קישורים לקטעים: מעבר ביניהם בחיצים למעלה ולמטה
אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת, קודם כול, אני רוצה לאחל לכולנו חג חנוכה שמח, חג של אור, שיגרש את החושך שאנחנו מצויים בו, לכל כלל עם ישראל.
בראשית דבריי ברצוני להתייחס קודם כול לפיגוע המתועב שהיה באוסטרליה. יהודים באו לחגוג את חנוכה, ורק בגלל שהם יהודים – באו ורצחו למעלה מ-15 יהודים, ילדים, נשים ואנשים מבוגרים. כל חטאם ופשעם היה שהם באו לחגוג את חג החנוכה. אדוני היושב-ראש, לדעתי, זה לא מתפתח סתם. כשבדקו מי זה – זה מישהו, אבא שקיבל אשרת סטודנט לפני כמה עשרות שנים, והבן שלו, שבכלל נולד באוסטרליה וגדל בתרבות האוסטרלית. אדוני היושב-ראש, דברים כאלה לא מתפתחים ביום אחד והם לא מתפתחים סתם. כשראש ממשלת אוסטרליה בא לאחר 7 באוקטובר, ומה שהיה לו לומר הוא שצריכים להקים מדינה פלסטינית – וזה הפרס לטרור – אז ברור לכל האנטישמים במדינתו שלהרוג יהודים יש פרס, יש פרס כנראה לכל דבר ודבר. אז ככל שיהרגו יותר יהודים, גם אצלו, כנראה, הוא יעלה ויגיד: רבותיי, הפתרון זה להקים מדינה פלסטינית.
אני רוצה להגיד לו: אלה שרצחו את היהודים שם הם לא פלסטינים, הם שלוחיהם. אלה אנשים מורעלים, וזו בכלל מלחמה בין האסלאם ליהדות, ובוודאי לנצרות. המאבק המרכזי הוא עם הנצרות, אבל היות שאנחנו עם קטן, הם מתעסקים איתנו בראש ובראשונה. גם זמנכם יגיע בהמשך, אם אתה לא רואה את זה. לכן, אתה וראש ממשלת בריטניה – אתם הרי מדברים יחד, אתם חברים, אתם עדיין הממלכה המאוחדת – כשאתם לא נלחמים באנטישמיות נגד היהודים, זה מה שיקרה ליהודים. דרך אגב, שלא תתבלבלו, אתם הבאים בתור. לכן זו בושה וכלימה, כל ההתנהלות שלכם. אפילו מאבטח קטן לא שלחתם. הרי אתם רואים מה קורה בעולם.
מדינת ישראל העבירה לכם באמצעות כל גורמי הביטחון שלה שהיהודים נתונים שם באיומים והתקפות אנטישמיות. היו למעלה מ-2,500 התקפות אנטישמיות רק בשנה האחרונה: שרפו בתי כנסת, פגעו ביהודים, בבתי ספר יהודיים, מכוניות של יהודים, בבתים – אתה עולה ומדבר על מדינה פלסטינית. תגיד, אתה לא מתבייש? אתה חי באיזה עולם של חלם?
צריך להסביר לך, אדוני ראש הממשלה, אלה אזרחים אוסטרלים. אני מניח שאם יש לנו כאן אזרחים או אפילו מבקרים תיירים אוסטרלים, ממשלת ישראל וכל גורמי הביטחון יגנו עליהם בחירוף נפש, כמו על כל אזרח ישראלי. אבל אתה אפילו לא מעלה בדעתך, אחרי כל האזהרות שקיבלת מגורמי הביטחון הישראליים, לשלוח אפילו כמה שוטרים?
אבל זה לא אירוע רגיל. גם אם היית שולח שוטרים, אז נניח שהאירוע היה נמנע והיו הורגים אותם, אבל הסיפור הוא האווירה באוסטרליה. אתה מאפשר את האווירה. אנטישמיות לא צומחת סתם, היא צומחת מאווירה שמתפתחת לשנאה נגד יהודים. פעם סיפרו שהיהודים הם הבנקאים, הם מוצצי הדם, הכול, וכתוצאה מזה ההמון הולך ופוגע בהם. אתה מאפשר את כל ההסתה נגד מדינת ישראל ונגד היהודים. הם מתרגמים את זה ישר ליהודים שם. תזכור תמיד: זאת חובתך לשמור על כל אזרחי אוסטרליה, על כל המבקרים באוסטרליה, ובוודאי על כל היהודים שנמצאים באוסטרליה. זו אחריות אישית שלך. ובסופו של דבר, אם אתם לא תעשו שינוי קיצוני ותילחמו בטרור, בשנאה, בהסתה ובאנטישמיות, זה ימשיך ויידרדר עוד, יידרדר וגם יעשו – אתם יודעים שכל מיני אנשים מחכים – כל מיני פיגועי טרור, שמבחינתם הם מוצלחים, טרוריסטים. זה עלול להתפשט גם למדינות אחרות באירופה.
אז א. אני קודם כול קורא לכל היהודים בעולם לעלות לארץ ישראל. באמת באמת זה המקום היחידי שיהודים מגינים על יהודים וגם על אלה שלא יהודים. פה לא נניח לאף אחד להרוג יהודי רק בגלל שהוא יהודי; דרך אגב, ולא רק יהודים – גם סתם אזרחים ישראלים. ולכן גם הלכנו לעזה, מר ראש ממשלת אוסטרליה. לא נכנסנו לעזה סתם, אלא אחרי שטבחו לנו 1,500 אנשים ביום אחד, נשים, גברים וטף, ביום חגנו. ועל זה אתה אומר שצריכה לקום מדינה פלסטינית? למה? אתה רוצה שיטבחו לנו את כל מדינת ישראל לכל אורכה? זה הרעיון המסדר אצלך בראש? בושה וחרפה.
עכשיו, אדוני היושב-ראש, אני רוצה למסור גם לכל המשפחות באופן אישי את תנחומינו, תנחומי ממשלת ישראל ועם ישראל, ובוודאי לכל יהדות אוסטרליה, לכל הקהילות בעולם, ובוודאי גם לכל תושבי מדינת ישראל, בגלל שאלה אחינו. כולנו אחים. כשפוגעים ביהודי בעולם זה כאילו פוגעים בנו. לא משנה – זה כאילו פגעו בנו פה, בכל אחד, אפילו במשפחתו. זה צער עצום, אבל עדיין נר חנוכה ימשיך לדלוק. האור ימשיך להיות מופץ. היהודים, למרות כל האסונות שלהם, הם ממשיכים להפיץ את האור הטוב. רק האור מגרש את החושך של הטרור ומגרש את החושך של האנטישמיות. דרך אגב, הם חושבים שכך בעצם עם ישראל יירתע. אני אפילו לא מבין מה המשימה. להפך, כפי שאמרתי, קצת אור מגרש הרבה חושך.
אנחנו נמצאים בחנוכה. אני רוצה להגיד איזשהו דבר תורה קטן בהקשר הזה. אנחנו אומרים "על הניסים", אדוני היושב-ראש, ואנחנו מונים את הניסים שקרו לנו, ואז אנחנו אומרים שהקדוש ברוך הוא עשה לנו ניסים גדולים – מסר גיבורים ביד חלשים, רבים ביד מעטים ורשעים ביד צדיקים. אנחנו מבינים שבדרך הטבע הרבים צריכים לנצח את המעטים. נכון, נס גדול. בוודאי הגיבורים צריכים לנצח את החלשים. מה הקשר בין רשעים לצדיקים? הרעיון הוא מאוד פשוט – וזה אפרופו לכל העולם – בגלל שבאמת על דרך הטבע הצדיקים צריכים להפסיד, הם נמצאים בעמדת נחיתות. מדוע? בגלל שיש להם כללי מוסר, יש להם כללים שמגבילים אותם. לרשעים אין שום כלל, הכול מותר: להרוג, לטבוח, לרצוח, לערוף. ליהודי יש כללים בהלכה. גם בעת מלחמה הוא מוגבל. תמיד, תמיד, יש לו כללים, כי הקדוש ברוך הוא נתן לנו את התורה. מטבע הדברים, לבן אדם מוגבל יש חיסרון מול אחד שאינו מוגבל. לכן, זה מצוין כנס. מטבעם של דברים, הצדיקים היו צריכים להפסיד, אבל הקדוש ברוך הוא עשה נס גדול והצדיקים ניצחו.
לכן אני גם אומר לכל הטרוריסטים: הצדיקים בסוף ינצחו. הקדוש ברוך הוא ייתן לנו את הכוח גם לנצח את הטרור, ותמיד ננצח את הטרור, בגלל שהוא מלווה אותנו כמעט מאז קומו של העם היהודי, כבר שלושת אלפים שנה.
עכשיו אני רוצה לעבור אליך, אדוני היושב-ראש, למה שאמרת. אני אעשה את זה בקצרה. בגלל חנוכה אני לא רוצה יותר מדי להיכנס לפלפולים. תראה, ההצעה שלנו הייתה – הצעה של קלנר או ההצעה שלנו – אנחנו רוצים להקים ועדת חקירה שתחקור את הנושא הזה של 7 באוקטובר, גם את מה שהיה לפני, גם את מה שהיה באותו יום וגם את איך שזה התנהל, אפילו עד היום. דרך אגב, זה לא אינטרס של האופוזיציה, זה אינטרס של עם ישראל. זה אינטרס שלי לא פחות משלך. נהפוך הוא, אנחנו רוצים להפוך כל אבן, כל דבר, ומי שאשם באסון הזה צריך לשלם את המחיר, אין שאלה כזאת בכלל.
ולכן אני אומר, זה אינטרס משותף לכל עם ישראל. אני לא חושב שיש אזרח במדינת ישראל שלא משתוקק שזה מה שיקרה.
אני אומר לך, כולנו מאוחדים במטרה, אין שאלה כזאת. אבל מה, אתה שואל את עצמך: אוקיי, איזו ועדה נקים? אם אנחנו מקימים ועדת חקירה ממלכתית – אתה מכיר את נשיא בית המשפט, אותו אחד שלקח לעצמו את התפקיד של נשיא בית המשפט העליון, לא על פי החוק, דרך אגב. ואתה יודע מה יקרה? לכן אנחנו רוצים להקים – הממשלה רוצה להוציא מידה את כוחה. היא יכולה להקים ועדה, נניח, ממשלתית, שהיא תחליט עליה, אבל היא רוצה להפקיע מידה את הסמכות, את חלקה, והיא אומרת לאופוזיציה: חבר'ה, בואו נקים ועדה ביחד. ביחד. למה? בגלל שאם נקים ועדת חקירה ממלכתית, רוב העם היהודי לא יקבל את העניין הזה; הציבור, לא אנחנו. תשאל אותו. ואם נקים ועדת חקירה לא בהסכמתכם – לא טוב, בגלל שיהיה חלק, שליש מהציבור, שלא יקבל. אנחנו באים ואומרים: רבותיי, בואו נקים - - -
אני אענה לך על זה. בואו נקים משהו משותף, משותף, ביחד, פריטטי - - -
עודד, אני אענה לך על החוק, אני אענה, אבל עודד, אני נמצא בקו מחשבה, תן לי לפתח אותו.
אנחנו כממשלה, למרות שאנחנו רוב – גם בציבור, בגלל שיש לנו יותר מנדטים היום – אנחנו אומרים: לא, אנחנו מוותרים - -
- - על הרוב שלנו. בואו נקים משהו משותף, ביחד, אחד-אחד, פריטטי.
זה בכל מקום היה מתקבל, באמת. ואומרים: ואללה, אתם יודעים מה? הממשלה מוותרת גם על חלקה, רוצה להביא אותנו לפריטטי – אהלן וסהלן, בואו נשב עכשיו על השמות. ואני בטוח במאה אחוז, במאה אחוז, שבסוף ביחד נצליח למצוא - - -
רק שנייה, אני אסביר. אני אסביר, אבל אני רוצה להסביר את הרעיון. אתה שאלת שאלה.
אבל אני רוצה להגיד לך. אתה שאלת שאלה טובה. אני הבנתי אותה מייד, ואני אשיב לך על זה. אל תדאג, פטור בלא כלום לא תצא. לכן, קודם כול, בבסיס אני לא מבין מה ההתנגדות. הרי זה פריטטי, בסופו של דבר, עם זכות וטו.
דקה. עכשיו בואו נעבור לעניין. למה אתם לא רוצים? בגלל שאתם באמת לא רוצים שתיחקר האמת. דרך אגב, זאת ועדה שתאתגר את האמת משני הצדדים. להפך, אני טוען שזה האיזון הכי נכון. וכמובן, אם קלנר הציע, חבר הכנסת קלנר, שמשפחות החטופים גם ילוו – ואני בעמדה שהם יהיו חלק מהתהליך – אז בוודאי ובוודאי אני בטוח שהם יגיעו לחקר האמת, לפחות יעשו מאמצים לכך.
עכשיו אתה שאלת שאלה טובה, עודד, חבר הכנסת פורר. אתה שאלת: הרי יש ועדת חקירה ממלכתית לכאורה לפי החוק. תראה, אנחנו נמצאים באירוע מיוחד במדינה. אנחנו נמצאים בסיטואציה כמעט בלתי נסבלת. 70%, להערכתי, מהציבור, אפילו יותר, לא מאמין לבית המשפט העליון, ובדגש, דרך אגב - -
רק שנייה. - - על השופט עמית. אז עכשיו, תבין, זאת סיטואציה – תראה, נער הייתי וגם זקנתי. אנחנו גדלנו במדינה. תמיד כשהיה נשיא בית המשפט העליון, היינו מכבדים את בית המשפט העליון כבוד עצום - - -
לא, לא. אתה מכיר אותי. זה לא הפרמטר שמעניין אותי, לפחות. בוודאי לא קשור לבית המשפט העליון. דרך אגב, בית המשפט העליון בכלל לא נדרש לסוגיה הזאת. לכן אני אומר לך, קרה משהו. ב-20 השנים האחרונות חלה התדרדרות באמון של הציבור. איך אמר ברק? לי אין חרב ואין לי כלום, יש לי רק את העט ואמון הציבור. היום, כשאין לו את אמון הציבור, מה שהוא עושה – הוא מסית להתפרעויות ואנרכיה. עכשיו, אתה יודע את האמת. לכן אנחנו מנסים לצאת מהעניין הזה ולהביא ועדה מוסכמת איתכם ביחד.
אני רוצה לומר לך, אנחנו נמצאים בשנת בחירות, ואני מודיע לך, לטעמי, זה אחד מנושאי הבחירות. דרך אגב, נושא הבחירות יהיה – אני אומר לך, בוודאות – חוסר האמון במערכות המשפט ובגורמי האכיפה. בגלל שמכאן הכול מוקרן, זה השיבוש המרכזי במדינת ישראל. הרי ברוך לך שאם שמגר, זיכרונו לברכה, היה נשיא בית המשפט העליון, באהבה ובוודאי - - -
דקה, דקה, תן לי רק שנייה. הרי ברור לך לחלוטין ששופטי בית המשפט העליון היו – כולם, כמעט, עד שהגיע האדמו"ר הדגול מר ברק, הם היו כמו אור, אנשים התייחסו – לא הסכימו איתם בחלק מהמקרים, אבל בוודאי כיבדו אותם, קיבלו את פסיקותיהם. דרך אגב, לא עלה על הדעת אפילו להגיד אז, באותה תקופה: אנחנו לא מקבלים פסק דין.
אבל קרה משהו, חבר'ה. הממשלה לא עובדת בחלל ריק, צריך להבין. הממשלה משקפת את עמדת הציבור בחוץ. תסתובב ברחוב, בוא איתי לשוק מחנה יהודה מתי שאתה רוצה, בוא נעבור ונשאל אנשים.
היות שהנושא הזה הוא נושא כל כך חשוב, שצריך לצאת מהמגרש הפוליטי, ובוודאי כל הפוליטיקה המשפטית שקיימת – היום, בית המשפט העליון לא שופט, הוא בעצם מפלגה פוליטית לכל דבר ועניין – אז לכן אנחנו מבקשים, אנחנו אומרים לכם: חבר'ה, עזבו אותם, בואו ביחד. אבל אתם לא מסכימים בגלל שאתם לא רוצים להקים את הוועדה, אתם רוצים בעצם להפיל את הממשלה. זה האירוע.
לכן אני חושב, תחשבו על זה. אני חושב שעם ישראל זקוק לזה. דרך אגב, זה יעשה גם יותר אחדות. אני חושב שאם אנחנו נקים ביחד, זה - - -
דקה, דקה, אני אגיד לגבי הרוגלות.
אני רוצה להגיד לגבי הרוגלות. לגבי הרוגלות, תראה, בסופו של דבר, מה קרה? להפך, היא הנותנת. עודד, חבר הכנסת עודד פורר, היא הנותנת. שים לב, הרי על מה היה מדובר? ועדת הרוגלות, זה לא קשור אלינו, זה לא קשור לימין ושמאל. מדינת ישראל הפרה ברגל גסה זכויות אדם בסיסיות - -
שנייה. דקה, תן לי רק שנייה. - - שאף אחד פה – לא מעניין אותם. דרך אגב, אנחנו בימין, היחידים שמגישים הצעות חוק בנושא זכויות אדם ואזרח אלה אנחנו. מעולם לא שמעתי אותם מגישים חוק אחד.
אחד. עכשיו, אנחנו ביקשנו לחקור את נושא הרוגלות. דרך אגב, זה לא קשור אלינו, זה קשור לאזרחי מדינת ישראל. אני מניח שעשרות אלפי אנשים לא ידעו ולא יודעים שנכנסו להם לצנעת הפרט, לתוך הטלפון שלהם. אני חושב שזה אינטרס שלך ושלך ושלו. כולנו.
דקה. אנחנו מנסים כבר שנים. שנתיים.
ושים לב מה קורה: מי מחבל? בית המשפט. הכול מגיע בסוף לעמית, איך שלא תסתובב, ממשחק כדורגל בתוצאה – אם עבר – מה שאתה רוצה, בסוף הכול עמית מחליט. ואומר לנו מר ברק: אני נתין. זה הדהים אותי, כן. אמרתי לו: אני מוכן להחליף אותך בנתינות. בוא, אני אהיה נתין כמוך. בוא תחליף אותי, אנחנו נחליף אתכם כנתינים, כן? אני רוצה להיות נתין כמוך. אתה ראש האצילים ללא שום סמכות. להפך, הבן אדם המתסיס מספר 1 במדינת ישראל זה אהרן ברק. זה בן אדם ש-30 - - -
בגלל זה 30 שנה הבן אדם הרס את מערכת המשפט. דרך אגב, תראה מה כותבים עליו אפילו גדולי השופטים בעולם, כן?
זה הבן אדם, כפי שאמרתי. לכן אני מציע לכם לשקול את זה ברצינות, אדוני היושב-ראש. אני רואה את זה באמת כדבר מאחד. אני רואה את זה כדבר משותף, מאחד, שיכול לעשות טוב לעם ישראל, אמיתי. אפשר לחשוב על המנגנון, שלכל אחד יש זכות וטו, אפילו לפסול את זה ואת זה ואת זה אצל השני. בסוף, אנחנו יודעים למצוא שישה אנשים, או שבעה או שמונה, לא משנה מה המספר.
רק שנייה. אני חושב שהטעות הכי קשה זה מה שהוא עשה. ראש הממשלה לא תמיד מתנהל נכון.
בוודאי. אחת ההחלטות שלו היא זו. אני חושב שהיא הייתה החלטה שגויה מלכתחילה, ואני התנגדתי לה גם אז. אנחנו לא שולחים צבוע לבית הדין בהאג. דרך אגב, הוא הצביע באחת ההחלטות נגד המדינה, בניגוד, דרך אגב, לשופטת מאוגנדה, אז עזוב אותך, זה איש צבוע. מה שהוא מסתכל עליו זה על אומות העולם. הוא הופך להיות – דרך אגב, הרי אתה יודע מה? אני אתן לך דוגמה, בסדר? אני אתן לך דוגמה. אדוני היושב-ראש, הרי כשקראנו – קראתי את פסק הדין של קו 300. מי שם התנגד לחנינה? אהרן ברק. מה הוא טען? הוא טען שבכלל הליך החנינה מתחיל בסוף ההליך, לא נכנס לרשויות אחרות.
עכשיו, דרך אגב, שמגר אז – בן אדם נבון, חכם – ראה את טובת המדינה תמיד, וזה אפרופו גם הוועדה הזאת: תמיד תעבוד עם שכל ישר. יש מקרה קיצון, ומקרי קיצון מקבלים טיפול קיצון.
דקה, אני מסביר. לכן עכשיו הוא כתב שהוא בעד החנינה בתנאים כאלה וכאלה. ממה נפשך? זה רק מראה לך את הצביעות של הבן אדם. אם היית נגד, אז אתה צריך להיות גם נגד עכשיו, ואם עכשיו אתה בעד, איך היית אז נגד? זה הבן אדם – הוא תופר את החליפה לפי המציאות שהוא רוצה לייצר.
אני אספר לך עוד דבר. הינה, עכשיו - - -
דקה, דקה. הם באו לממשלה – אתמול היה בג"ץ חמור מאוד, כן, בהרכב של שבעה שופטים, שהם בעצם פסלו את ההליך של פיטורי היועצת המשפטית לממשלה, למרות - -
כולם. - - שכל הממשלה פה אחד פיטרה אותה. דרך אגב, זה ברור, הרי אחד התנאים ששמגר כתב, אולי תנאי מרכזי לעילות לפיטורי יועץ משפטי, כשיש מחלוקת יסודית בין היועץ המשפטי לממשלה, זה שהממשלה מרגישה שזה מפריע לתפקודה.
הרי בסופו של דבר ההיגיון אומר: אי-אפשר לשדך שני אנשים בכוח. זוג, אי-אפשר לדחוף אותו בכוח. בסופו של דבר, אם יש ביניהם חילוקי דעות מהותיים – מתגרשים. אז זה היה הרעיון. מה באו אתמול? פסלו את הפרוצדורה. אני עכשיו שואל: אם הפרוצדורה כל כך חשובה, אדוני היושב-ראש, הרי אתה, עמית, קורא לעצמך נשיא, ולא התנהלה פרוצדורה, מה לעשות? מי שהיה צריך לכנס את הוועדה זה שר המשפטים, מי שאמור לחתום על המינוי שלך זה שר המשפטים, אז תחליט. אם הפרוצדורה היא הקובעת ולא המהות, אז אתה לא נשיא גם בעיניי, אז איך אתה מתנהל ככה? איך אתה מקבל משכורת כנשיא? דרך אגב, זה לא רק תואר – הוא מקבל מכספי המדינה, כסף, משכורת, שלא כחוק.
לא, לא. דרך אגב, אמרתי את זה, חבר כנסת שעולה, נבחר ציבור, נבחר – לא עולה לכאן. עד שהוא לא נשבע, הוא לא חבר כנסת, הוא לא מקבל כלום – לא שכר, לא יכול להגיש הצעות חוק, כלום, למרות שהוא נבחר על ידי העם. הוא מקבל משכורת, איזה 20,000, 30,000 יותר מחבריו כל חודש, מקבל מכונית שרד, מקבל אבטחה יותר גדולה. ויש לו גם סמכויות, אבל הוא לא נבחר על פי הפרוצדורה. אז טלו קורה מבין עיניכם. אני תמיד אומר: אדם צבוע מחליף את האירוע לפי מה שמתאים לו. אני אומר: תחליט. אם החלטת לתפוס את המקל בקצה הזה, לך איתו עד הסוף, ואם החלטת בצד השני, לך גם איתו עד הסוף, אבל בוודאי ובוודאי אתה לא יכול להחליף את הדברים כפי שמתאים רק לך.
אני רוצה להגיד לך משהו, היושב-ראש, לגבי הנושא של גיוס חרדים. ותאמין לי, אני חוזר על זה: זה כמעט אנטישמיות, ואני אסביר לך גם מדוע.
לא, בכללי. קודם כול אני רוצה לומר לך, חבר הכנסת שוסטר, עד היום יש עשרות אלפי חרדים לוחמים בצה"ל. חרדים.
כן. תבדוק אותי. בכל הגדודים, בכל החטיבות. תראה כמה אנשים עם כיפות שחורות וזקן יש.
כן. תקשיב, נצח יהודה הוקם בשנת 1997, אמרתי את זה פעם. אני פגשתי את יהודה דובדבני. הייתי יושב-ראש ועדת חוק הגיוס, ואז ישבתי עם יהודה דובדבני, הוא ליווה אותי במהלך חוק הגיוס, בזמנו, כשהייתי יושב-ראש הקואליציה, בוורסיה ששר הביטחון היה אביגדור ליברמן. אביגדור ליברמן כתב את החוק, ניסח אותו, והבאנו אותו. מי שליווה אותי הוא יהודה דובדבני. כמה שנים טובות הייתי איתו בקשר – יהודי מדהים, בעל עיטור העוז, תת-אלוף בצה"ל שהקדיש את חייו לנושא הזה, ממש. ואז הוקם הגדוד. הגדוד הזה – מאז עברו, עוד מעט, 30 שנה. שכל אחד יעשה חשבון בראש. כל שלוש שנים משתחרר גדוד.
אני אומר לך, גם במילואים, וגם בסדיר יש.
את רוצה שאסביר? אני יכול לדבר? אחרי זה תעלי ותדברי. רבותיי, מאז ועד היום השתחררו למעלה מאוגדה וחצי.
שנייה. למעלה מאוגדה וחצי, לפי חשבוני, אנשים שצה"ל השקיע בהם, להערכתי, עשרות מיליארדי שקלים והפך אותם ללוחמים.
תנו לי. היום יש לך חטיבה בצה"ל, חטיבת חשמונאים. דרך אגב, יש פלוגה בגבעתי, יש פלוגה בצנחנים, יש פלוגה בחיל האוויר, יש פלוגה באיסוף קרבי, בסדיר. במילואים, אני מספר לך, יש עשרות אלפי חרדים, אנשים שהם חרדים, שמשרתים בכל היחידות. במילואים. תבוא, תסתובב, לך תסתובב בגדודים, תראה כמה חובשי כיפות, עם זקן – דרך אגב, הם לא התחילו כחרדים והיום הם חרדים.
לא הבנת, לא סרוגות – כיפות שמסמלות את הזרם החרדי. עכשיו אני רוצה לומר משהו כזה, ולך, זאת התשובה. לפני כשלושה חודשים באו אליי לחדר, פגשו אותי – מישהו פגש אותי באיזה חתונה ואמר לי: תשמע דודי, אני רוצה לפגוש אותך. אמרתי לו: תבוא, בשמחה. הוא נכנס אליי לחדר – אתה שומע, אדוני היושב-ראש?
בא אליי עם ארבעה חברים שלו לפני חודש וחצי. שאלתי כמובן: מה שמכם? וכו', למה באתם? אמרו לי: אנחנו קצינים. ארבעתנו השתחררנו מחטיבת החשמונאים. שאלתי אותם: מה אתם עושים עכשיו? הם אמרו: תקשיב, נלחמנו, עשינו מלחמת עולם כדי שישבצו אותנו בגדודים לוחמים. אמרתי: ומה עושים החברים שלכם? אמרו לי: שלחו אותם לזיהוי חללים ולרבנות. אמרתי: מה, את כל החטיבה כמעט? אומר לי: כן. תבינו טוב מה קורה. הצבא לא רוצה ולא יכול. הוא משקר את הציבור. לכן, אם אוגדה וחצי השתחררה – הרי הם היו לוחמים, נכון? כל שלוש שנים יש גדוד. איפה האנשים האלה? לא קוראים להם למילואים.
שרון, שרון, תני לי. אני רוצה להסביר עוד הפעם. הרי בסוף יש מספרים.
אם ב-1997 הוקם הגדוד – גדוד זה שלוש פלוגות; היום זה חטיבה, דרך אגב. כל שלוש שנים משתחררים. בואו נניח שמתחיל גדוד ומסיים כל שלוש שנים. אני סיימתי שלוש שנים – שלחו אותי לאימון הקמה, וישר הקמנו גדוד חדש. מה קורה עם המשתחררים האלה? לא שולחים אותם - - -
תני לי רק שנייה. הם לא קוראים להם למילואים. למה לא קוראים להם למילואים? אני אספר לך, הם היו אצלי; דרך אגב, חבר'ה בני 24, קצינים. למה לא קוראים להם למילואים? אני אגיד לך למה – בגלל שהצבא לכאורה צריך להקים להם מסגרת חרדית, והוא לא יכול. הוא יכול לעשות ניסוי רק עם איזה חטיבה קטנה.
במילואים הוא לא יכול. הם אומרים לו: אדוני, אנחנו רוצים כשרות כזאת. אנחנו חרדים.
תפסיקי לצעוק, אחרי זה תעלי. את רוצה לצעוק? בבקשה, תצעקי. אני מסביר לך, אני בדקתי את הנושא. לכן, במספרים - - -
בסוף אני הולך למספרים ולנתונים. כפי שאמרתי, לא לצעוק לי יש ויש. אני אומר לך, אם משנת 1997 עד היום עוברות 30 שנה, וכל שלוש שנים בערך משתחרר גדוד, צריכים להיות כבר 10–12 גדודים, איפה הם? זה אוגדה וחצי. איפה הם? בגלל שהצבא לא קורא להם. דרך אגב, כולם לוחמים. הצבא לא קורא להם למילואים, ואם הוא קורא להם למילואים – אמרתי לך, שאלתי אותם - - -
אבל למה? אני מספר לך. אז למה את אומרת שאין חרדים בצבא? אם יש אוגדה וחצי חרדית במילואים, אז למה הוא שואל איפה הם? חצי צבא כבר צריך להיות חרדי. כמה אוגדות כבר יש בצה"ל? לכן, תביני כבר גם את – שאלתי אותם, חבר'ה בני 24 - - -
אני קודם כול, בא לשקר הגדול - - -
הבעיה שלנו זה חיילים, חיילי מילואים בוודאי, בגלל שאז הם ירדו בעצם מעומס המילואים.
אז לכן אני אומר, טלו קורה מבין עיניכם. זה השקר והאנטישמיות הכי גדולה שעושים לחרדים. אני בדקתי את זה, ולכן אני אומר לך, זה המצב. למה הצבא לא יכול לעשות, אדוני היושב-ראש? כי אז הצבא יצטרך להקים שני צבאות, אחד חילוני ואחד חרדי. לחרדי יש כללים, לכן הצבא לא יכול עם כאב הראש הזה.
לא קשור. לכן אני אומר, גם עכשיו, כשהחרדים רוצים להתגייס לצה"ל, הרי סיכמנו שצריך לתת להם תנאים של חרדים.
בסדר. לכן אני אומר, זה הבלוף האמיתי. אף אחד לא רוצה לגייס אותם, וגם היום הצבא לא רוצה לגייס אותם. אם אין בג"ץ, אף אחד לא מגייס אותם. דרך אגב, יצא שכרו בהפסדו, אתה תראה את זה בהמשך.
עכשיו אני רוצה לסכם לגבי נושא מצבו של המשק. תראה, בישראל – המגזין אקונומיסט הוא לא בדיוק מגזין שאוהב את ישראל. הוא כתב וציין את ישראל כאחת הכלכלות החזקות בעולם, אולי השלישית. עכשיו, בוא תראה. עברנו מלחמה, עברנו שנתיים מטורפות, עם עלויות מטורפות – לדעתי, בכלל, אני אומר באופן ישיר, כמעט למעלה מ-250 מיליארד שקל. זה כמעט חצי מהתקציב. אין מדינה בעולם שיכלה בכלל לנהל משק באותה תקופה והוא לא היה כמעט קורס. זה רק מעיד על העוצמה של המשק הישראלי על כל גווניו.
תראה את האינפלציה השנה – היא מתכנסת לפחות מ-3%. הריבית בארצות הברית יורדת, ופה היא עוד תקועה על 4.25% היום, אני חושב. לכן אני אומר, כמעט בכל המדדים – להוציא חוב–תוצר, שעלה לנו מ-63% ל-68%, בגלל המלחמה – כמעט כל הפרמטרים של המשק, ואני רואה בזה סייעתא דשמיא. אני רואה בזה יד אלוהים.
לא. אמיתי. אני רואה בזה יד אלוהים. זה לא הגיוני מה שקרה פה. דרך אגב, תחזית הצמיחה לשנה הבאה – לא שלנו, כמעט של כולם, אני ראיתי גם - - -
תן לי רק שנייה. סימון, אתה פה, לא ביציע עכשיו.
עכשיו, קודם כול, אני שמח שעוזרים לילדים. גם אנחנו עוזרים לילדים. כל אחד עוזר לילדים שלו.
אני רק אומר דבר מאוד פשוט: המשק הישראלי זה משק חזק מאוד בנתוני המקרו. אלה עובדות, אני לא ממציא כלום.
גם, דרך אגב, השנה הבאה – התחזיות של כל הגורמים, גם הבין-לאומיים, תחזית הצמיחה של מדינת ישראל תהיה למעלה מ-5%.
מאה אחוז. הבעיה שלנו במדינת ישראל היא אחרת, ובזה אני מודה. אני מודה שבוודאי הנושא של המזון במדינת ישראל – יש שם גזל של המונופולים. אנחנו צריכים לטפל בהם. לא יכול להיות שאלה המחירים שאנחנו משלמים בסופר. הם פי שלושה או ארבעה ממה שצריך וממה שיש באירופה.
אז אמרתי. אז עכשיו שר האוצר התחיל בנושא של רפורמת החלב. אמיתי, הינה, אני אספר את הסיפור, ובזה אני גומר. אני נסעתי לוורשה לפני חודש עם אח שלי. אמר לי אחד מהחברים של אחי: תשמע, דודי, בוא ניסע פה לאיזו מחלבה. היה צריך לייבא גבינות. אמרתי לו: בוא. נסענו למחלבה. הגענו למחלבה שהיא פי 25 בגודל שלה מאשר תנובה. הם פרסו שם גבינות – אני לא האמנתי. הביאו לי קטלוגים. יוגורט במדינת ישראל – שם עולה שקל, מדינה אירופית. אני שאלתי אותם: חבר'ה, תגידו, כמה אתם משלמים לעובדים? זה לא אפריקה. אולי אתה משלם לו איזה 2 אירו. הוא אומר לי: לא.
לא לא לא, בוורשה, בפולין. אומר: דודי, שכר מינימום, יש להם 1,000 ומשהו אירו. זה פחות או יותר כמו בארץ. יבוא הגבינה – אני נכנסתי לסופר שלשום, קניתי מאותה גבינה; יש מכסת גבינה שנתנו לייבא משם. 400 גרם – 13.90 שקל. את אותם 400 גרם, של תנובה, אני קונה ב-34 שקלים. עכשיו, זו אותה גבינה צהובה. דרך אגב, יש להם קטלוג. הם שמו לי 260 מוצרים, את חלקם אפילו אין בארץ. הם משווקים ל-260 מדינות, אני לא האמנתי עד שלא ראיתי בעיניים – כמעט לכל העולם.
אז לכן אני בעמדה חד-משמעית. במדינת ישראל אנחנו הפסקנו להיות משק קומוניסטי מאז שהמפא"יניקים ירדו מהשלטון. אני בעמדה – לייבא הכול, שכל אחד - - -
תקשיב, שכל אחד שכל אחד ייבא כל מה שהוא רוצה ממה שהוא רוצה, גם בעובדים, גם בתוצר - - -
תקשיב. אז לכן – דרך אגב, ייאמר גם לזכותו של כחלון, שהתחיל במה שנקרא רפורמת הבשר. אז היו מכסות לבשר טרי, והיום כל המשק, כולנו, כבר קונים בשר טרי. עד אז לא היינו אוכלים בשר טרי.
דקה. ולכן אני בעמדה לעשות את כל הרפורמות האלה. אם צריך, אני גם בעמדה כזאת. אתה מכיר אותי. אני לא פוגע בפרנסה של אדם. אם יש 400 רפתות, אנחנו צריכים לשפות את כל אחד מהם, שיקבל פנסיה יפה מאוד עד 120. שישב בבית, יקבל, מצידי, 100,000 שקל כל חודש. זה יהיה יותר זול לנו. אבל 10 מיליון אזרחי מדינת ישראל לא בני ערובה של תנובה. זה לא הגיוני. וכנ"ל – אני מספר לך ובזה אני גומר.
אני עשיתי מחקר על הסופרים הגדולים. תדע לך, בסופר, בערך שמונה חברות, שמונה חברות, הן תופסות 80% מהסופר. עכשיו, כשאתה רוצה לבוא ולהתמקח איתו על מוצר מסוים, הוא אומר לך: אדוני, מחר אני לא מוריד לך כלום. אז הכוח שלהם הוא פשוט בלתי נסבל, ואם אנחנו לא נפרק במזון – אני מדבר רק על מזון כרגע - - -
נכון, ואני מקווה ששר האוצר עכשיו התחיל בזה, בגלל שבסך הכול מוצרי החלב זה בערך, לדעתי, 25% עד 30% מהסל שאנחנו לוקחים הביתה, כן? ואחרי זה נמשיך לשאר הדברים. אבל זה לא מתקבל על הדעת שאלה המחירים, שהם עלו. אני אומר לך, אני קונה, פעמיים בשבוע אני בסופר. המחירים עלו בשנה האחרונה לפחות בין 7% ל-8%. זה לא הגיוני, ואין שום סיבה למה.
אז לכן אני מקווה -לאט אנחנו נטפל בזה. איך אמרתי? בשעת מלחמה המשק היה בחוסר איזון. כשאתה רוצה לעשות מהלך מהסוג הזה, אתה צריך לעשות אותו במשק שנמצא יחסית בוודאות, ביציבות כלכלית מסוימת. אני מקווה שאנחנו נמשיך לעשות את זה בהמשך. תודה לך, אדוני היושב-ראש, ועוד פעם, חג חנוכה שמח לכל עם ישראל.
4,361 מילים של דוד אמסלם. הטקסט מתוך "דברי הכנסת"; קריאות ביניים ודברי היושב־ראש מוצגים במקום שבו קטעו את הנאום, בשוליים. הנוסח המלא בפרוטוקול הרשמי.