קישורים לקטעים: מעבר ביניהם בחיצים למעלה ולמטה
אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, אזרחי ישראל, אתם מרגישים את זה בכל פעם שאתם פותחים את הארנק, וזה לא מקרי. כשנכנסתי לכנסת, הבטחתי לכם מלחמה ביוקר המחיה, לא בסיסמאות אלא בשורש; והשורש הוא הדיפ-סטייט הכלכלי, שמנהל את המדינה הזאת כבר עשרות שנים.
במשך שלוש שנים אני רואה אותם מקרוב: את הלוביסטים, את קבוצות הלחץ, את הפקידים שחושבים שהם יודעים יותר טוב מכם איך לנהל לכם את החיים. הם קוראים לזה הגנה על הענף, אבל האמת פשוטה, הם מגינים על האינטרסים של קומץ אנשים על החשבון שלכם.
הגיע הזמן להעלות הילוך: חוק אובר, שאני מקדם עכשיו, הוא לא רק עוד חוק תחבורה, הוא הצהרת כוונות; הוא אומר שאנחנו לא מפחדים יותר מהגילדות. מי שאומר לכם שאובר זה מסוכן, הוא אותו אחד שאמר לכם שתחרות בסלולר תהרוס את המדינה; הוא אותו אחד שאומר שלאפשר לחקלאי ישראלי לפתוח לול בלי לבקש רשות מהממשלה יהרוס את החקלאות הישראלית. הם רוצים שתמשיכו לחכות חצי שעה בגשם למונית, ולשלם ביוקר, רק כדי שהמונופול שלהם לא ייסדק; הם רוצים שתמשיכו לשלם יותר בסופר, רק כדי שהם לא יצטרכו להתחרות ולהצטיין.
אנחנו מסיימים את העידן הפטרנליסטי הזה. הממשלה לא צריכה לנהל לכם את הנסיעה, את הקניות או את החינוך. תקשיבו טוב: אנחנו בעד החקלאים, אבל נגד הלובי החקלאי, שחונק את השוק; שפוגע בחירות של החקלאים עצמם. אנחנו בעד המורים והחינוך, אבל נגד הגילדות, שמונעות מצוינות ומקדמות ותק על פני איכות; אנחנו בעד העסקים, אבל נגד מונופולים שקיימים רק בזכות חקיקה החוסמת תחרות; אנחנו בעד המדינה, אבל נגד מנגנון מפא"יניקי, שתקוע בשנות החמישים ומונע מאיתנו להיות מדינה חופשית ומשגשגת.
לכן, היום אני מכריז מלחמה מחודשת על הדיפ-סטייט הכלכלי, זה המנגנון הסמוי מהעין ששואב לכם את הכסף מהכיס ומונע מהמדינה המדהימה שלנו לפרוץ קדימה. חוק אובר הוא רק השלב הראשון. אני לא כאן כדי לתחזק את השיטה הישנה, אני כאן כדי לפרק אותה. הכוח עובר מהפקידים והלוביסטים אליכם, האזרחים והצרכנים. אנחנו מפרקים את הדיפ-סטייט הכלכלי, מחזירים את החירות ומורידים את יוקר המחיה.
אני רוצה להגיד תודה רבה ולברך גם את השותפים לדרך. קודם כול, ראשונה, זו באמת שרת התחבורה. בלעדייך, החוק הזה – אין שום סיכוי שהוא היה עובר. עמדת בלחצים אדירים, אנחנו יודעים את זה; ראית את טובת הציבור לפני כל דבר אחר. אני רוצה להגיד: את באמת דוגמה של איך נבחר ציבור צריך להתנהג, ואנחנו מודים לך על זה.
השותפים לדרך לחקיקה הם משה פסל ואיתן גינזבורג. אני לא יכול לשכוח את השם איתן, כי זה השם של הבן שלי. אני לא יכול לשכוח אותו, אז איתן גינזבורג ובאמת משה פסל, שותפים לדרך, קואליציה ואופוזיציה. ואני גם רוצה להגיד תודה מיוחדת ליושב-ראש הכנסת, שהוא הראשון שהעלה את הנושא הזה על סדר-היום של הכנסת, כשהיית חבר כנסת בקדנציה הראשונה.
הינה, אני כחבר כנסת בקדנציה הראשונה, לקחתי השראה ממך. מי יודע, אולי יום אחד אני – לא יודע, בסדר, אני לא רוצה להשלים את המשפט שאמרתי.
באמת תודה רבה שהעלית את זה על סדר-היום של הכנסת אי שם ב-2016. עכשיו אנחנו ממשיכים את דרכך ומעבירים את זה, בעזרת השם, בקריאה הטרומית. אני קורא לכולם לתמוך בחוק הזה. תודה רבה.
488 מילים של דן אילוז. הטקסט מתוך "דברי הכנסת"; קריאות ביניים ודברי היושב־ראש מוצגים במקום שבו קטעו את הנאום, בשוליים. הנוסח המלא בפרוטוקול הרשמי.