המלאי הנדרשות בכל עת בצורה מושכלת, מבוססת נתונים ויעילה, תוך צמצום עלויות, ללא פגיעה בביטחון המזון של מדינת ישראל.
יש לציין כי מלאי גרעיני חיטה למאכל אדם חיוני להבטחת זמינותם של לחם ומוצרי מאפה בסיסיים נוספים; וכן, מלאי מוצרים שייעודם מזון לבעלי חיים חיוני להבטחת זמינותם של מוצרי מזון מן החי – בשר, ביצים, חלב ומוצריו.
בדיוני הוועדה הסבירו נציגי המשרד את החשיבות של ניהול מלאי זה לאור העובדה כי 90% מרכיבי החיטה והמספוא מיובאים לישראל.
90%, כן. זה דבר שבאמת ידוע לנו והוא בעייתי. כמו כן, מוצע לאפשר למנהל לדרוש מבעלי מלאי המדווחים באופן שוטף דיווחים נוספים, במועדים שונים מאלה הקבועים בחוק לתקופת שגרה, וכן לאפשר לו לדרוש מידע נוסף על זה המדווח בשגרה.
הפרה של חובות הדיווח השונות תגרור הטלת עיצום כספי על ידי המנהל במשרד החקלאות, כך שאם המפר הוא יחיד סכום העיצום יעמוד על 8,000 ש"ח, ואם המפר הוא תאגיד סכום העיצום יהיה מותאם להיקף הפעילות, כך שמפר שמחזור המכירות שלו הוא עד 100 מיליון – סכום העיצום 40,000; מפר שמחזור המכירות שלו עולה על סכום זה – סכום העיצום יעמוד על 80,000. סכומים אלה מבטאים את האיזון שבין התכלית של מניעת הפרה ובין זהירות ביחס לתוצאה של סיכון המשך פעילות של המפר.
פרק העיצום הכספי כולל הוראות עדכניות שנועדו להבטיח את זכויותיו של המפר במסגרת ההליך המינהלי. כמו כן, מוצע לקבוע חובת סודיות שתחול על מקבלי המידע, כך שלא ניתן יהיה לעשות שימוש במידע המדווח אלא לשם התכנון והניהול של מלאי החירום. הפרת חובת הסודיות תהיה עבירה פלילית שעונשה קנס או שנת מאסר.
חברות וחברי הכנסת, כולי תקווה כי מחסני החירום לא ייפתחו לעולם – וכן, לאור ההבנה כי בעת משבר מדינת ישראל עשויה להיות מבודדת, ועל כן תלויה לגמרי במלאים הקיימים בה. לפי המוצע, חובת הדיווח תחול רק על העוסקים העיקריים במשק, לפיכך יידרשו למסור למנהל שימונה לפי החוק המוצע דיווח ביחס לכל חודש בשנה העוקבת, על כמות המלאי של כל מוצר שבבעלותם נכון לתום אותו חודש ועל מיקומו. לצד הדיווח החודשי מוצע לקבוע חובת דיווח שנתית, אך השנים האחרונות לימדו אותנו שמדינת ישראל צריכה להיות ערוכה בכל עת לתרחישים קשים ובלתי צפויים.
אני מברך את המשרד על פועלו בנושא. ועדת הכלכלה דאגה להשלים את מלאכת החקיקה במהירות האפשרית כדי שהוראות החוק ייכנסו לתוקפן בהקדם. עם זאת, בשל היערכות מחשובית שהמשרד נדרש לה, נקבע כי תחילתו של החוק תהיה בתום ארבעה חודשים מיום פרסומו. כמו כן, הוקנתה לשר, באישור הוועדה, סמכות לדחות בצו את יום התחילה בתקופות שלא יעלו במצטבר על שנה, וזאת למקרה שההיערכות ליישום החוק לא תושלם בפרק הזמן האמור.
להצעת החוק הוגשו הסתייגויות. אני מבקש מכם לדחות את ההסתייגויות ולאשר את הצעת החוק בנוסח שאושר בוועדה בקריאה השנייה ובקריאה השלישית. תודה רבה.
538 מילים של שלום דנינו. הטקסט מתוך "דברי הכנסת"; קריאות ביניים ודברי היושב־ראש מוצגים במקום שבו קטעו את הנאום, בשוליים. הנוסח המלא בפרוטוקול הרשמי.