קישורים לקטעים: מעבר ביניהם בחיצים למעלה ולמטה
קצר. תודה רבה, אדוני היושב בראש. בכל זאת, חוק שלי בקריאה השלישית, זה לא אירוע שקורה כל יום, אבל תודה. תודה לך, מאיר, גם שבתור שר רווחה ניסית לקדם את החוק החשוב הזה. תודה לחברת הכנסת מיכל וולדיגר, שאמרה – הכול נכון, הקשבתי לכל מילה שלך, צדקת, אמרת במדויק. חבר הכנסת שמחה רוטמן, שהוביל את החקיקה הזאת, צריך לומר. אני חושבת שגם הפגישות – בעיקר פגישות הצד – הן אלה שהובילו. אני חושבת שאחרי הרבה שנים החוק הזה עובר בקריאה שנייה ושלישית.
גלעד, אני רוצה להגיד לך משהו. אני חושבת שיש צדק פואטי בחוק הזה, כי דווקא ביום שיהדות ארצות הברית הלא-אורתודוקסית נרמסה היום בכנסת, לפחות בקריאה טרומית, הגיע החוק הזה. שמע, היקום הוא דבר נפלא. בבוקר רומסים את היהדות הרפורמית והקונסרבטיבית והלא-אורתודוקסית.
רומסים. אומרים לה – עמיחי אליהו, הרחבה הקטנה הזאת, עזרת ישראל, שנתניהו הוא זה שהחליט להקים אותה – בוא, אפשר לסלף את הכול, אבל הייתי חברת כנסת פה. אפילו הוא היה חבר כנסת פה, ישב באופוזיציה. אתה זוכר, נכון?
יפה. אז בואו נדבר על עובדות. בעובדות נתניהו קיבל את – בגלל התמונות הקשות של סידורים על הרצפה בכותל, בגלל, אתה יודע, הקריעה של הבגדים, והנשים – נכון, גלעד? תסכים איתי, אתה מלווה אותם. בגלל התמונות הקשות האלה, ששודרו בעיקר בארצות הברית.
לא, תן לי. תקשיב, אני אפילו לא כועסת, אני אומרת שזה צדק וזו קארמה. היה פה עכשיו ראש ממשלת הודו, הם מעולים בקארמה, זו ההתמחות שלהם, נכון? תראה מה זה קארמה. בבוקר אתה אומר לאותה יהדות: עזרת ישראל הקטנה הזאת, אנחנו נמחק אותה, למרות שנתניהו הוא זה שהחליט, ואז אחרי צהריים אתה בא ומביא חוק מדהים, חשוב, שאומר לאזרחי ארצות הברית שעולים לארץ, שאנחנו מאוד מאוד רוצים שיעלו: אנחנו נמנע מכם כפל תשלומים. אני רק אומרת שיש לה יקום מין דרך מיוחדת לשדר לנו, והינה לכם.
אז כל יהדות ארצות הברית, שאני מאוד מקווה שתעלה לארץ, אבל מה לעשות לא כולם עולים לארץ, יש כאלה שמעדיפים לגור שם. כאשר הם יגיעו לפה, לא יצטרכו לשלם כפל תשלומים. אגב, מה שעוד מצחיק – אתה שומע, גלעד? – שהחוק הזה בעיקרו הוא על ארצות הברית, כי אין לנו אמנה. אז תראה איזה קטע, כי מי נמצא בעיקר בעזרת ישראל? יהדות ארצות הברית – הרפורמית והקונסרבטיבית.
עכשיו מילה אחרונה: הצעת החוק הזאת מתגלגלת כבר הרבה זמן, ואני חושבת שגם ההתנהלות בוועדה, ובאמת, מיכל, הקידום שלך, הביא אותה לידי סיום היום. התחברתי לכל מילה גם ששמחה אמר. אני חושבת שדווקא יש כאן סוף יפה לאירוע שממש היה קשה הבוקר. לי באופן אישי היה קשה. אני אוהבת את יהדות ארצות הברית, ביקרתי שם.
אני רוצה להגיד לכם משהו, יש לי דקה. שמע רגע, שמחה. אני למדתי בבית ספר דתי. סבבה? אתה גם מכיר אותי, כבר דיברנו על זה. אגיד לך את האמת, כשהגעתי לכנסת ב-2015, וראיתי – גלעד, תקשיב גם אתה – את הרבה עם התפילין, וואלה, כאילו בתור אדם אורתודוקסי, אני באתי מבית מסורתי, לא דתי, מסורתי, שומרים שבת, קידוש וכאלה. ואללה, לא היה לי קל עם זה. אתה שומע, גלעד? לא היה לי קל, אני מודה. היה לי קשה.
ואז נסעתי עם הסוכנות היהודית לארצות הברית, ונפתח בפניי העולם הקונסרבטיבי והרפורמי, שלא הכרתי. בבית בנתניה לא הכרתי את זה, לא ידעתי. הרבה פעמים מהבורות שלי גם לא הבנתי. ואז קלטתי את היופי המדהים, שבו הם באים בשישי לקידוש עם האוטו והשמיים לא נופלים – מה לעשות, בית הכנסת רחוק. ראיתי יהדות מחבקת, מכילה.
תקשיב, אני מספרת לך את הסיפור האישי שלי. גם לי היה תהליך. אבל בסוף, כשראיתי מה עושה יהדות ארצות הברית, ואיך היא מכילה גם יהדות שונה ממנה, זה דבר מדהים. וזה, אגב, מה ששומר על היהודים בארצות הברית. זה שכל הזמן מדברים – זה מה ששומר; זה שהם יכולים להכיל גם יהדות אחרת.
והינה, אני אומרת לך, אני עברתי מהפך בכנסת, מהפך אמיתי. אני מסתכלת לך בעיניים – מהפך שמבין שליהדות יש הרבה צבעים. הרבה צבעים.
ואני שמחה מאוד שבסוג של צדק מסוים מהבוקר, אנחנו מסיימים בחוק כזה, שגם יעודד עלייה, אבל גם יעזור בעיקר ליהדות ארצות הברית. תודה.
643 מילים של מירב בן ארי. הטקסט מתוך "דברי הכנסת"; קריאות ביניים ודברי היושב־ראש מוצגים במקום שבו קטעו את הנאום, בשוליים. הנוסח המלא בפרוטוקול הרשמי.