קישורים לקטעים: מעבר ביניהם בחיצים למעלה ולמטה
גברתי היושבת-ראש, חבריי חברי הכנסת, קודם כול, אני רוצה להשתתף בצערן של המשפחות שאיבדו את יקיריהן ולאחל החלמה מהירה לכל אלה שנפצעו. אני גם רוצה להשתתף בצערה של המשפחה ממג'דל שמס, משפחת ח'טאר. אני יודע שזה קשה, אני יודע – לאבד בן, בעל, במלחמה, כשאתה פוגש אותו כמה ימים לפני כן ואחרי זה הוא לא חוזר. זה מאוד קשה. אבל אנחנו הדרוזים מאמינים בגורל, ואני מחזק אתכם – תהיו חזקים, תחזיקו מעמד, כל עם ישראל לידכם ואיתכם.
הנושא השני שאני רוצה לדבר עליו: יושבים כאן שרים, חברי כנסת – חייל במילואים מעוספיא בצו 8, נלחם במילואים, ומה הוא מקבל בבית? צו הריסה. ב-3 בחודש, אחרי שפרצה המלחמה, ביום הראשון ששלחו לו ואמרו לו: אתה צריך להתייצב, הוא התייצב. והוא מקבל טלפון מהמשפחה שלו, והם אומרים לו, קיבלנו צו הריסה. צו ההריסה איתי כאן – מי שרוצה לראות יכול לבוא לראות; צילמתי, שלחו לי את הצו. זאת בושה למדינה. זאת בושה למי שאחראי, זאת בושה לשר בן גביר – כי הוא אחראי ליחידת האכיפה – שהוא מאפשר ליחידת האכיפה בזמנים הקשים האלה לשלוח לאותם חיילי מילואים צווי הריסה. אני לא מבין לאיפה הגענו. לא מצליח להבין.
העדה הדרוזית כל כך קטנה, שהמדינה יכולה לקחת אותה כפרויקט; עדה שקשרה את גורלה עם מדינת ישראל. אנחנו מאבדים את האנשים הטובים ביותר שלנו, נפצעים, נהרגים, נותנים הכול. ומצד שני, מה אנחנו מקבלים? צווי הריסה. לא יכול להיות מצב כזה במדינה מתוקנת, במדינה נורמלית. מה, יחידת האכיפה לא במילואים? לא גייסו אותם? לא קיבלו צווי 8? יש להם זמן להוציא צווי הריסה עכשיו?
ואני מקבל מבית ג'ן עוד עשרות צווי הריסה שהם קיבלו שם. מה קורה לכם? השתגעתם? יושב סגן שר המשפטים, ואני יודע שהוא לא אחראי לזה, אבל לשר המשפטים יש הכוח שלו והמשקל שלו והכובד שלו. גם סגן ראש ממשלה יכול להשפיע, יכול לדבר, יכול להגיד: בואו תעצרו את זה. ואני אומר לכם, שום צו הריסה לא יעזור. בית אחד לא ייהרס בעדה הדרוזית. תודה רבה.
313 מילים של חמד עמאר. הטקסט מתוך "דברי הכנסת"; קריאות ביניים ודברי היושב־ראש מוצגים במקום שבו קטעו את הנאום, בשוליים. הנוסח המלא בפרוטוקול הרשמי.