קישורים לקטעים: מעבר ביניהם בחיצים למעלה ולמטה
תודה רבה, אדוני היושב-ראש. חבריי חברי הכנסת, קודם כול להתייחס להצעת החוק, הצעת החוק, בדיוק כמו שחבריי אמרו פה, מעולה. טוב שיבואו יותר הצעות חוק כאלו, שנוכל כולנו לעשות גם טוב וגם להצביע ביחד. אז כל הכבוד גם למציעים, גם ליושבת-ראש הוועדה, שעושה עבודה נהדרת.
סליחה, לא נהדרת, את עושה עבודה. לא, בשבילך, לא בשבילי.
תודה רבה. בכל זאת, חבריי חברי הכנסת, אני אעשה את זה ממש מהר, כי מיכל גם ממהרת וגם קר לה, למרות שבעיניי הטמפרטורה פה נהדרת, והלוואי ותהיה כמה שיותר נמוכה.
אני רוצה להתייחס לאירוע חלוקת עיטור הכנסת הגבוה ביותר שהיה פה.
תקשיבו, יש פה מעט אירועים שמצחיקים אותי – האמת, יש פה הרבה אירועים שמצחיקים אותי – אבל זה היה אירוע. אני לא ידעתי מאיפה זה בא. אני לא ידעתי בכלל שיש עיטור הכנסת. עכשיו, אם יש כבר עיטור הכנסת, למה לא נתנו אותו לאושר שקלים קודם?
או, רגע, זה כבר משהו אחר. מכיוון שראיתי שמחלקים את הפרס הזה, וכמובן, למה שיעשו את זה בדרך נורמטיבית: תקנון, להביא לנשיאות, בוא נעשה את זה ביחד. אני לגמרי לגמרי בעד. אבל עזבו, כי מדובר בממלכה של אמיר אוחנה. אז אני רוצה לתת כמה עיטורים משל עצמי, באמת, מה שחשבתי עליו בשתי דקות, שלוש דקות לפני.
מסתבר שאתה יכול. בוא נעשה מדליה ביחד, ונתחיל לחלק פה עיטורים. הייתי רוצה לתת את עיטור העוז לאיתמר בן גביר. אומנם לא היה מלש"ב אפילו, אבל היכולת שלו לשלוח את מרדכי דוד לחמת גדר ולריב עם תנינים, זו יכולת מוערכת בעיניי. על כן, עיטור העוז לאיתמר בן גביר.
עיטור הגבורה – אגב, הגבוה ביותר שאני אתן, עיטור הגבורה – זה לצמד הפורצים הנוצצים, סוכות את ואטורי, שלקחו באמת ביכולת בלתי נלאית, ונכנסו שם בגדר ופרצו לשדה תימן.
אני לא מחלק עיטורים – טוב, קח גם אתה את העיטור הזה. אם אתה ממש מתעקש.
אני רוצה לא להפקיר ולדלג על האופוזיציה, כי למרות שחלק חושבים שאין אופוזיציה במדינת ישראל, אז יש אופוזיציה במדינת ישראל. לתת את עיטור הנגב והגליל ליושב-ראש הוועדה לפיתוח הנגב והגליל עודד פורר. אגב, אני נותן לך את העיטור הגבוה ביותר על עבודה בלתי נלאית למען הנגב והגליל. כל הכבוד לך.
את זה אתה תשלים אחרי זה. אתה יודע מה, כאיש הנגב, אני איתך.
אני אמשיך עם העיטורים בדקה ו-30 שנשארו לי. את עיטור הבטיחות בדרכים אני אתן לאחת שהיא לוחמת בלתי נלאית למען הבטיחות בדרכים, הלוא היא מירי רגב, שבמקרה עכשיו טסה לה לארצות הברית.
עיטור האוויר הנקי בישראל, אתם לא תנחשו למי אני נותן אותו – לשרה עידית סילמן. וצחוק בצד, את העיטור הגבוה ביותר, עיטור לאחדות הממלכה – לבנימין נתניהו, שיודע ברגעים קשים של האומה וברגעי מחלוקת לשים את כולנו תחת אותה מטרה, לשים את המחלוקות בצד, לאחד את האומה דווקא ברגעים האלה.
אתם יודעים, אפשר לצחוק מפה ועד להודעה חדשה על הטקס הביזיוני שהיה, אבל תראו מה זה, אפילו בפורים לא יכלו היו אמיר אוחנה ובנימין נתניהו להתחפש, לעשות עלינו, כאילו, בואו נתחפש כאילו אנחנו מאוחדים. לא. הוא לא יכול היה להזמין את נשיא בית המשפט העליון. למה שנעשה את זה אם אפשר לפצל, לשסע ולפלג? למה לא? עוד יום בכנסת ישראל.
527 מילים של נאור שירי. הטקסט מתוך "דברי הכנסת"; קריאות ביניים ודברי היושב־ראש מוצגים במקום שבו קטעו את הנאום, בשוליים. הנוסח המלא בפרוטוקול הרשמי.