קישורים לקטעים: מעבר ביניהם בחיצים למעלה ולמטה
תודה רבה. אדוני היושב-ראש, אדוני השר, כנסת נכבדה, ראשית, לפני שאדבר על הממשלה הנהדרת שלנו, אני רוצה להביע תנחומים למשפחות ההרוגים והפצועים באוסטרליה. עלינו כמדינה ריבונית, מדינת היהודים, לעמוד איתן מול כל צורה של אנטישמיות ולפעול בכל דרך לביטחונם של יהודי העולם. אני אוסיף משפט אישי: כבן לניצולי שואה, ממשפחה שכולה נספתה בשואה – עלינו מהמדינה ליטא למדינת ישראל בשנת 1972, ולצערי הרב, רק אימי נשארה מהשואה.
תודה רבה, אדוני. זה פשוט לא ייאמן ש-85 שנים אחרי אנחנו עדיין נמצאים עם אותה שנאה ליהודים ברחבי העולם רק כי הם יהודים.
אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, נתחיל מהנושא החשוב ביותר בכלל בחיים, וזה אחריות, לקחת אחריות. אנחנו מלמדים את הילדים שלנו לקחת אחריות, אנחנו מחנכים אותם לקחת אחריות. שלשום פורסמה הצעת החוק החדשה של חבר הכנסת קלנר, שמייצג את הקואליציה – המצאה חדשה לוועדת חקירה ממלכתית לאומית. אנחנו קוראים את הצעת החוק ואנחנו רואים את הבלוף, הבלוף האמיתי, הבלוף הגדול: חמישה עמודים של הצעת חוק עם שורה תחתונה אחת. מספיק לקרוא את השורה הזאת: הנחקרים ממנים את החוקרים. זו לא חקירה. איך רפי גינת אמר? קומבינה. אתם זוכרים את התוכנית כלבוטק? זו קומבינה פוליטית, קומבינה שנועדה רק לא להגיע לחקר האמת, זה הדבר העיקרי.
איך זה עובד? החוק של הקואליציה מבטיח שהקואליציה תמנה את כל חברי הוועדה. ולמה אני אומר את זה? כי אם האופוזיציה לא תשתף פעולה, וכבר ראש האופוזיציה הכריז ואמר שלא ישתפו פעולה, זה אומר שיושב-ראש הכנסת – אתה, אדוני, תמנה את שלושת נציגי האופוזיציה במקומה; אתה מקבל את הכוח למנות את הנציגים של האופוזיציה.
הדבר הזה הוא טיוח אחד גדול ואמיתי, ועם כל הכבוד, אני לא חושב שזה תפקיד של יושב-ראש הכנסת. זה תפקיד שכתוב, ואמר בנימין נתניהו פעם אחרי פעם, ואצטט את מה שהוא אמר בשנת 2022 – ראש הממשלה של כולנו, אמסלם, הוא אמר, מהפה שלו, בכל מקום, ואני מצטט: רק ועדת חקירה ממלכתית תגלה מי נתן את ההוראה, מי היו האנשים שהיו בסוד העניינים. אזרחי ישראל דורשים תשובות, בלי טיוח, בלי מכבסת מילים, בלי כסת"ח. רק ועדת חקירה ממלכתית תבטיח שתשובות אלה יינתנו. רק ועדת חקירה ממלכתית יכולה לגלות את האמת – ציטוט מילה במילה שאמר ראש הממשלה בנימין נתניהו בשנת 2022 – על מה? על הפקקטה רוגלות האלה. אבל ועדת חקירה ממלכתית על מה שקרה למדינת ישראל ב-7 באוקטובר זה לא מספיק חשוב. אפשר לטייח את הנושא הזה.
זו אינה חקירה, אדוני השר, ואתה יודע את זה טוב מאוד. זו לא חקירה, זה ניסיון ציני לטייח את המחדל הנורא ביותר שקרה בממשלה שלכם – האחריות שלכם ב-7 באוקטובר. אתם יודעים מה, אתם רוצים לחקור את כולם? בואו נחקור את כולם, 20 שנה אחורה. את כולם. אתם רוצים לחקור את השרים, את ראשי הממשלה, את חברי הכנסת ואת בית המשפט? את כולם תחקרו, אבל תעשו את זה בוועדת חקירה ממלכתית אמיתית, כפי שדרש בנימין נתניהו, הוא ולא אחד אחר. לא אני אמרתי את זה; לא נעמה לזימי אמרה את זה; לא אורית פרקש הכהן אמרה את זה. אמר את זה בנימין נתניהו. אחרי שתדאגו, ואתם דואגים, לכסות את עצמכם, אתם דואגים לחברים שלכם, ובסוף מי משלם את המחיר? הציבור.
אנחנו רואים את הנתונים: משרתי המילואים צפויים לבצע מינימום 60 ימים בשנה, חודשיים שלמים מינימום. זה נטל כלכלי, נטל משפחתי בלתי נסבל על מי שימשיך ויישא על הכתפיים שלו את הנטל של מדינת ישראל, מי שעשה את זה מ-7 באוקטובר. ואני אספר לכם סיפור קטן על מילואימניק מהרצליה שהקים עסק חודשיים לפני 7 באוקטובר, אחר כך הגיע 7 באוקטובר והוא רץ ונלחם, והעסק שלו כמובן היה סגור. אחרי שלושה חודשים הוא חזר לעסק ושוב קראו לו למילואים. הוא בחובות של 1.5 מיליון שקלים והעסק שלו עכשיו סגור. זה מעניין מישהו? אכפת למישהו? אבל כמוהו יש רבים אחרים.
אתם מגישים חוק פטור רפוי שהכלכלנים הבכירים קובעים כי הוא – ואני מצטט: "לוקה בחסר". הוא לא עונה על צורכי הצבא. אתם משאירים את העול של לפחות 9 מיליארד שקלים – 9 מיליארד שקלים בנושא המילואימניקים, במקום לגייס עכשיו 7,500 חרדים שיילחמו ושיהיו חלק מהנשיאה בנטל, וכל זה אחרי שנתיים של מלחמה נוראית של מדינת ישראל. פשוט אין לכם בושה. ומה אומר יושב-ראש ועדת חוץ וביטחון, אדוני היושב-ראש? לא אחר מבועז ביסמוט, ואני מצטט: "אי-אפשר להכריח אנשים להתגייס". יום למחרת, יום למחרת הציטוט הזה, הוא מאשר צווי 8 להארכת גיוס של מאות אלפי חיילים. אתם יודעים כמה זמן זה לקח? 18 דקות בוועדה, 18 דקות לקח האישור לגייס מאות אלפי מילואימניקים בצו 8.
אבל הכפייה הזאת היא רק לחלק מסוים של המדינה. את הילדים שלך, אדוני היושב-ראש, או שלך, המזכיר, או שלי, לא ישאלו: לאן אתם רוצים ללכת? מתי אתם רוצים ללכת? הם ילכו לצבא. גם הילדים של אמסלם עשו את זה, ושל רוב האנשים פה. לא שאלו את הילדים שלנו מתי ואיפה; הלכו, התגייסו, ותרמו למען מדינת ישראל. אבל פה, בחוק הזה – לא. נשאל חלק, חלק לא. הנושא הזה, בסופו של דבר, יעלה כל כך הרבה כסף וכל כך הרבה דם למדינת ישראל.
וזה מתחבר לי לנושא הבא, של התקציב. אתם יודעים כמה מדינת ישראל משלמת הוצאות ריבית? וחלק מזה הוא בגלל ההורדה של הנושא הזה, של הבין-לאומי, שהורידו לנו פעמיים – פעמיים הורידו למדינת ישראל. אנחנו משלמים, אדוני השר, 62 מיליארד שקלים בשנת 2026 רק על ריביות. 62 מיליארד שקלים האזרחים משלמים רק על הריביות. זה אכפת למישהו? זה מעניין מישהו? אתם בכלל מטפלים בנושא הזה?
יושב שר האוצר, שאמור להכין את התקציב, ולא מדבר על זה בכלל, כאילו זה לא מעניין את הציבור. בזמן שאתם, הקואליציה הזאת, בשבוע שעבר לא אישרתם מענק למשפחות החטופים – לא אישרתם, בלי בושה, מענק מיוחד למשפחות החטופים – אין לכם בעיה להעביר מיליונים למשרדים מיותרים. עכשיו גיליתי, היום בבוקר, שיש תוספת 2 מיליון שקלים בתקציב למשרד שאין בו שר, אין שר – המשרד לנושאים אסטרטגיים. השר שלו בכלל פרש, ויש תוספת של 2 מיליון שקלים למשרד למרות שאין שר. פשוט הזיה. אין עם מי לדבר, אין איך לשנות את זה. במקום לקצץ במשרדים, אתם מוסיפים ומוסיפים ומוסיפים.
הדבר הנוסף שגילינו בשבוע שעבר, שמקרן העושר – קרן שאמורה לספק צרכים מיוחדים למדינת ישראל, מגרשי ספורט, אני יודע? תרבות. דברים מיוחדים.
גילינו ש-235 מיליון שקלים, לא פחות ולא יותר, 235 מיליון שקלים נלקחו מקרן העושר, שזה כספים של המדינה.
את יודעת לאן הם הלכו, הכספים האלה? הם הלכו אל הגב' אורית סטרוק, למשרד שלה. למה? כי אפשר. במקום לדאוג באמת לאלה שצריך, זה הולך לשם. 235 מיליון שקלים, לימור, מקרן העושר.
235 מיליון שקלים, זה כתוב. מה, אני ממציא את זה?
אין לי הרבה זמן. אז אני רוצה לומר לכם דבר אחד, ואת המשפט הזה תזכרו, את הפסקה הזאת: מעבר לשיח הפוליטי, הכישלון הוא לא נקודתי, הכישלון הוא של מערכת שלמה, הוא מערכתי. אין תחום שלא נכשלתם בו, אדוני השר. בתחבורה, הגברת שיושבת לידך, מירי רגב – כישלון אחד גדול; חינוך – אתה יודע שאין ועדת חינוך כבר קרוב לשלושה חודשים וחצי? אין ועדת חינוך במדינת ישראל, כישלון אדיר; כלכלה – השר שיושב מולך, ניר ברקת – אין כישלון יותר גדול מזה. יוקר המחיה מגיע למקומות שאי-אפשר לתאר אותם. המוצר הכי נגנב בסופר זה מטרנה, אוכל לילדים. זה מה שגונבים בסופרים. בבריאות – אין ועדת בריאות. אין ועדת בריאות. אין במדינת ישראל ועדת בריאות. ביטחון לאומי – השר שיושב שני כיסאות ממך, השר בן גביר – אין כישלון יותר גדול מזה. מה שחשוב לו הוא שהחולצות של הפועל תל אביב לא ייכנסו למגרשים. זה מה שמעניין אותו. חוץ מזה שום דבר לא מעניין אותו.
אתם פשוט לא טובים בעבודה שלכם, אמסלם. אתם לא טובים, אתם כישלון אחד גדול. הציבור משלם בסוף את המחיר. הממשלה הזאת איבדה את הזכות להנהיג. האחריות שלנו היא לאזרחי ישראל ולמען עתידם. אנחנו עומדים כאן ונאבק עד שנחליף אתכם, נקודה ומאה סימני קריאה. תודה.
1,234 מילים של סימון דוידסון. הטקסט מתוך "דברי הכנסת"; קריאות ביניים ודברי היושב־ראש מוצגים במקום שבו קטעו את הנאום, בשוליים. הנוסח המלא בפרוטוקול הרשמי.