אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, אתם יודעים, שואלים כל פעם: כן חנינה, לא חנינה? אנחנו רואים את הדיונים. רואים שהכול פה נעשה בצורה פושעת. הדברים מתגלים, ואנחנו מסתכלים. אני שואל: איפה הדיונים לגבי רות דוד? רונאל פישר? עשר שנים, עשר שנים זה נגרר, ובית המשפט עושה דיון פעם בחודש במקרה הטוב. ארבע פעמים נדחו העדויות של עד המדינה. לא מתקבל על הדעת כזה דבר.
אנחנו רואים איפה ואיפה במשפט. אני חושב שההגנה מן הצדק לראש הממשלה ראויה ונחוצה עכשיו. אם זה לא יהיה, אז כן, אנחנו נדרוש חנינה. לא מתביישים להגיד את זה. ולכן, אם אנחנו רואים את גרירת הרגליים בתיק רות דוד, לא ניתן לזה לקרות – שקוראים לראש הממשלה ארבע פעמים בשבוע. מה קרה? מה זה אם לא רדיפה? רדיפה פוליטית, פשוט רדיפה פוליטית נגד ראש הממשלה. תודה.
129 מילים של ניסים ואטורי. הטקסט מתוך "דברי הכנסת"; קריאות ביניים ודברי היושב־ראש מוצגים במקום שבו קטעו את הנאום, בשוליים. הנוסח המלא בפרוטוקול הרשמי.
ניסים ואטורי · הליכוד