קישורים לקטעים: מעבר ביניהם בחיצים למעלה ולמטה
אוקיי. תודה רבה, אדוני היושב-ראש. חבריי חברי הכנסת, אחד הדברים שמטרידים אותי מאוד בתקופה האחרונה זה מעמדן של הלוחמות בצה"ל. נכון, שרון? בעצם יש כאן איזשהו מהלך שיטתי של הדרה של נשים – בכלל, משולחן קבלת ההחלטות בתפקידי ניהול, אבל בצבא זה כאילו כמו אש בשדה קוצים, תופס תאוצה. ופתאום נשים, חיילות, לא יכולות לרוץ עם מכנס קצר ולא יכולות לראות טלוויזיה עם בחור ועוד כהנה וכהנה. תרבות לא כל כך נוחה לי כאישה. הלכתי ובדקתי, ב-1 במרץ 1951 בן-גוריון נאם נאום במחנה צריפין במסדר קצינות, ואני ככה רוצה לשתף אתכם בנאום של דוד בן-גוריון, ואולי כולנו נלמד ממנו מה הוא חשב. אז אני מצטטת:
"במסדר הקצינות שלפנינו מתגלמת אחת התמורות הגדולות והמבורכות שבחיינו" – 1951 – "תמורה שלא החלה בצבא ההגנה לישראל, אבל הגיעה בו לשיאה: השוואת חובת הבת והאישה לזו של הבן והגבר. זהו יותר משוויון זכויות. לא בזכויות נמדד ערך האדם, מותר האדם הוא לא הזכויות שהוא נהנה מהן. יתרונו המיוחד של האדם הוא הכרת החובה, כי רק לאדם בתוך כל העולם החי, יש מוסד והכרה של חובה. לכל בעלי החיים ישנן זכויות, והכול שווים בזכויותיהן, אך אין להם, על כל פנים במידה שהדבר ידוע לנו, ידיעת החובה.
"ולפיכך הדרגה העליונה של שוויון היא שוויון החובות, והדרגה העליונה בסולם החובות היא חובת ההגנה, כי כאן נדרש מן האדם הכול. לא חלק מכספו, לא חלק מזמנו וממרצו, אלא הוא בעצמו, עצם חייו – המתת העליונה שיש לבן אדם, ואין למעלה מהחיים – וכשיש הכרח, דורשת המולדת גם זאת מהאדם. ולפיכך משמש הצבא כסמל העליון של החובה, וכל זמן שאין האישה שווה בחובה זו לגבר, אין לה שוויון מלא ואמיתי - - - עברנו כברת דרך ארוכה עד אשר הגענו בימינו לשלב עליון זה בשוויון אנושי בתוכנו, שוויון החובות בין איש ואישה. אם כי המעבר אצלנו לא היה כל כך קשה כמו אצל רבים אחרים.
"בראשית ימינו – וימים אלה נמשכים בתולדותינו זה כ-4,000 שנה, החל מימי האבות – לא היה מצב האישה בתוכנו שונה בהרבה ממצבה של האישה בקרב עמים אחרים - - - היא גם נשללה מכמה זכויות שנהנו מהן הגברים, גם בעניינים שבין אדם לחברו, כגון בזכות הירושה, בענייני נישואין וגירושין, עדות ועוד. אולם עוד בימים קדמונים הייתה האישה העברית פחות ירודה מאשר הייתה האישה בקרב העמים השכנים – עמי כנען, מצרים, בבל וארם. הסיפור הראשון בתנ"ך, מימי האדם הראשון, מעניק יוזמה לאישה, לחווה, ולא לאדם. חווה גילתה לראשונה שעץ הדעת טוב למאכל ונחמד להשכיל 'ותִקח מפריו ותאכל ותִתן גם לאישה עִמה'. ודמות האימהות הראשונות, שרה, רבקה, רחל ולאה, יש שהן עולות בכמה מעלות ביוזמתן ובפיקחותן על האבות. רבקה היא בלי ספק דמות יותר בולטת, מחוננת ודינמית מיצחק, ושרה אינה נופלת בהרבה - - -
"רבקה היא בלי ספק דמות יותר בולטת, מחוננת ודינמית מיצחק. שרה אינה נופלת בהרבה מאברהם, ותמר עולה על יהודה בצדקתה. אולם האישה העברייה בימים הקדמונים, חשיבותה נודעת בקרב הסוג האנושי העליון שהוציא מתוכו העם היהודי – בקרב הנביאים.
"הטיפוס האנושי אשר יעמוד לעד בגדולתו המוסרית הרוחנית, ושהגיע בתוך העם היהודי לשיא ביטויו, היה הנביא. לא האוב והידעוני, לא המכשף, לא הכוהן, אף לא השליט והמלך, כפי שהיה הדבר בתוך העמים האחרים, אלא הנביא היה בחיר העם, מורו ומדריכו. והיו לא רק נביאים אלא גם נביאות בישראל. בתנ"ך נשתמרו רק ארבעה שמות של נביאות: מרים, דבורה, חולדה ונועידה - - -
"אולם הגדולה שבנביאות ישראל ונשותיה הייתה בלי ספק דבורה אשת לפידות. יש להצטער על כך שהמספר התנ"כי, המקמץ בדרך כלל בדברים בתיאוריו ובסיפוריו, קימץ יתר על המידה בספרו את הפרשה המופלאה של דבורה הנביאה אשר שפטה את ישראל - - - דבורה הייתה לא רק נביאה ושופטת, אלא מצביאה. לא ז'אן ד'ארק הייתה המצביאה הראשונה בהיסטוריה האנושית, אלא דבורה הנביאה. היא גייסה צבא ישראל בצפון ונלחמה ביבין מלך חצור ובעלי בריתו - - -
"מהתקופה הקדומה של תולדותינו, מימי האבות ועד החשמונאים, עומדת דמותה של דבורה כדמות פלאים של האישה העליונה, המחוננת במכלול סגולות מפוארות ונדירות גם בגבר וגם באישה: חזון, גבורה, כושר מנהיגות, נבואה, מצביאות, שירה, נדיבות לב. בלי תכונות יקרות אלה לא הייתה אישה רוכשת לעצמה, בתקופה ההיא, סמכות מוסרית, מדינית וצבאית כה גדולה ומכרעת על העם בתוך האנרכיה ששלטה אז בקרב שבטי ישראל" – מוכר לנו, אה? "גבורת האישה העברית אינה אך ורק נחלת קדומים.
"מדינת ישראל, הוכרז על הקמתה במאי 1948, אבל היא נבנתה בעמל דורות חלוצים עשרות בשנים. והאישה העברית, הבת והאם, תפסה מקומה במפעל זה על יד אחיה ובעלה ואביה - - - עם העלייה השנייה עלתה ביתר שאת קרן האישה העברית. עלייה זו הקימה את הכוח המזוין העברי הראשון בדורותינו, השומר. ואחת היוזמות של מפעל גיבורים זה והרוח החיה בו, הייתה בחורה יהודית, מניה וילבושביץ. בשורות השומר עמדו בחורות רבות יחד עם הבחורים בנשקן בידן.
"השומר היה רק ענף אחד של מפעל העלייה השנייה. כיבוש העבודה, התיישבות עובדת, ייסוד הקבוצה, ספרות-עבודה עברית, אלה היו עיקרי פעולותיה של העלייה השנייה, ובכל אלה יש חלק ניכר וחשוב לפועלת ולעובדת. חברותינו עמדו יחד עם חבריהן על ערש ספרות-העבודה, יחד איתם נאבקו על עבודה עברית, יחד איתם הפכו את הלשון העברית ללשון מדוברת, ויחד איתם ייסדו וטיפחו הקבוצה והקיבוץ והמושב, והניחו היסודות" - - -
840 מילים של מטי צרפתי הרכבי. הטקסט מתוך "דברי הכנסת"; קריאות ביניים ודברי היושב־ראש מוצגים במקום שבו קטעו את הנאום, בשוליים. הנוסח המלא בפרוטוקול הרשמי.