קישורים לקטעים: מעבר ביניהם בחיצים למעלה ולמטה
אני מבטיח לא להאריך. תודה רבה. אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, עמד פה לפני זמן לא רב חברי – באמת חברי, חבר שלי – חבר הכנסת ינון אזולאי, שאנחנו בחמש השנים האחרונות לא פעם עובדים ביחד למען עם ישראל וקידמנו, למרות כל הפערים בינינו, לא מעט צעדים חשובים בוועדת הכספים. והוא אמר – אגב, בדומה לחברי כנסת חרדים אחרים, גם גפני, פינדרוס דיבר על זה, גולדקנופ, מקלב ועוד – שגם אם אנחנו לא נקבל שקל מתקציב המדינה, אנחנו מוכנים לוותר על הכול, ובכל מקרה אנחנו נמשיך ללמוד תורה ולחנך את הילדים שלנו במערכת החינוך החרדית. אנחנו מוכנים לוותר על הכול.
ומעולם לא ויתרו על שקל. מעולם הם לא ויתרו על שקל. לא אחרי 7 באוקטובר, לא לפני שמונה חודשים וגם לא הלילה. בכל השנתיים וחצי של המלחמה, למרות כל המצוקות של המילואימניקים, של העצמאים, של הפצועים, של משפחות החטופים, המפלגות החרדיות מעולם לא ויתרו על שקל אחד. וגם הלילה, שזה באמת היה ליל הביזה – ואני מאוד מאמין שליל הביזה זה ביזה קואליציונית, שבלילה הזה הממשלה גנבה 6 מיליארד מכל ישראלי שעובד, שמשלם מיסים ומשרת בצה"ל. על זה יהיו הבחירות.
ואני רוצה לומר עוד משהו. שר האוצר, ששלוש שנים באמת לא עשה כלום ושום דבר כדי להיאבק ביוקר המחיה, ובכלל לא עסק בזה, בכלל לא עסק בזה, כמה חודשים לפני הבחירות הוא נזכר שהוא שר אוצר והצהיר שיכול להיות פה זול יותר ויצא עם רפורמת הדגל שלו, רפורמה בשוק החלב. אני באמת שם בצד את מה שאני חושב על הרפורמה, כי אני במקרה חושב שכן צריך רפורמה; אבל את רפורמת הדגל שלו הוא מכר אתמול, ממש מכר, תמורת התקציבים למשרד של אורית סטרוק ותמורת הטבות מס למגזר שלו. אז כנראה בזכות שר האוצר הזה כבר לא יהיה כאן זול יותר, אבל יכול להיות שיהיה זול יותר בקדומים וביצהר. תודה.
289 מילים של ולדימיר בליאק. הטקסט מתוך "דברי הכנסת"; קריאות ביניים ודברי היושב־ראש מוצגים במקום שבו קטעו את הנאום, בשוליים. הנוסח המלא בפרוטוקול הרשמי.