ממשלה כושלת המעודדת השתמטות, פוגעת במעמד הביניים ומפקירה את נושא יוקר המחיה

קישורים לקטעים: מעבר ביניהם בחיצים למעלה ולמטה

אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, לפני עשרה ימים, בוועדת החוץ והביטחון, ראש הממשלה השתתף בדיון חסוי, ולאחר מכן אמר את כל הדברים גם ברשתות החברתיות. אז אני אגיד לכם פה – בפעם הראשונה אני אגיד את זה – מה אני אמרתי לו שם בדיון החסוי :

אדוני ראש הממשלה, כשאתה הגעת בבוקר 7 באוקטובר לקריה, קרוב משפחה שלי כבר היה חטוף בדרך לעזה; כשאתה כינסת את דיון הקבינט הראשון ב-7 באוקטובר, שלוש בנות משפחה אחרות עברו באותה עת ממש התעללות קשה בביתן. לקח עוד 26 ימים עד שהן זוהו והובאו לקבורה. יהי זכרן ברוך. גם קרוב המשפחה שנחטף לעזה, נרצח שם בשבי. אני לא צריכה אף מסמך ואף פרוטוקול כדי לדעת שראש הממשלה אחראי לדבר הזה. הוא ראש הממשלה, הוא אחראי. כל מי שנשא תפקיד באותו יום בארגונים הירוקים, בכוחות הביטחון, הלך הביתה. האחריות מגיעה עם התפקיד.

אני לא צריכה את כל עשרות הפרוטוקולים האלה, שנבחרו בפינצטה, שהוצגו לנו כחלקי דברים, כחלקי אמיתות, כדי לדעת שאתה, אדוני ראש הממשלה, אשם; סליחה, אחראי. אני מתרגשת, אבל השתמשתי במילה אחראי, ואני אדייק. אנחנו לא ניתן לאנטישמים להכחיש את השואה ואת טבח 7 באוקטובר, וכמה עצוב – לא ניתן גם לממשלת ישראל. טבח, זה מה שהמשפחות שלנו עברו, זה מה שהאנשים שלנו עברו, וראש הממשלה אחראי.

והינה אנחנו בדיון אי-אמון בנושא כישלון הממשלה בנושא התקציב ובמלחמה ביוקר המחיה. אתם יודעים כמה עשרות אלפי שקלים מושקעים עכשיו כדי להחליף את הכריות על קברי חיילינו הגיבורים לשם "מלחמת התקומה"? משפחה שלא תסכים לשנות את הנוסח ל"מלחמת התקומה", יישאר הכיתוב "נפל בקרב". בזה משקיעים עכשיו כסף. מי יכול להצביע אמון בדבר הנורא הזה? איך אפשר להסתכל לאלפי המשפחות, אלפי המשפחות, ולהגיד להן: כן, בזה אנחנו עכשיו עוסקים בתקציב – בהחלפת הכרית לשם "תקומה", או "נפל בקרב"? טבח, זה מה שקרה לנו, מלחמת חרבות ברזל, ואי-אפשר להציג את זה בשום צורה אחרת.

כמה מבין יושבי החדר הזה כעת חושבים שלכל מי ששב מהשבי בעזה, שהיה חטוף או חטופה, מגיע לקבל מענק מהמדינה שיאפשר לו לשקם את חייו בלי דאגה כלכלית בעת הזו? לא רק שזה לא בא לידי ביטוי בתקציב – הקואליציה מצביעה נגד ההצעה הזאת, שהיא המינימום של המינימום. על איזה סכום מדובר? הרי זו קבוצה סגורה, אנחנו יודעים בדיוק מי שב, אפשר לעשות את החשבון. אלה סכומים לא גדולים עבור מדינת ישראל, שכבר השקיעה 222 מיליארד שקלים במלחמה הזאת, בלי לחשב את ההפסדים של המשק. איזה סכום שווה את מה שארבל יהוד עוברת, וצריכה לצאת לגיוס כספים מהציבור? איך אפשר להצביע אמון בתקציב הזה כשלא רואים את ארבל יהוד לנגד עינינו? אולי הרעיון של לשלול את המענקים מהשבים מהשבי הוא חלק מהמלחמה הכי מומצאת של הממשלה הזו, המלחמה ביוקר המחיה? המלחמה הכי מומצאת שיכולה להיות היא המלחמה ביוקר המחיה של הממשלה הזו. במה אתם נלחמים, בארבל יהוד? ברפתנים מהגבולות? זה המלחמה ביוקר המחיה – בהתיישבות בכפר עזה, בבארי, בגולן, באבן מנחם? במי אתם נלחמים? זה יוקר המחיה?

שום בשורה אין בתקציב הזה – לא בשוק המזון הריכוזי, לא במונופולים. בטח שאתם לא מעיזים לגעת בבנקים, לא במחירי הדיור. שלוש וחצי שנים לא עסקתם בזה – עכשיו תעסקו בזה? מצאתם את ה-30 אגורות של הרפתן מהפריפריה. איך אפשר להצביע בעד זה? איך אפשר להצביע אמון על העניין הזה?

הרפורמה במשק החלב היא דוגמה מובהקת לכך – שינוי מבני עמוק עם השלכות דרמטיות על איך שביטחון המזון של מדינת ישראל ייראה; השלכות דרמטיות על אלפי משפחות. מכניסים את זה לחוק ההסדרים כאילו זה איזה סעיף טכני: אוקיי, נביא קצת חלב מטורקיה או פולין, והינה, סל הקניות של האזרח הישראלי מתאזן, והוא יוכל להתחיל להשקיע בחינוך ילדיו, בבריאות. על מה אנחנו מדברים? יועמ"שית הכנסת קבעה שזה נושא שלא מתאים להיכלל בחוק ההסדרים, ולמרות הכול, הקואליציה הזו, הממשלה הזו, בחרה שכן לעסוק בדבר הזה בחוק ההסדרים. אבל בגלל בעיות פוליטיות בקואליציה המציאו ועדה שתעסוק בדבר הזה, ועדה שלא פעלה כבר כמה חודשים רצוף עכשיו שם. במלחמה המומצאת ביוקר המחיה עוסקים בוועדה המומצאת לרפורמה בחלב.

במקום להיכנס למשא ומתן ענייני עם הרפתנים, עם הארגונים, עם כלל החקלאים, ולהגיד להם: אנחנו איתכם – כשהיינו בחנוכת הרפת החדשה בכיסופים אחרי הטבח, התכוונו להיות איתכם, אנחנו מתכוונים לדבר הזה, זה לא היה רק בשביל איזו תמונה. אנחנו באמת חושבים שחשוב שתהיה רפת בכיסופים. אנחנו באמת חושבים שחשוב שתהיה רפת במושב פטיש. אנחנו באמת פה איתכם. אולי נטפל במע"מ שמשלמים החקלאים, בשונה מכל המדינות המערביות. אולי נטפל במחירי המים שמשלמים החקלאים, בשונה משאר המדינות. לא, אנחנו נביא חלב למדינה שנמצאת במלחמה מטורקיה ומפולין, מדינה שבה אנחנו בכלל לא יודעים מה הרגולציה, מה הפיקוח הווטרינרי. את זה אנחנו ניתן לאזרחי מדינת ישראל. וחס וחלילה, בתרחיש שהולך ונהיה ריאלי מיום ליום, כשהשמיים פה ייסגרו בגלל סבב לחימה נוסף, מי יספק את החלב ואת המוצרים הטריים בסופר השכונתי, טורקיה? אתם רציניים? זה התקציב שאתם שמים בפנינו? בזה אזרחי מדינת ישראל צריכים לתלות את תקוותיהם?

ומה נגיד לחיילות שנכנסו אתמול לבני ברק? אתם מבינים את המצב שנוצר כאן? מעתה, לפני שאנחנו ניכנס לבני ברק, אנחנו צריכים לתאם כאילו אנחנו בשטח A. אנחנו עוברים את השער לג'נין, ואנחנו צריכים לתאם את זה. איך הגענו לדבר הזה שאנחנו צריכים לחלץ חיילות במדים עם כוח משטרתי מבני ברק? לא רק זאת, עוד זאת – ביום רביעי נדון פה, במסגרת הצעות לסדר-היום, באלימות המשטרה בבני ברק כלפי המפגינים החרדים.

אני רוצה לשלוח מכאן חיזוק לכל לובשי המדים, לכל לובשות המדים: אתם יכולים להסתובב בכל מקום בארץ הזו. אני מקווה שהמשטרה תתאפס על עצמה ותדע לתת לחיילות האלה וללובשי מדים בכלל, גם גברים, ביטחון בכל מקום. מה זה הדבר הזה שאנחנו נצטרך להגיד לילדים שלנו שמשרתים בצה"ל: תיזהרו כשאתם חוצים את צומת קוקה קולה, ללכת מזרחה או מערבה? זה שבגליל ובנגב איבדנו משילות – כתושבת הגליל אני כבר מבינה לאן אנחנו הולכים. במרכז גוש דן? על מה אנחנו מדברים?

בכתבה שפורסמה לפני שבוע ב-ynet נחשפה תמונה מדאיגה מאוד של עומס בלתי סביר והרעה בתנאים של אנשי המילואים. היום קיימנו דיון על זה בוועדת משנה של חוץ וביטחון, ומגיעים אנשי מילואים, מפקדים, ומגיעות משפחות שלהם, והם אומרים: מאיתנו אתם מקצצים? את יום האיגוד המסכן הזה שעוד יש לנו אתם מקצצים, אנשים שעושים 55 ימי מילואים? והיד עוד נטויה. כמו שאמרנו, התרחישים פתוחים כולם. שם מקצצים. בבני ברק, מי שיצא אתמול, כמו בפקודה – שם לא מקצצים. אי-אפשר שלא לחבר בין שני הדברים האלה.

התקציב שמונח לפנינו הוא בושה וחרפה לבית הזה, הוא בושה וחרפה למדינת ישראל, והממשלה הרעה הזאת צריכה לסיים את ימיה. תודה רבה.