אובדן שליטה ביטחונית בתוך ומחוץ לגבולות ישראל

קישורים לקטעים: מעבר ביניהם בחיצים למעלה ולמטה

תודה רבה. אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, אדוני ראש הממשלה, רציתי לשאול אותך אם אתה יודע מה זה אומר "בנאום". מכירים? אני אגיד לכם מה זה אומר. בנאום זה אומר מצב שמדינה מאבדת את השליטה בניהול הסכסוך שלה, ואז הזירה הבין-לאומית וגופים זרים נכנסים בנעליה וקובעים במקומה. ולמה אני מספר לכם את זה? כי ראש הממשלה נתניהו הוא זה שנלחם, עמד על הדוכן הזה והסביר לנו למה אסור שזה יקרה. אתה אמרת לא לרשות הפלסטינית, אבל הם לא צריכים רשות, הם עושים מה שבא להם. פעם זה היה תיאורטי, היום זו המציאות שלנו. שנים שעמדת פה והזהרת מזה. עמדת פה ואמרת שישראל חייבת לשמור על חופש הפעולה המלא ואפילו להתנגד לכל גורם זר, גם אם זו ידידתנו הטובה. דרך אגב, אני מסכים איתך לחלק הזה. אבל היום, ביוזמתך ובגללך, מתגבש מהלך בין-לאומי מסוכן בהובלת קטר וטורקיה.

אתה, אדוני ראש הממשלה, אמרת שזה לא יקרה, נלחמת בזה, עמדת פה והסברת לנו – הסברת בעולם, הסברת באו"ם, איפה לא הסברת, עם שלטים ומה לא, למה זה לא יכול לקרות. ולכן אני שואל את עצמי, איך זה יכול לקרות? איך זה יכול לקרות שדווקא המתנגד הגדול ביותר למהלך הוביל אותנו בדיוק לשם, למציאות שכולם מחליטים עלינו ובשבילנו? ואין לי שום ציפיות ממחלקת הדגים הקפואים שיושבת שם – שאולי תשאל אותך, חלילה: איך אתה מסביר שהעברת לרשות הפלסטינית שליטה במעברים? איך אתה מסביר שאישרת שוטרים חמושים? איך אתה מסביר מעל 30,000 חמושים שנמצאים כרגע ברצועת עזה? איך אתה מסביר סיוע במיליארדים? נתניהו, בשם החנינה, ובשם אלוהים, הכול כשר? הכול קדוש?

ואני שואל מפה: באמת, איך הצלחת להביא אותנו למצב הזה? לא מזמן עמד פה ראש הממשלה לשעבר לפיד, השאיר לך מדינה עם חשבון בנק מסודר, עם מצב כלכלי מדהים, עם יחסים בין-לאומיים מהטובים שהיו לנו. היה כיף להסתובב כישראלי בעולם. כיבדו אותנו, קראו לנו בירת ההייטק, אומת הסטרט-אפ. איך לקחת אותנו, ובשלוש וקצת שנים הבאת אלינו את 7 באוקטובר, את המצב הכלכלי הגרוע ביותר שהיה פה מאז שאני זוכר את עצמי, את העובדה שהיום ישראלי שהולך בעולם צריך לפחד לא לקבל מכות? איך בשלוש וחצי שנים לקחת את האימפריה של מדינת ישראל ודרדרת אותה למצב הזה – איך, אדוני ראש הממשלה?

משפט לסיום אני אומר לך. אני גדלתי, אני בן 40. רוב חיי היית ראש ממשלה. אני רוצה לומר לך מה שהדור שלי רוצה לומר לך כשהוא פוגש אותך ברחוב: איך עשית לנו את זה? תודה רבה, אדוני.