הצגת עמדות אישיות של גורמי מקצוע ממשרדי הממשלה בוועדות הכנסת במקום עמדת השר והממשלה

קישורים לקטעים: מעבר ביניהם בחיצים למעלה ולמטה

אדוני היושב-ראש, אני לא חוזר על הדברים שאמרתי קודם, על זה שאנחנו באים לפה ומקריאים את תשובת הממשלה. אבל "השר הוא הדרג הנבחר ואחראי בפני הכנסת; הוא זה שמייצג את עמדת הממשלה. הבעת עמדה שונה ומרחיבה מצד הדרג המקצועי עלולה לייצר בלבול, לפגוע בעקרון האחריות המיניסטריאלית ולערער את הסדר התקין של עבודת הממשלה מול הכנסת".

עכשיו לא מהכתוב. תאמין לי שאנחנו באים בפני הוועדות ואומרים את מה שיש לנו להגיד; אנחנו רוצים להביא תוצאה מקסימלית. יחד עם זה, אין כוח בעולם שאתחייב על דברים שאני לא אדע לממש אותם. אין. לא קיים. יכול להיות שבעל המקצוע מרחיב את האירוע ואני בכלכלת משפחה, וכשאני רואה את כל היכולות של המשרד ואיפה אני צריך להשקיע, למרות שאני רוצה הרבה יותר, אז אני מצמצם את האירוע, ואומר את מה שאני צריך. בא בעל המקצוע והוא מרחיב יותר, ואין לזה כיסוי. זה יכול להיות נחמד ויכול להיות חביב.

אז "במסגרת הדיון בהצעת החוק, תפקיד הדרג המקצועי במשרדי הממשלה הוא להציג נתונים, השלכות יישומיות והיבטים מקצועיים, ולא לגבש או לקדם עמדה ערכית-מדינית החורגת מהקו שקבע השר הממונה. כאשר גורמי המקצוע מציגים עמדה עצמאית, נורמטיבית או ביקורתית, כלפי עצם ההצעה, ולא רק את היבטיה המעשיים, יש בכך חריגה מתשובת השר ומהסמכות שניתנת להם".

אותם גורמי מקצוע שבאים ומציגים את דעתם האישית, יש להם אפשרות להתמודד לכנסת, לבוא ולחוקק ולנסות ליישם. הם עזר כנגדו, הם מביאים לו את הפרטים, הם מביאים לו את מה שצריך לעשות. והוא, במסגרת היכולות התקציביות, צריך לבוא ולנסות למקסם את האירוע.

"בשנים האחרונות הולכת ומתרחבת תופעה חמורה שבה מתהפכים התפקידים. הדרג המקצועי, שאמור לייעץ ולספק מידע, נוטל לעצמו סמכויות של הכרעה והבעת עמדה ערכית, בעוד שהדרג הנבחר נדחק הצידה. תופעה זו" – דרך אגב, היא לא קיימת במשרדים שאני מנהל. תרשום.

משרדים, ארבעה. אתה יכול לדאוג שייקחו לי שניים מהם?

עזוב, תדאג שייקחו לי שניים.

שייקחו את הבריאות, שייקחו את הרווחה. עזוב, אימא שלי, עליה השלום, אמרה: מה שיותר מדי, לא טוב. יותר מדי יפה – לא טוב; יותר מדי מלוח – לא טוב; יותר מדי מתוק – לא טוב. הכול צריך להיות במידה. שניים זה בסדר, תיירות, שלצערי נפגעה בעקבות המלחמה, והשיכון, בסדר. אבל יותר מדי, יותר מדי.

דיברתי.

ואללה, אני סומך על היכולות שלך.

אז היינו – "הייעוץ המקצועי, שכמעט באופן שגרתי פוגע בעיקרון האחריות המיניסטריאלית, מערער את האמון הציבורי ומטשטש את קווי הסמכות בין נבחרי הציבור לפקידות. כאשר פקידים מציגים עמדות עצמאיות שאינן תואמות את עמדת השר, אין מדובר בליקוי טכני אלא בכשל מהותי וחמור בהתנהלות השלטונית המחייב תיקון ברור ומיידי. קיימת חובה לקיים דיון ייעודי ומעמיק" – בכל נושא בתוך המשרד, לפני שאתה מגיע לכנסת ואומר את מה שיש לך להגיד – "לקבוע גבולות ברורים בין סמכות הדרג הנבחר לתפקיד הדרג המקצועי, ולטפל בתופעה באופן מערכתי כדי להשיב את הסדר התקין בעבודת הממשלה מול הכנסת".

אני, אין אירוע שאני מגיע להציג בכנסת ואני לא לוקח עליי את הכול. זהו.