צו האזרחות והכניסה לישראל (הוראת שעה) (הארכת תוקף החוק), התשפ"ו–2026

קישורים לקטעים: מעבר ביניהם בחיצים למעלה ולמטה

תודה, גברתי היושבת בראש. עליתי לכאן כיוון שאני רוצה להמליץ בפניכם, חברי הכנסת, לא להצביע על החוק הזה, כיוון שאין שום משמעות להצבעה על החוק הזה. שום משמעות, אפס משמעות, כמו שתיאר כאן חבר הכנסת דנינו, שישבתי איתו היום בוועדת החוץ וביטחון. ומה גילינו? מה גילינו?

איך לא רעדה לכם היד, היועצים המשפטיים של משרד הפנים? מה גילינו? שעבר פה חוק בכנסת ישראל, נכנס לספר החוקים של המדינה, נכנס לספר החוקים של המדינה, שאומר שלא ייתנו שום מעמד אזרחי למי שהוא קרוב של מחבלים. גם בג"ץ לא נתן בזה צו ביניים, כשבכלל לא צריך להתערב בחוקים. איך העזתם? אני באמת שואל, ידידי שר המשפטים, איך פקידים מעיזים לעשות דבר כזה בניגוד לחוק? החוק אומר: אתם לא יכולים לתת. מישהו הגיש בקשה, הוא רוצה איחוד משפחות.

ראש השב"כ הקודם, שאין לי הרבה דברים טובים להגיד עליו, שלח לי שליח בדיונים האלו. רונן בר. הוא אמר לי: חבר הכנסת הלוי, אני תומך בחוק הזה, כי החור הכי גדול של הטרור בישראל זה איחוד משפחות. רוב ככל הרוצחים הישראלים – היום אנחנו יודעים, יו"ר הקואליציה, 852, אני מדבר על אזרחי ישראל או תושבי ישראל – רובם איחוד משפחות. זה לא חוק, זה הדיאלוג המנחה עם בג"ץ, עדאלה וגלאון, שם, שני הבג"צים. אז בחורים האלו, שתיארת אותם, חבר הכנסת דנינו, גיל 25, גיל 35, נכנסים כל הרוצחים של מדינת ישראל. נהרות של דם נשפכו פה, יש לי פה שמות, כל הנרצחים שלנו – ילדים, נשים, מי לא? אז באנו, צמצמנו קצת את החורים. אמרנו: אם אתם קרובים של מחבלים, לא תיכנסו.

עכשיו קצת אתקן אותך, חבר הכנסת דנינו. אומרים: יש פה אוכל רעיל, אל תעביר ללימור, תבדוק קודם. לא בדקתם, למה השב"כ עוד לא העביר לכם – אל תעבירו. אתם מכניסים פה רוצחים, על מה? בגלל שלא נתנו לכם נתונים? שימו בצד בינתיים. שימו בצד, ונדמה לי שאתה הנחית אותם, כשהיו לך הסמכויות. שימו בצד, בינתיים שימו בצד – מכניסים. נהרות של דם נשפכו על החוק הזה, על החורים האלו, נשפכו. יש חוק במדינת ישראל. מה שווה החוק? בשביל מה להצביע? יו"ר הקואליציה? בשביל מה להצביע? באים שני פקידים, יועצים משפטיים, הם מחליטים. הם חתמו. לא רעדה להם היד, לאנשים האלו? איזה אנשים אלו? מה זה הדבר הזה?