קישורים לקטעים: מעבר ביניהם בחיצים למעלה ולמטה
תודה רבה, אדוני היושב-ראש. כנסת נכבדה, רבים מאזרחי ישראל מכירים את החוויה הזאת, כשאתה טס לחו"ל, נוחת בעיר מערבית כלשהי, ונהנה מתחבורה זמינה, זולה, בלחיצת כפתור. כבר בשדה התעופה אתה יכול לבחור בין מספר אפליקציות להזמין מהן נסיעה; אפשר לבחור אם תרצה ברכב רגיל, ברכב מנהלים, ברכב גדול; ואחרי שהזמנת אותה, אתה גם יכול לראות מי הנהג שיסיע אותך, איך דירגו אותו נוסעים אחרים, מה המחיר, מה המסלול של הנסיעה, והכול בזמן אמת בטלפון הנייד.
אבל, כמו כל דבר טוב, מסתיימת החופשה ונוחתים בנתב"ג – ברוכים הבאים לישראל: יוצאים מהטרמינל, רוצים להגיע הביתה, אבל יש תור. ולפעמים אתה נאלץ לחכות שעה או יותר בתור למונית.
אדוני היושב-ראש, בדיוק אתמול קראתי ממש במקרה ידיעה שתפסה אותי לא מוכן. האם ידעת שחברת אובר מאפשרת להזמין בניו יורק מסוק, שייקח אותך ממנהטן לשדה התעופה או חזרה? אתם שומעים טוב? מסוק. אז קראתי את זה, וחזרתי לאותו רגע שחיכיתי כמעט שעתיים למונית בנתב"ג, והבנתי כמה הפער הזה עצום.
צריך להודות בכך: הפער בין ישראל לכל מדינה מערבית אחרת הוא לא פחות מכישלון של המדינה לאורך שנים. אתם מבינים, בעולם יש מסוקים בלחיצת כפתור במקרה הטוב, או מגוון רב של אפליקציות תחבורה שיתופית במקרה הפחות טוב, ואנחנו כאן בישראל של שנת 2026 עדיין תקועים בלי יכולת להזמין נסיעה פרטית שתאסוף אותנו באופן יעיל ונוח. בעולם יש מסוק, ואצלנו עוד אין אוטו. זה מדהים.
החוק שאני מעלה פה היום הוא לא פחות ממהפכה צרכנית. את החוק הזה הגשתי עוד בשנת 2021, מתוך הבנה שהאזרח הישראלי משלם כבר שנים מחירים מופקעים וסובל ממחסור חמור במוניות, וראיתי שהעולם מוכיח שאפשר אחרת. אז החוק הזה בא ואומר: חלאס, הגיע הזמן ליישר קו עם המערב. הגיע הזמן להכניס טכנולוגיה ותחרות לשוק הנסיעות בישראל. צריך לעשות את זה באחריות ובצורה שקולה, ונצטרך לוודא בוועדה, בדיונים, שהוא אכן יביא לתוצאה הרצויה: הכנסת שחקנים נוספים לשוק, הפחתת רכבים פרטיים מהכביש, הורדת מחירי נסיעות, הגברת שימוש בתחבורה שיתופית וציבורית. וגם נקפיד על סוגיות ביטחון, ביטוח, פיקוח והסדרה מתאימה ורלוונטית.
חשוב להזכיר ולהדגיש, חשוב להדגיש, אובר זה רק שם קוד. אנחנו לא עובדים אצלם ולא מתחננים שיבואו. אנחנו פותחים שוק שיש בו ואקום אדיר, שוק שצמא לחברות כמו RedTaxi, Lyft, Grab, Bolt, DiDi, inDrive, וזו רק רשימה חלקית. אנחנו מאפשרים אפשרות חוקית למשהו אחר, שעובד בכל העולם.
חבריי חברי הכנסת, אני גאה לומר שזהו גם רגע נדיר של שפיות פוליטית בבית הזה. יחד עם חברי חבר הכנסת משה פסל מהליכוד, דן אילוז, שגם כן מקדם את הנושא, אופוזיציה וקואליציה יחד, פעלנו בנחישות, בתמיכת שרת התחבורה מירי רגב – שבלעדיה לא היה לזה שום סיכוי, בתמיכת שר האוצר, ויחד הוכחנו שכשיש מטרה צרכנית צודקת אפשר לשים את המחלוקות בצד ולעבוד למען הציבור.
אני גם רוצה להודות לך, אדוני היושב-ראש, על התמיכה והדחיפה של הצעת החוק הזאת מאחורי הקלעים. אני זוכר כמה שיחות וניסיונות היו לנו – ניסינו ביחד לקדם הצעת חוק – ומי העלה את הצעת החוק הזאת לראשונה, עוד בכנסת העשרים. תודה רבה גם לך, אדוני.
חבריי חברי הכנסת, לצד התמיכה האדירה מצד הציבור הישראלי ונציגיו כאן מכל סיעות הבית, חשוב להדגיש שאנחנו לא אטומים גם לקולות אחרים. אני שומע את החששות שהתעוררו, ואני רוצה לפנות מכאן לנהגי המוניות. אנחנו לא מפקירים אתכם. מאחורי כל נהג או נהגת יש משפחה. נוודא שתהיה להם פרנסה הולמת גם אחרי המהלך הזה. פתיחת תחרות לא באה על חשבון או במקום המוניות, אלא לצד המוניות. במשך שנים המדינה אפשרה מונופול בשוק הזה, וכיום מונית היא האופציה היחידה החוקית לנסיעה ברכב פרטי ממקום למקום. וכעת, כשאנשים תלויים במונופול הזה לפרנסתם – זו לא בעיה שלהם, זו פשוט המציאות, ואיתה נצטרך להתמודד.
לכן, מתוך דאגה לבעלי המוניות, החוק שאנחנו מציעים כאן כולל בתוכו מנגנון של קרן החזרים שייגזר מרווחי הנסיעות, לפחות בשנים הראשונות, שיפצה נהגים שיבחרו להחזיר את המספר הירוק שלהם. זהו מנגנון שנבנה יחד עם משרד האוצר בעבר, בזמנו, וייתן מענה הולם לפיצוי שנדרש. בכנות, אגב, אני חושב שלא יהיה בזה הרבה צורך, כי המודל שאנחנו מבקשים להציע יאפשר לנהגי המוניות ליהנות משני העולמות – גם להישאר נהג מונית וגם להתחבר לאפליקציות, כפי שנהוג במדינות אחרות. לי אישית זה קרה בחו"ל, הזמנתי אובר – קיבלתי מונית. זה עובד מעולה ברחבי העולם, אין שום סיבה שזה לא יעבוד כאן.
אבל חברים, עם כל החששות, בסוף אנחנו צריכים לדאוג לציבור בכללותו. זה פשוט לא הגיוני שנסיעה במונית היא פריבילגיה לעשירים בלבד. אני מודע לכך שהמחירים נקבעים בעיקר על ידי המדינה וועדת המחירים, אבל אי-אפשר להמשיך ולהגן על מונופול על חשבון הציבור. אני מאמין שהתחרות תאזן את השוק, שהמחירים יתאזנו, שהשירות ישתפר בעבור כולם.
אגב, יש מי שמנסים לטעון שזה חוק להעשרת הדרייברים, ואני רוצה לענות גם לטענה הזאת, כי שמעתי אותה לא מעט. תופעת הדרייברים, שפועלים באופן לא חוקי בטלגרם ובוואטסאפ, היא ההוכחה לכשל במצב הקיים; היא ההוכחה לצורך האדיר במודל אובר בישראל. הציבור זקוק לשירות הזה. אנשים מוכנים לעבור על החוק כדי לקבל נסיעה זולה יותר.
החוק הזה לא מכשיר חאפרים, להפך: הוא יוצר רגולציה; הוא מאסדר תחום שלא קיים בחוק. הוא דורש מסד טכנולוגי מאושר, נהגים מעל גיל 21, עם ותק, ביטוחים מלאים, רכבים בטיחותיים, שקיפות מלאה של המחיר ודירוג נהג. ברגע שתהיה פה רגולציה והפעילות תתאפשר במסגרת חוקית ומוסדרת, לא תהיה יותר סיבה להזמין נהג בטלגרם – זו פלטפורמה שבדרך כלל קונים בה דברים אחרים, לא חוקיים. אפשר יהיה לפתוח אפליקציה מסודרת וליהנות מהקדמה ומהטכנולוגיה שקיימת היום בשוק.
לסיכום, אדוני היושב-ראש, אנחנו בשנת 2026, העולם דוהר קדימה לרכבים אוטונומיים ומה לא, ואנחנו תקועים מאחור. אנחנו לא יכולים להרשות לעצמנו את המצב הזה. הציבור הישראלי צמא לאלטרנטיבה, הוא זקוק ל-extra mile הזה, כדי להגיע ליעד בנוחות ובמחיר שפוי.
כדי לעשות שינוי אמיתי צריך אומץ פוליטי, ואני מודיע שאנחנו לא נרתע מלחצים; אני יודע ששרת התחבורה לא תירתע מלחצים. ביחד, הבית הזה יביא בשורה לישראל. אנחנו נקדם את החוק הזה באחריות, ברגישות אבל בנחישות. עד שנראה כאן בישראל תחבורה מתקדמת, זולה, זמינה, כמו בכל מדינה מתוקנת בעולם.
חברי הכנסת, אבקש מכם לתמוך בהצעת החוק הזאת; להעביר אותה לוועדה מוסכמת, וביחד נביא בשורה אמיתית מאוד לתושבי ישראל ואזרחיה. תודה רבה, אדוני.
959 מילים של איתן גינזבורג. הטקסט מתוך "דברי הכנסת"; קריאות ביניים ודברי היושב־ראש מוצגים במקום שבו קטעו את הנאום, בשוליים. הנוסח המלא בפרוטוקול הרשמי.