קישורים לקטעים: מעבר ביניהם בחיצים למעלה ולמטה
חברים, היושבת-ראש, כנסת נכבדה, אני מתכבד להציג בפני הכנסת את המלצת הוועדה המשותפת לוועדת החוץ והביטחון ולוועדת הפנים והגנת הסביבה לעניין צו האזרחות והכניסה לישראל (הוראת שעה) (הארכת תוקף החוק), התשפ"ו–2026.
חוק האזרחות והכניסה לישראל נחקק לראשונה במהלך האינתיפאדה השנייה. החוק מגביל את שר הפנים מלהעניק אזרחות או רישיון ישיבה בישראל לתושבי איו"ש או חבל עזה, וכן לתושבים ממדינות עוינות – איראן, לבנון, סוריה ועיראק. כמו כן, קובע החוק כי המפקד הצבאי באיו"ש, או אדם שהוסמך על ידי שר הפנים לעניין זה, לא יהיו רשאים להעניק לתושבי אלה היתרים לשהייה. הגבלה זו חלה גם במקרים של איחוד משפחות עם אזרחים ישראלים.
התכלית בבסיסו של החוק היא ביטחונית, על רקע מעורבותם של פלסטינים שהם במקור תושבי איו"ש ועזה בפיגועי טרור, ונושאים תעודות זהות ישראליות בעקבות איחוד משפחות. תעודות זהות אלה אפשרו להם תנועה חופשית בין שטחי איו"ש ועזה לישראל ובתוך ישראל עצמה.
איסור זה אינו גורף, שכן בחוק קבועים חריגים וסייגים המאפשרים במסגרת שיקול הדעת המסור לשר הפנים להעניק אזרחות, רישיון ישיבה או היתר שהייה בישראל במקרים אלה – היתר שהייה בישראל לבני זוג, כאשר הגבר מעל גיל 35 או כאשר האישה מעל גיל 25; רישיונות ישיבה לבני זוג בני 50 ומעלה השוהים בישראל בהיתר, כדין, של עשר שנים לפחות; רישיון ישיבה בישראל לילד עד גיל 14; היתר שהייה בישראל ילד מעל גיל 14 לשם מניעת הפרדתו מהוריו; רישיון ישיבה בישראל במקרים הומניטריים מיוחדים; היתרי שהייה בישראל למטרות טיפול רפואי, למטרות עבודה, למטרה זמנית, של עד שישה חודשים; ולבסוף, היתרים מיוחדים במקרים של הזדהות עם מדינת ישראל, עשייה למען המדינה, או במקרים שלמדינה יש עניין מיוחד בכך.
במהלך 2025 תוקן החוק והורחבה המגבלה על מתן היתרי שהייה ורישיון לישיבה בישראל למי שהורשע במעשה טרור או שהוא פעיל טרור, וכן לקרובי משפחה של אדם כאמור. מאז נחקק החוק, הוגשו נגדו כמה עתירות, ובאחרונה גם התיקון משנת 2025. בית המשפט העליון עסק פעמיים בשאלת חוקיותו של החוק המקורי, ובשני המקרים פסק בית המשפט העליון ברוב של שישה שופטים, לעומת חמישה, כי אף שהחוק פוגע בזכות לחיי משפחה ולשוויון של תושבי ואזרחי ישראל המבקשים להינשא לתושבי איו"ש ועזה, הרי שנוכח תכליתו הביטחונית של החוק, פגיעה זו היא מידתית.
אזכיר גם כי אף שהחוק מגביל את הזכות לחיי משפחה בישראל, הוא אינו מונע אותה לחלוטין, והיא יכולה להתממש במקום מושבו של בן הזוג שאינו מישראל. החוק אינו מונע מבני זוג ישראלי ופלסטינאית, או להפך, להקים משפחה בשטחי יהודה ושומרון. החוק רק מגביל את האפשרות שיעשו זאת בשטח מדינת ישראל כאמור, נוכח השיקולים הביטחוניים.
בשנת 2021 פקע תוקפו של החוק, ובשנת 2022 הוא נחקק מחדש במתכונת דומה ובמספר שינויים. מנגנון הארכת הוראת השעה הקבוע בחוק מאפשר לממשלה להאריך את תוקפו של החוק באמצעות צו, לתקופה שלא תעלה על שנה, באישור הכנסת, ולפי המלצת ועדה שתקבע ועדת הכנסת. ועדת הכנסת קבעה כי ועדה זו תהיה הוועדה המשותפת לוועדת החוץ והביטחון ולוועדת הפנים והגנת הסביבה.
בדיון שנערך בוועדה המשותפת נשמעו עמדותיהם של גורמי הביטחון, אשר הציגו בדיון את חוות דעתם המתעדכנת ביחס להתפתחויות הביטחוניות, ושל נציגי רשות האוכלוסין וההגירה, אשר גם הם מדווחים לוועדה באופן שוטף במסגרת דיווחים רבעוניים על סך הבקשות שהוגשו בפילוחים שונים. לפי גורמים אלה, אוכלוסיית מבקשי איחוד המשפחה מהווה אוכלוסיית סיכון בשל היכולת המוכחת להסתייע בה לביצוע פיגועים.
כמו כן צוין: במהלך השנים האחרונות התרחשו בישראל עשרות אירועי טרור שבהם היו מעורבים אזרחים ותושבים שקיבלו מעמד בישראל כתוצאה מאיחוד משפחות, או ילדיהם של אזרחים ותושבים כאלו. הוועדה המשותפת השתכנעה מהנימוקים שהובאו בפניה, ועל כן החליטה להמליץ לכנסת לאשר את החלטת הממשלה ולהאריך בשנית את תוקפו של חוק האזרחות והכניסה לישראל (הוראת שעה), התשפ"ב–2022, לתקופה נוספת, עד ליום ה' באדר ב' התשפ"ז, 14 במרץ 2027.
אני קורא לחברי הכנסת לקבל את המלצת הוועדה המשותפת ולאשר את הצו.
נשארו לי ארבע דקות. אני רוצה לנצל עוד דקה או שתיים חשובות מאוד. אני מנצל גם את זה שהשר לוין פה וחבר הכנסת עמית הלוי כאן.
בדיון בוועדה היום הופתענו לגלות שהתיקון שתוקן בחוק על ידי חבר הכנסת עמית הלוי לא ממומש. אנחנו, כוועדה, לא קיבלנו הודעה שלא מממשים את החוק בפועל, והם לא ידעו לתת לנו תשובות. אני ביקשתי את הדברים הבאים: 1. שיגישו באופן דחוף איך הם מתכוונים לעשות את הבקרה על הגדלת המעגל שתוקן בתיקון החוק על ידי חבר הכנסת עמית הלוי. הופתעתי שלא קיבלנו כל הודעה, כל התראה, שהדבר הזה לא ניתן מבחינתם, שחסר להם מערכות, דיווחים, וכאלה דברים. זו נקודה אחת.
נקודה שנייה, אני רוצה לפנות דווקא ליריב. אנחנו מעלים את החוק ואני מעלה את החוק בשביל שהוא יפסיק להיות בצו של הוראת שעה, ושיהיה חוק קבוע, ואני מבין שהוועדה דוחה מפעם לפעם מסיבות שאני יכול לנחש אותן.
אני אומר לך שזה חשוב ביותר, כי הדברים מגיעים לכדי כך - - -
כי בג"ץ מבקש, לפי מה שהבנתי היום בוועדה, גם לדון בתיקון החוק של עמית הלוי, ועומדות שם עתירות שמוכרעות בשישה נגד שבעה.
הערה אחרונה שלי לבית המשפט העליון, ואני רוצה שהוא יבין - - -
אני רוצה לפנות לבית המשפט העליון ולהגיד שהחוק הזה – ככל שאני דן בו, משנה לשנה אני מגלה בו חורים ענקיים, וזה המינימום שאנחנו יכולים לעשות לטובת הגנה על אזרחי ישראל. אצלי, בנגב, אני מכיר שניים-שלושה נרצחים, בדיוק מאותם ילדים. זה מפר גם את האיזון בקהילה הבדואית. הם מגיעים לעד כדי 40% ילדים משותפים, או שנולדים באיו"ש.
אני רוצה גם להבהיר את הנקודה שכל החוק הזה בעצם נועד לדור א' שמגיע. אבל אותם ילדים שמגיעים לכאורה אחרי בדיקה ביטחונית, בפועל קורה אחרי שנים שהם שותפים עוד פעם לטרור.
וכשאני שואל את השב"כ: מה שווה הבדיקה הביטחונית שאתם עושים אם אתם יודעים לנבא שאותם היתרים שאתם נותנים, מחר-מוחרתיים הם שותפים למקרים של רצח. אז זאת הבקשה שלי מבג"ץ – תשקלו את הדברים בכובד ראש. והחוק הזה הוא באמת המינימום שבמינימום, ואני לא מרחיב עוד נקודות שנחשפות בפניי, והן קשות מאוד. תודה רבה, חברים.
933 מילים של שלום דנינו. הטקסט מתוך "דברי הכנסת"; קריאות ביניים ודברי היושב־ראש מוצגים במקום שבו קטעו את הנאום, בשוליים. הנוסח המלא בפרוטוקול הרשמי.