קישורים לקטעים: מעבר ביניהם בחיצים למעלה ולמטה
תודה, אדוני היושב בראש, אני רוצה לומר לכם, חברותיי וחבריי באופוזיציה, השיחה הזאת שהייתה כאן עכשיו שלכם היא שיחה דוחה. דוחה. לעלות פה, אלעזר שטרן, לומר "כסף, כסף, כסף", "גונבים כסף", עם הניחוח האנטישמי של האמירות הללו – אפשר לנהל דיון ענייני, אפשר להתווכח. הטבת מס לקריית שמונה היא לא חוק גזל - -
- - הטבת מע"מ לאילת היא לא חוק גזל, הטבות לאזורי ספר הן תמריץ שמדינות עושות, וגם המדינה הזאת יכולה לעשות, וזה לא גזל.
אני גר בהתנחלות שקוראים לה ירושלים כבר הרבה שנים. וזה לא גזל. ותפסיקו – ואתם, ועוד מכם לשמוע את ההטפה הזאת. אתה היית, אתה, אתה ורם – 50 מיליארד ללשעברים לקחתם, כשלחיילים אין כסף לכלום. 50 מיליארד ועוד 50 מיליארד 100 – מיליארד לקחתם בלי בושה ללשעברים, לא למשרתים, הכול בסדר. הקיבוצים, רם בן ברק, למה אמרתי לך? 20 מיליארד, רם. 20 מיליארד. שמענו? עלית לפה? היית אומר: אני קודם כול חוזר בתשובה. עשו הסדר חובות לקיבוצים על חשבון מאיר כהן, על חשבון הפריפריה. גם דוחה וגם צבוע.
אתם רוצים לנהל דיון ענייני, נאור שירי? תנהל דיון ענייני. תפסיקו להיות דוחים. תפסיקו להסית.
אם יש אזור ספר, אגב, במדינת ישראל – אני לא אומר על כל ישוב, צודק אלעזר, אולי יש ישובים אחרים, יש אזורים שצריך להבדיל. אבל אם יש אזור ספר – יהודה ושומרון זה ספר בריבוע. זה גם ספר גיאוגרפי, זה גם ספר ביטחוני.
אמרתי, אולי לא כל יישוב. אמרתי. אפשר לדון וצריך לדון בוועדה. כמו כל חוק, צריך לדון בוועדה גם בחוק הזה וצריך לדייק אותו. אבל לומר שאין דבר כזה תמריץ ליהודה ושומרון? אתה יודע מה זה הרשות הפלסטינית? תתביישו.
262 מילים של עמית הלוי. הטקסט מתוך "דברי הכנסת"; קריאות ביניים ודברי היושב־ראש מוצגים במקום שבו קטעו את הנאום, בשוליים. הנוסח המלא בפרוטוקול הרשמי.