קישורים לקטעים: מעבר ביניהם בחיצים למעלה ולמטה
אדוני היושב-ראש, אני רוצה לדבר רגע על מה שקרה עם חוק החניה לפי דקה – חוק שהוצג לציבור כחוק חברתי, אבל בפועל הוא שיעור כואב ופופוליזם כלכלי שמזיק לאזרחים. החוק של נעמה לזימי וחבריה – צריך להגיד מהקואליציה ומהאופוזיציה – ניסה לכפות על שוק החניה מודל תמחור נכון יותר, כי תמיד יש מי שחושב שהוא חכם יותר מהשוק. ומה התוצאה? בדיוק מה שאמרנו שיקרה: מחירי החנייה בישראל זינקו. לא ירדו, זינקו.
זה לא כשל ביישום, זו לא תקלה; זה היגיון פנימי של כל התפיסה הסוציאליסטית הזאת. ברגע שהמדינה מנסה להנדס מחירים מלמעלה, האזרח משלם יותר מלמטה. זה קורה במזון, זה קורה בפארם, ועכשיו זה קורה בחניה. זה לא מקרי, זו תוצאה ישירה של פטרנליזם שמזלזל ביכולת של השוק לייצר תחרות והוזלה אמיתית.
אני לא הצבעתי נגד החוק בזמן אמת, זה נכון, בגלל משמעת קואליציונית; נעדרתי, כי לא שוברים את הכלים על כל חוק. אבל בואו נגיד את האמת: אי-אפשר להמשיך לזרום עם פופוליזם קומוניסטי בתחפושת חברתית. הליכוד היא תנועה לאומית ליברלית. אנחנו לא באנו לנהל עסקים של אנשים, אנחנו באנו לפתוח תחרות, להוריד חסמים ולהפוך את השוק לחופשי - -
- - כי זה מה שמוריד מחירים באמת. אני רק אגיד שאני הצעתי הצעת חוק לביטול החוק הגרוע הזה, ואני מקווה שכולם פה יתמכו.
204 מילים של דן אילוז. הטקסט מתוך "דברי הכנסת"; קריאות ביניים ודברי היושב־ראש מוצגים במקום שבו קטעו את הנאום, בשוליים. הנוסח המלא בפרוטוקול הרשמי.