קישורים לקטעים: מעבר ביניהם בחיצים למעלה ולמטה
תודה רבה. אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, קודם כול אני רוצה לגנות באופן ברור, מה שאתם לא תעשו – את ההתנהגות של יו"ר ועדת הכספים חנוך מלביצקי כלפי היועצת המשפטית של הוועדה; התנהגות אלימה, שאף אחד מחברי הכנסת של הקואליציה, גם כאלה שאין להם פריימריז, לא טרח לגנות. פניתי גם היום ליושב-ראש הכנסת כדי לבקש ממנו שאולי הוא ייכנס לאירוע. כי אם חברי כנסת לא מסוגלים להגן על עובדי הכנסת – מילא שחברי כנסת משתלחים פה בחברות כנסת, אבל עובדי כנסת, כאלה שהיו כאן לפני חברי הכנסת האלה וגם, כנראה, יישארו אחרי חברי הכנסת האלה, לא מסוגלים. פניתי היום לחבר כנסת מהקואליציה שמכיר אותה, שיודע. אמרתי לו: תגיד משהו אחד – שום מילה. אין שתיקה כזאת, זה פשוט דבר שלא ראיתי מעולם.
מילא שמשתלחים בחברות כנסת, לזה אני כבר רגילה, אבל עובדי הכנסת, יועצים משפטיים של הכנסת? למה? למה לדבר אליהם בצורה כזאת? למה להשפיל אותם? יש גם, כמובן, עניין מיזוגיני, גם עניין נשי, בכל האירוע הזה. ואחרי זה לבוא לפה ולהגיד שאמרו לך משהו? בוא, טיפה חשומה, כמו שאומרים אצלנו, טיפה בושה. תוריד את הראש וגם תתנצל. אלו אנשים שימשיכו לעבוד פה גם הרבה אחרינו. יש לי תחושה – איך אמר אתמול חיים כץ בפודקאסט? 50% לא יחזרו. פחות, יותר, אני לא יודעת. מה שבטוח, אנחנו צריכים להתנהג כמו בני אדם למי שעובד כאן בכנסת.
אני שמחה שאתם שני יושבי-ראש שמקשיבים לי, של ועדות. אבל אחרי כל כך הרבה שנים איתכם, אחרי כל כך הרבה חילוקי דעות שיש לכם, אף פעם לא השתלחתם ככה בנציגים של הכנסת. אבל זה שאתם מתנהגים בצורה כזאת, זה דבר נכון – אני מסתכלת על פוגל ואתי עטייה, כי ראיתי אתכם, אבל גם צריך לבוא ולגנות. חברות כנסת – בסדר, אני יודעת מה? כבר התרגלנו. אבל יועצים משפטיים? לבוא, לדבר אליהם בגסות כזאת, בנבזות, זה לא מתאים. אני שמחה שחלק מפה מקשיבים. זה קו אדום שנחצה, הוא נחצה אתמול בהתנהגות שגם יש בה משהו שוביניסטי, מיזוגיני, בעיניי. לא מספיק לשתוק, לפעמים שתיקה היא הסכמה. לפעמים צריך גם להגיד משהו. ואני מסתכלת עליכם, כי יש אנשים שעוד יש לי ציפיות מהם, אתה מבין? כמוכם. תודה.
339 מילים של מירב בן ארי. הטקסט מתוך "דברי הכנסת"; קריאות ביניים ודברי היושב־ראש מוצגים במקום שבו קטעו את הנאום, בשוליים. הנוסח המלא בפרוטוקול הרשמי.