קישורים לקטעים: מעבר ביניהם בחיצים למעלה ולמטה
תודה רבה, אדוני היושב-ראש. חבריי חברי הכנסת, באמת אין לי זמן כרגע להתייחס לשטויות הכלכליות כביכול של השר אמסלם, אז אני אטפל בזה בהזדמנות אחרת.
אתמול בבוקר, תוך כדי הדיון בוועדת הכספים, התחילו לזרום דיווחים ראשונים וסרטונים מהטבח הנורא בסידני, וכולנו כמובן חשנו גם זעזוע, גם הלם, גם כאב. האירוע הטרגי הזה גם החזיר רבים מאיתנו שנתיים וחודשיים אחורה, לטבח המזוויע של הנובה. ואז תוך כמה שעות הגיע הזמן של התגובות משרי ממשלת ישראל, שמייד הטילו את האחריות לאירוע על ממשלת אוסטרליה. ואז, אדוני היושב-ראש, אולי לראשונה מזה שלוש שנים, אמרתי לעצמי: השרים צודקים. ממשלת אוסטרליה אכן נושאת באחריות לביטחון אזרחיה. ככה פשוט. זה הקונספט. זה קונספט שאולי גם אנחנו צריכים לייבא אותו, כי כל מה שנכון לאוסטרליה נכון גם לישראל.
אתם, ממשלת ישראל, אחראים לכל מה שקורה בישראל, לא התקשורת, לא החברה האזרחית ולא ההסכמים שנחתמו לפני 30 שנה. אתם אחראים. אם 1,200 ישראלים נרצחים ביום אחד, אתם אחראים ואתם אשמים; כש-251 ישראלים נחטפים לעזה, אתם אחראים ואתם אשמים; כש-42 מהחטופים נהרגים ונרצחים בשבי, אתם אחראים ואתם אשמים, ממשלת ישראל; כשיישובים ישראליים נכבשים ונשרפים ועשרות אלפי ישראלים מפונים מבתיהם, אתם אחראים ואתם אשמים; כש-440 ישראלים נהרגים בכבישים בשנה אחת – עד עכשיו – שיא של 18 שנים, אתם, ממשלת ישראל, אחראים ואשמים; כשהפשיעה משתוללת ברחבי המדינה וגובה מחיר מאוד כבד בחיי אדם, אתם אחראים ואתם אשמים; כשיוקר המחיה הולך ומאמיר מעמד הביניים הישראלי קורס ומספר המשפחות שפונות לסיוע ברשויות רווחה מוכפל, אתם אחראים ואתם אשמים. כשהפילוג והשסע בחברה הישראלית הולך ומעמיק, אתם אחראים ואתם אשמים. זה אתם, אתם ולא אף אחד אחר. עכשיו אתם מצופפים שורות ומנסים לשרוד בכל מחיר, אבל לא לעולם חוסן. דווקא מהחושך הנורא של הימים האלה יצמח האור הגדול של השינוי. תודה.
277 מילים של ולדימיר בליאק. הטקסט מתוך "דברי הכנסת"; קריאות ביניים ודברי היושב־ראש מוצגים במקום שבו קטעו את הנאום, בשוליים. הנוסח המלא בפרוטוקול הרשמי.