הצגת עמדות אישיות של גורמי מקצוע ממשרדי הממשלה בוועדות הכנסת במקום עמדת השר והממשלה

קישורים לקטעים: מעבר ביניהם בחיצים למעלה ולמטה

תודה רבה לך, אדוני היושב-ראש. אתה נראה טוב גם עם עניבה.

כבוד השר, חבריי חברי הכנסת, הצעה לסדר-היום בנושא של הצגת עמדות אישיות של גורמי המקצוע ממשרדי הממשלה בוועדות הכנסת במקום עמדות השר והממשלה. האמת, הצעה זו לא הייתה צריכה בכלל לבוא לעולם. משהגיעה לעולם, אני חושב שאולי היה כדאי שמישהו יתעורר, והיא תתבטל. אבל מכיוון שהמצב הקיים, מצב נתון שאני חושב שהוא גם מצב פסול, עולה ההצעה הזאת לסדר-היום. כאשר אנחנו נמצאים בוועדות, לא משנה באיזה ועדה – יכול להיות בוועדת הכנסת, יכול להיות בוועדת הכספים, בוועדת החוץ והביטחון, בוועדת החוקה אצל רוטמן, שם זה מאוד מצוי, וכן בכל הוועדות – כשמגיעים פקידים בכירים ככל שיהיו, עובדי המשרדים למיניהם, יכול להיות אוצר, משפטים וכן הלאה, וכאשר אתה שואל ושומע את הדעה, מציגים, גם אם זה תקציבים וגם אם זה חוקתי – כל אחד בא ואומר לך את העמדה שלו. הוא מרצה לך את המשנה הסדורה שלו בנושא התקציב. אתה שואל את אותו פקיד – אני מכבד כל פקיד באשר הוא – אתה שואל אותו, של מי העמדה? גורמי המקצוע, מקצוען. אין לי בעיה, תהיה גורם מקצוע, אבל מה עמדת השר? הוא לא יודע, פתאום הוא שכח, הוא לא בירר. עבר ועדת שרים? מה עמדת ועדת השרים? אתה צריך למצוץ ממנו את התשובה. אגב, זה נמצא עכשיו גם בהטבות מס – רונן פלוט, שלום לך, אדוני ראש העיר, אלכס גדלקין – וראינו בתוך הוועדה – מה הייתה ההחלטה בוועדת שרים? כן, שזה יחזור, אבל כרגע מה עמדת המשרד? ואז אתה צריך למצוץ את התשובה.

אני לא מבין דבר כזה, למה קיימים שרים במשרדים אם לא מיישמים את מדיניות השר? למה יש משרדים עם שרים, שכאשר הפקידים מגיעים לוועדות הכנסת, לא מיישמים את עמדת הממשלה? אפשר לחלוק על הממשלה, אפשר לחלוק על הדעה שלה. אגב, אני גם חושב שהכנסת צריכה לבוא ולהביע את הדעה שלה בכל רגע נתון ולעשות שינוי בכל חוק, אין חוק שנכנס ויוצא אותו חוק. אבל הפקידים שמגיעים צריכים קודם כול לייצג את עמדת השר, את עמדת הממשלה, את מדיניות המשרד שממנו הם מגיעים. לא יכול להיות שהשרים שלנו יהיו איזשהן בובות למיניהן. השרים שלנו הם שרים שבאים לעבוד, שרים שבאים לעשות – ובכל ממשלה, לא רק שלנו, בכל ממשלה, כשיש שר – הוא בא לעבוד, הוא בא למצות את היכולות שלו. וכאשר הוא בא למצות את היכולות שלו, פקיד באשר הוא יהיה, הבכיר ביותר, צריך קודם כול לייצג את עמדת השר, את עמדת הממשלה. אחר כך הוא יכול אולי להגיד גם את דעתו האישית. בסדר, יכול להגיד, יש לו אג'נדה, אבל הוא לא יכול להשתמש בה כנגד אותה הצעת חוק, כנגד אותו תקציב, ולכתוב מהמשרדים על מה שהוא רוצה, על התקציב איך שהוא רוצה, למה? כי הוא מבין גדול. הוא מבין גדול – השר שלו לא פחות מבין ממנו. ואם לא טוב לאותו פקיד ולא מסוגל לעשות את זה, יש מספיק מקומות עבודה במקומות אחרים ולא בממשלה, ולא במשרדים שהוא נמצא בהם. אני מקווה שהדבר הזה יבוא בסופו של דבר לידי הכרעה, שאותם פקידים יבינו את מקומם, עם כל ההערכה שלי אליהם – ויש לי הרבה כבוד והערכה.

אבקש, אדוני, שלאחר מכן הדיון יהיה בוועדת הכנסת בנושא הזה, בהסכמת כל המציעים. תודה רבה.