קישורים לקטעים: מעבר ביניהם בחיצים למעלה ולמטה
אתן לו תזכורות, לאויב הזה. הוא ברח, הוא עוד פעם ברח. עופר כסיף ברח? אה, הינה, אתה פה. בוא, בוא, בוא, אדון כסיף, בוא, אתה יכול להתקרב, אני אסתכל לך בלבן של העיניים ואני אזכיר לך מי אתה. איש בזוי. חבר כנסת כאן במדינת ישראל, הרי מה יש לך להיות חבר כנסת? אתה הרי לא אוהב את המדינה הזו. אתה שונא את עם ישראל ושונא את מדינת ישראל. פנית לבית הדין בהאג כנגד מדינת ישראל, הצטרפת לתביעות נגד שר הביטחון וראש הממשלה בהאג. אתה שונא את מדינת ישראל, מה אתה עושה פה? מה מחזיק אותך פה, אדוני? מה מחזיק אותך? לך למדינות ערב, קודם כול נראה אם יקבלו אותך בכלל, בוא נראה. אבל לך אליהן, מה אתה עושה פה?
בוא, אני אזכיר לך את הדברים הבזויים שאתה כותב בזמן מלחמה. אנחנו תוקפים באיראן, ומה שיש לך לומר, אדוני הבזוי, זה שאנחנו סומכים על הפחד וההפחדה של האזרחים. ובכן, זה מה שאומר האיש הזה. ישראל עושה את אחד הדברים ההיסטוריים – ההיסטוריים – שמשנה את פני המזרח התיכון.
למי אתה דואג? למי דאגת? יימח שמו וזכרו, לח'מינאי, נכון? להזכיר לך מי זה ח'מינאי? להזכיר לך מי זה ח'מינאי? הוא יוצא בפוסטים שלו בטוויטר והוא אומר, האיש הזה, שאנחנו מתלהבים מחיסול הנהגת איראן. מדהים. זה מה שיש לו להגיד; ח'מינאי, שרוצה את כל הציונים בים – זה האתוס של ח'מינאי, לא אני המצאתי ולא נגעתי.
בוא, אני רוצה להקריא לך משהו, אני אעשה לך תזכורת, אדוני. בוא, בוא, בוא. ככה: "יש אופוזיציה למלחמת הברירה! לא מדובר במתקפת מנע, אלא במלחמה יזומה של ארצות הברית ושותפיה בישראל, שאין לה שום קשר לאינטרס, לביטחונו או לטובתו של העם האיראני והישראלי או של כל עם אחר". קודם כול – הוא לא יודע לנשום. עברית הוא לא יודע. הוא שם אותנו – בכוונת מכוון, כן? יחד עם האיראנים. זה לא לאינטרס שלנו, לא לאינטרס הביטחון שלנו, לא לאינטרס הביטחון של העם האיראני. תגיד לי, אדון כסיף, כשח'מינאי רצח נפש 30,000 מוחים, מפגינים, רצח אותם, שיסף את גרונם, כל מיני הוצאות להורג מאוד בוטות, מה עשית? מה עשית? מה עשית? בוא נחשוב ביחד – שום דבר. אתה אויב של הגדרת המדינה כמדינת הלאום היהודי. הוא באמת חושב שהוא חי בשווייץ.
אני שומעת את הנאומים שלך. אמור לי מי חבריך ואומר לך מי אתה. אני לא חברה שלך, לעולם לא אהיה. אבל אתה, יש לך חברים מאוד מאוד משונים, שמשקרים את מדינת ישראל, את אזרחי מדינת ישראל, כשכל המטרה היא מטרה אחת ויחידה, והיא לבטל את חוק הלאום, לבטל את מדינת הלאום היהודי ולהקים כאן מדינה פלסטינית על הראש של כולנו, גברתי היו"ר. הוא קורא לך והוא קורא לחברינו "יודונאצים". ככה הוא מכנה אותם. כל הטוויטר שלו: "יודונאצים", "המתנחבלים", "המתנחבלים". עומד כאן, משקר, סופר מתים פלסטינים שאין קשר בינם לבין יהודים או בינם לבין מתיישבי יהודה ושומרון, אבל הוא עושה את זה כעניין שבשגרה. כל מילה שלו צריך לבדוק בציציות.
אני מציעה לך, אדוני, באמת להודות מאוד שאינני שרת הפנים ואין לי סמכויות ביד. כי אילו היו לי כאלה, ואני מקווה שבכנסת הבאה, לדוגמה, בקדנציה הבאה, אחרי שנמלא את ימיה של הממשלה, אדם כמו צביקה פוגל יהיה שר הפנים, לדוגמה – כי אין לי ספק שבאומצו של תת-אלוף צביקה פוגל יהיה לעשות שימוש בסמכויות שניתנו בידיו – אדם שחותר תחת קיומה של המדינה, ניקח לו את האזרחות. אנחנו הולכים לקחת לו את האזרחות, אם יש לו לאן ללכת. בואו נראה אם מישהו יקבל אותו. בואו נראה אם מישהו ממדינות ערב יסכים לקבל את האיש הזה, הבזוי הזה.
559 מילים של טלי גוטליב. הטקסט מתוך "דברי הכנסת"; קריאות ביניים ודברי היושב־ראש מוצגים במקום שבו קטעו את הנאום, בשוליים. הנוסח המלא בפרוטוקול הרשמי.