קישורים לקטעים: מעבר ביניהם בחיצים למעלה ולמטה
אדוני היושב-ראש, כבוד ראש הממשלה, מי אחראי על המשילות במדינת ישראל? מי הריבון?
ארגוני הפשע או ממשלת ישראל? השר שלך, שר האוצר בוועדת הכספים, אומר לחברי הכנסת הערבים: אתם יורים אחד בשני, מה אנחנו אשמים? שר אחר אומר: יורים ובוכים.
945 נרצחים בשלוש השנים האחרונות – אזרחי מדינת ישראל. ירי בכל מקום, שרפת מכוניות, פשע משתולל. להשיג נשק במדינת ישראל היום יותר קל מלהשיג תפוחים בשוק. נשק ארוך, נשק קצר, משתמשים ברחפנים, זורקים רימון – איבוד משילות לגמרי. ומה הממשלה עושה? כלום. אפילו אין החלטה למגר את הפשיעה במדינת ישראל. אין החלטה כזאת.
ואני רוצה להגיד לך, ראש הממשלה: ארגוני הפשע יותר חזקים ממשלת ישראל, הם גובים יותר מיסים מאשר הממשלה גובה. אין עסק במדינת ישראל היום שלא משלם פרוטקשן. אבו יאיר, חאווה, אם אתה מבין ערבית. אין עסק שלא משלם, לא בדרום, לא בצפון ולא במרכז. אנשים מפחדים לצאת מהבית.
מתי כינסת את הממשלה בנושא הזה? בשבוע שעבר – עשרה נרצחים בפחות משבוע. לא שמעתי אותך אומר מילה על הנושא. אתה אמור להתערב בנושא. אתה אמור להזיז. אנחנו תוקפים את השר לביטחון לאומי, אבל מי שאחראי על השר לביטחון לאומי זה אתה. אתה ראש הממשלה, אתה האחראי, אתה נושא באחריות. ברחת מהאחריות של 7 באוקטובר. אתה ראש הממשלה, אתה אחראי גם על הנושא של הפשיעה.
עדיף שלא תדבר, שלא איכנס בך, גם אתה. עדיף שלא תדבר, שתשתוק. אני מכיר אותך טוב, ואני מכיר את היכולות שלך, ואני מכיר מה שאתה עושה.
ראש הממשלה, מדינה שאין ביטחון אישי לאזרחיה – מדינה שאין לה זכות להתקיים. באיראן נוכל לטפל, בחיזבאללה נוכל לטפל, בנוח'בות נוכל לטפל, אבל בתוך המדינה – אין משילות, אין לכם זכות קיום.
266 מילים של חמד עמאר. הטקסט מתוך "דברי הכנסת"; קריאות ביניים ודברי היושב־ראש מוצגים במקום שבו קטעו את הנאום, בשוליים. הנוסח המלא בפרוטוקול הרשמי.