קישורים לקטעים: מעבר ביניהם בחיצים למעלה ולמטה
אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, משרד הרווחה והביטחון החברתי מייחס חשיבות רבה להתמודדות עם תופעת הבדידות והניתוק החברתי בקרב אזרחים ותיקים, ובפרט למצבים הקשים שבהם אזרחים ותיקים עריריים נותרים ללא ליווי ותמיכה מספקים. מדובר בתופעה חברתית מורכבת, בעלת השלכות עמוקות על תחושת הביטחון האישי, החוסן הקהילתי ואחריות החברה כולה כלפי אזרחיה המבוגרים. ההתמודדות עימה מחייבת פעולה מתואמת של המדינה, של הרשויות המקומיות, של מערכת הבריאות, המשטרה, הקהילה והמשפחה.
האתגר המרכזי אינו מתמצה במועד גילוי המקרה, אלא בעיקר בזיהוי מוקדם, באיתור, בבניית קשר ובהנגשת מענים, שיכולים למנוע הידרדרות לבדידות קיצונית. במקרים רבים מדובר באזרחים ותיקים החיים לבדם, ללא עורף משפחתי, ולעיתים יש מורכבויות נוספות כגון מחלות כרוניות, ירידה קוגניטיבית, מצבים נפשיים, עוני או מצב סיעודי מורכב. מחקרים שבוצעו על ידי מכון גיאוקרטוגרפיה – אני לא מכיר את המכון הזה, אבל זה מה שכתוב לי בשם משרד הרווחה – ומכון ERI מצביעים על כך שכ-30% מהאזרחים הוותיקים בישראל – כ-338,000 איש – נמצאים בסיכון לניתוק חברתי, וכ-7% מהם – כ-79,000 – נמצאים בסיכון חמור.
לצד גודל האתגר, משרד הרווחה והביטחון החברתי, באמצעות מינהל אזרחים ותיקים ובשיתוף הרשויות המקומיות, מפעיל שורה רחבה של מענים לצמצום בדידות ולחיזוק הקשר הקהילתי. ראשית, קיימת אפשרות השמה בבתי אבות בפיקוח ובתקצוב המשרד; מופעל מערך של עובדים סוציאליים מקדמי שייכות ב-22 רשויות; שירות רווחה מרחוק פועל לכ-3,400 אזרחים ותיקים, בעלות של כעשרה מיליון שקלים בשנה, וכן פועלות רכזות שייכות בהיקף של כ-131 תקנים ברשויות המקומיות.
שנית, פועל מוקד שייכות במסגרת סל גמיש ותוכנית תיאום טיפול, המעניקה ליווי פרטני לכ-4,100 אזרחים ותיקים בשנה, בתקציב משותף עם משרד הבריאות, בהיקף של כ-25 מיליון שקלים. בנוסף, בין היתר, פועל שירות רווחה מרחוק, המעניק פעילות קבוצתית מקוונת לאזרחים ותיקים מרותקי בית לכ-3,400 מקבלי שירות, בעלות שנתית של כעשרה מיליון שקלים. לצד זאת קיימות גם רכזות שייכות בהיקף של כ-1311 תקנים, המבצעות ביקורי בית, איתור וחיבור לקהילה, לאחר הכשרה ייעודית בשיתוף הג'וינט. כמו כן, פועל מוקד שייכות במסגרת סל גמיש, המעניק ליווי קהילתי ומענה פרטני, ובשנת 2025 השתתפו בו 19 רשויות בהיקף של כ-600,000 שקלים.
מענה נוסף הוא תוכנית תיאום טיפול המעניקה ליווי פרטני קצר מועד בתחומי הרווחה והבריאות לכ-4,100 אזרחים ותיקים בשנה, בתקציב כולל של 25 מיליון שקלים. לצד זאת, מתקיימות ברשויות המקומיות פעילויות קהילתיות מגוונות להפגת בדידות ולהרחבת מעגלים חברתיים, בהתאם לצורכי כל קהילה. בנוסף לכל אלו, משרד הרווחה והביטחון החברתי השקיע משאבים רבים על מנת להביא את שירותי הקהילה לאזרחים הוותיקים למודעות ציבורית. בשנה האחרונה העלה המשרד פעמיים קמפיין רחב היקף, בכיכובו של השחקן דובל'ה גליקמן, הקורא לאזרחים ותיקים לשמור על קשרים חברתיים, והציג להם את השירותים הרבים שמפעיל המשרד על מנת לסייע אליהם בכך.
הקמפיין היה מלווה בעבודת יח"צ אינטנסיבית מול כל כלי התקשורת שכללה כתבות עומק, רעיונות, כנסים, ימי עיון ופעילות דיגיטל נרחבת, בפלטפורמות שבהן משתמשים אזרחים ותיקים ובני משפחתם. כדי לחזק את המענים ולייצר עבודה מתואמת ומדויקת יותר, בחודשים האחרונים מתכנס צוות בין-משרדי בהובלת משרד הרווחה, בהשתתפות נציגים ממשרדי הממשלה הרלוונטיים ומגופים נוספים: משרד הבריאות, המשרד לשוויון חברתי, המוסד לביטוח לאומי, משטרת ישראל ועוד. צוות זה עוסק בגיבוש הגדרות אחידות, בלמידה משותפת ופיתוח פתרונות שיחזקו את דרכי האיתור של האזרחים הוותיקים בקצה הרצף – אלה שאינם מוכרים למערכות ואלה שאינם מבקשים סיוע.
לסיום, חשוב לומר באופן ברור, תופעת הניתוק החברתי והבדידות אינה סוגיה שניתן להטיל על כתפי מערכת הרווחה לבדה. מדובר באתגר חברתי רחב המחייב שיתוף פעולה בין משרדי הממשלה, הרשויות המקומיות, מערכת הבריאות, הקהילה והמשפחה. משרד הרווחה והביטחון החברתי ימשיך לפעול בכל הכלים העומדים לרשותו לחיזוק השייכות, לאיתור מוקדם, לחיבור לקהילה ולהרחבת מענים מותאמים, כדי שאזרחים ותיקים בישראל יוכלו להזדקן בכבוד, בביטחון ובתחושת שייכות.
קראתי את כל הדברים הללו. יש פה נתונים מדהימים, וגם מטרידים כאחד. אני חושב שחוץ ממשרדי ממשלה ועבודה משותפת של כולנו, אני חושב שיש איזשהו מוסר השכל, או איזה משהו שאנחנו כחברה יכולים לקחת על עצמנו. לחלקנו במשכן הזה, ואולי אפילו לכולנו – כי אני הכי צעיר, ואימא שלי גם בפנסיה – אני מתאר לעצמי שלרובנו המוחלט יש הורים מבוגרים, הורים שבפנסיה. אני חושב שאם כולנו נשכיל, אם כולנו נשכיל - - -
מיכאל, אני מדבר, בשיעורים - - -
אני מדבר על השיעורים שאתה לימדת אותי עכשיו.
להרים טלפון. להרים טלפון לאבא, אימא, להתעניין בשלומם, להזמין אותם לשבתות, להקדיש להם, להקדיש להם את הזמן שלהם.
גם השכנים, אומרת פה חברת הכנסת קטי שטרית.
אז אני חושב שדווקא מהבית הזה יכולה לצאת קריאה לכולנו – בלי לחלק ציונים – להשתדל בעניין הזה יותר. אני אומר את זה על עצמי. אימא שלי בפנסיה, ואני, אין לי זמן, לצערי, רץ מנגב לגליל וכל זה.
אז אנחנו אומרים את זה פה, עכשיו, כדי שלא יהיו עוד אנשים שיצטערו שהם לא הספיקו.
יש איזה וורט שאבא שלי אמר. "כבד את אביך ואת אמך למען יאריכון ימיך". הוא אומר, למה יאריכון ימיך? זו תוצאה. כי אם הילדים שלך יראו איך אתה מכבד את ההורים שלך, כשתגיע לגיל שיצטרכו לכבד אותך, הם יזכרו איך אתה כיבדת אותם. כשאתה תהיה לבד, הם אלו שיבואו, והתוצאה של זה תהיה שהחיים שלך יתארכו, כי יהיה מי שידאג לך ויהיה מי שיטפל בך, בזכות אותו כיבוד הורים שאתה עשית להורים שלך, ושהילדים שלך ראו. שנזכה ושנלמד. תודה.
831 מילים של יצחק שמעון וסרלאוף. הטקסט מתוך "דברי הכנסת"; קריאות ביניים ודברי היושב־ראש מוצגים במקום שבו קטעו את הנאום, בשוליים. הנוסח המלא בפרוטוקול הרשמי.