ציון היום הבין-לאומי למאבק באלימות כלפי נשים

קישורים לקטעים: מעבר ביניהם בחיצים למעלה ולמטה

אדוני היושב בראש, כנסת נכבדה, אני רק אומר שחברת הכנסת החדשה עדי עזוז – אני מקווה שאני אומרת את זה נכון – שאלה איפה אני. אז אני אומר שהייתי כאן, פשוט עסקתי בעבודה. קצת יותר עבודה, פחות דיבורים.

אני כן אומר שהיא אמרה בתחילת דבריה שדעותינו שונות ב-180 מעלות לגבי נשים, ואני אומר שאני מסכימה איתה. אני, כמו חברות הכנסת שיושבות כאן ומדברות הרבה על זכויות נשים, לא הייתי יושבת במפלגה של מיזוגן ושוביניסט. ראש הממשלה לשעבר וראש האופוזיציה בהווה לעוד כמה חודשים אמר בריאיון על סמל של המחנה הלאומי, אישה יהודייה, מאמינה, צנועה, את המילים: "אני מסתכל על אורית סטרוק, רק על זה מגיעה לי העלאה", ושני המראיינים הליצנים צוחקים למשמע הדברים. זה באמת מראה בדיוק מי אתם במחנה הליברלי, המזויף. אני רק אסכם את הנושא, שמה שיש בקצה של השביס של השרה סטרוק לא יהיה לכם בראש עוד 100 שנה בערך.

ועכשיו לענייננו היום. אנו מציינים היום את יום המאבק באלימות כלפי נשים בתקופה מאתגרת ומורכבת באמת. ביום הזה אנחנו נדרשים להסתכל למציאות בעיניים בלי לכבס או לייפות אותה. המאבק באלימות נגד נשים והצורך בעיצוב מדיניות שוויונית וצודקת הם נושאים לאומיים, מוסריים וביטחוניים ראשונים במעלה. במדינת ישראל אנחנו עדים לעלייה מדאיגה במקרי רצח של נשים. גם היום יש נשים ישראליות שחיות בפחד, נערות שחוות הטרדות מיניות בלתי נתפסות ואזרחיות ותיקות שחיות תחת מציאות יום-יומית של אלימות קשה.

המצב הזה הוא לא גזרת גורל. האלימות הבלתי-נסבלת הזאת מתרחשת הרחק מהעין הציבורית. היא מוסווית מאחורי קירות הבית, ממוסכת, עטופה בבושה ובהכחשה. המשימה הראשונה שלנו, אם כן, היא קודם כול לפקוח עיניים, לשים לב לסימנים המזהים, לקרוא למציאות בשמה ולדאוג לרווחתן של הסובבות אותנו מקרוב ומרחוק.

נתוני משרד הרווחה – יושב פה השר לשעבר ואולי לשעתיד, עם ביניים של הקפאה בהווה – נתוני משרד הרווחה מדברים בעד עצמם, נתונים לא פשוטים לעיכול, ברצינות: כ-10%מהישראלים סובלים מאלימות מצד בן או בת זוג; נשים נמצאות בסיכון כפול לאלימות פיזית חמורה, ובסיכון גבוה פי שניים מגברים להיחשף גם לאלימות מינית. הנתונים הפוצעים והכואבים הללו לא מסתיימים כאן. פחות ממחצית מהנשים המדווחות על אלימות פונות למערכות הממסדיות. רוב הנשים שפונות, פונות קודם כול לסביבתן הקרובה – לחברות, לשכנים, לבני המשפחה. זוהי הוכחה למצב שבו האלימות מתרחשת מתחת לפני השטח בלי שגופי הסיוע והממסד הציבורי יהיו תמיד מעורבים. לכן, כל אחת ואחד מאיתנו נושא באחריות – נושא באחריות לראות, לשמוע ולפעול; נושא באחריות לשים לב.

הרשות לקידום מעמד האישה במשרד לשוויון חברתי בראשות המנכ"לית המוערכת, היקרה, המקצועית והמסורה מאין כמוה הגב' מירב שטרן – זכיתי לעבוד איתה וזכיתי שהיא תעמוד בראשות הרשות הזאת. אני עוד ארחיב עלייך ועל פעילות העובדות שלך בהמשך. היא כאן כדי להקשיב, לתמוך ולפעול בשיתוף פעולה מול כלל מערכות הסיוע.

זה הזמן לא לשתוק. לא להסכים להסתיר את זה. זו שעתה של החברה כולה להרים את הראש ולהתעקש על שינוי אמיתי.

אני אומר שכשנכנסתי לתפקידי כשרה לקידום מעמד האישה במאי 2023, מצאתי רשות בעלת תקציב מצומצם של כמיליון ו-300,000 ש"ח בלבד. לכן, מתוך הבנה עמוקה ששינוי אמיתי מחייב משאבים גדולים בהרבה, פעלתי באופן מיידי ובצורה מעמיקה על מנת להגדיל את התקציב ולהעניק לרשות כלים משמעותיים לפעולה. ברוך השם, בזכות ההתמדה והפעולות שביצעתי ובזכות האמונה והתמיכה הבלתי-פוסקת של ראש הממשלה בנימין נתניהו, שהנושא חשוב לו מאוד והוא האמין שאצליח לבצע את השינוי, הגדלנו את תקציב הרשות באופן משמעותי, פי עשרות: הוספנו 30 מיליון שקלים בשנת 2023, 15 מיליון שקלים בשנת 2024 ו-15 מיליון שקלים נוספים בשנת 2025.

עוד נוכחתי לדעת כי הרשות לקידום מעמד האישה בתקופת הממשלה הקודמת יצאה בקול קורא יחד עם משרד הרווחה והביטחון החברתי להפעלת תוכנית למאבק באלימות כלפי נשים במסגרת הרשויות המקומיות. תוכנית "נאבקות באלימות" מופעלת בכ-200 רשויות מקומיות, בשיתוף פעולה מלא עם היועצות לקידום מעמד האישה ואגפי הרווחה ברשויות המקומיות השונות, ומטרתה חיזוק החוסן האישי והקהילתי של תושבי הרשות המקומית, ובפרט הנשים, באמצעות קיום פעולות הסברה להעלאת מודעות, קורסי הכשרה והדרכה בתחומי מניעת אלימות כלפי נשים, עצמאות כלכלית והתנהלות פיננסית נכונה.

כשנכנסתי לתפקידי הנחיתי את הרשות להמשיך עם תקצוב התוכנית ב-4 מיליון שקלים נוספים מתוך הוועדה הבין-משרדית למאבק באלימות נגד נשים. בנוסף, מרגע פרוץ המלחמה, אלימות כלפי נשים, במיוחד בסביבה הקרובה, מקבלת פנים עגומות יותר, והסיכון להחמרתה עולה באופן משמעותי במצבים של מלחמה, טראומה ומתח חברתי. על כן, שמנו דגש על חיזוק מענים קהילתיים. עוד מאז פרוץ המלחמה פעלנו להפעיל את התוכנית "נאבקות באלימות" ביישובי חבל תקומה, בשיתוף עם מינהלת התקומה, לנוכח השבר העמוק שחוו קהילות החבל בעקבות אירועי טבח שמחת תורה והצורך להעניק לתושבים תמיכה רחבה ומעמיקה.

חשוב היה לי לספק מענה מותאם במיוחד למצב החירום ולהתמודדות עם האתגרים החדשים שנוצרו. עוד בשנת 2021 הושק פיילוט התקשרות עם יועצת להטמעת חשיבה שוויונית במשרדי ממשלה, שבוצע במשרד התחבורה והבטיחות בדרכים ובמשרד לשוויון חברתי. בתקופה זו התחילה הרשות דאז בניסיון של הטמעת חשיבה מגדרית במשרד התחבורה, אך לאור אי-שיתוף הפעולה, הפיילוט נכשל ולא צלח את מטרותיו.

כשמוניתי לתפקיד, הוריתי לצוות משרדי – כמובן יחד עם המנכ"לית היקרה שלי – לבצע עבודת מטה מקיפה ללמידת הלקחים מהפיילוט שנכשל טרם תקופתי, ולהפעיל תוכנית חדשה שתענה לאופן חלוקת תקציבי המדינה המתוכננים והמנוהלים באופן שוויוני, כך שכל שקל ציבורי יחולק בהתאם לצרכים האמיתיים של נשים וגברים כאחד. כך אנחנו מובילים היום בשטח, ברוך השם, מדיניות של שוויון אמיתי – שוב, לא בדיבורים אלא במעשים.

בזכות התוספות התקציביות המשמעותיות שהבאתי יחד עם ממשלת ישראל לרשות לקידום מעמד האישה בעשרות מיליוני השקלים, שנועדו להבטיח המשך פיתוח ויישום תוכניות אפקטיביות למאבק באלימות כלפי נשים ולחיזוק העשייה בשטח, הרשות הצליחה להרחיב את פעילותה באופן נרחב. באמצעות התוספת הזו הנחיתי את הצוות המקצועי לפתח וליישם פעילויות שמיועדות להגביר את המודעות לנושא האלימות כלפי נשים, להעמיק את ההכשרות והסיוע לנפגעות אלימות ולחזק את מערכות התמיכה ברשויות המקומיות כדי לוודא שלכל אישה תינתן האפשרות לקבל תמיכה ומענה בצורה יעילה ומהירה.

כידוע, חודשים מספר לאחר שמוניתי לתפקיד השרה לקידום מעמד האישה, מדינת ישראל חוותה תקופה מטלטלת וקשה במיוחד, עם פרוץ מלחמת התקומה, אשר השפיעה על כולנו, ובמיוחד על אוכלוסיות פגיעות כמו הנשים, שנשארו להתמודד עם האתגרים החברתיים והכלכליים הנגרמים בעקבות משברים כאלה. הנשים הן הקבוצה החברתית הראשונה והגדולה ביותר להיפגע בעיתות חירום. בזמן אמת הנחיתי את הצוות המקצועי במשרדי להפעיל את מוקד הסיוע הארצי לנשים בשעת חירום, במטרה לתת מענה ראשוני לצרכים הייחודיים של נשים ונערות באותם ימים מורכבים. לנוכח האמור, מנכ"לית המשרד לקידום מעמד האישה, גב' שטרן, בנתה וגיבשה תוכנית ייחודית לשיקום ושילוב נשים במציאות המורכבת שנוצרה, בשיתוף משרד העבודה והרווחה. במסגרת העבודה המשותפת, הצוותים המקצועיים גיבשו מסמך הבנות אסטרטגי שמטרתו ליצור מענה מיידי, ייחודי וממוקד לנשים שנפגעו כתוצאה מהמלחמה.

כתוצאה מכך, יצאנו בתוכנית חשובה מאין כמותה, בהיקף של 5 מיליון שקלים, שמטרתה להבטיח שלצד השיקום הלאומי יתקיים גם שיקום חברתי ותעסוקתי לנשים, לעסקים וליישובים שנפגעו. התוכנית כללה כמה מרכיבים חשובים: סיוע תעסוקתי ותמיכה רחבה לצעירות בגילי 18 עד 40 שפונו מבתיהן או שחוו פגיעה ישירה בעקבות המלחמה בכמה צירים מרכזיים; קבוצות וליווי אישי תעסוקתי לנשים המתמודדות עם פוסט-טראומה וקשיי השתלבות בעבודה – הליווי ניתן על ידי מאמנות קריירה מומחיות בתחום הטראומה בשילוב מנטוריות ומעסיקים המכשירים קליטה ושילוב מותאמים ומכבדים של נשים; קורסים והכשרות מקצועיות, שכללו הכשרות ייעודיות שמפותחות בהתאם לצרכים ברשויות המקומיות בשיתוף מעסיקים, לקליטת המשתתפות לעבודה עם סיום ההכשרה; פיתוח כישורים דיגיטליים וכישורי השפה האנגלית לצורך חיזוק ההון האנושי והשיקום האזורי – הכשרות שמתקיימות גם בלמידה מרחוק עבור נשים שפונו או ששוהות במגורים זמניים; הסברה, מודעות ומיצוי זכויות – חשיפה של נשים צעירות למענים ממשלתיים קיימים ולזכויותיהן, שלא תמיד הן מודעות אליהן, לצערנו, בשיתוף פעולה עם הרשויות המקומיות, ארגוני חברה אזרחית ותוכניות ממשלתיות נוספות. כמו כן, יצאנו בשוברים להכשרה מקצועית ומלגות לנשים מאזורי הלחימה שפונו ונפגעו.

בשנת 2024, בשיתוף פעולה עם הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, הובילה הרשות לקידום מעמד האישה במשרד לשוויון חברתי את הקמתו התקדימית של מחוון האלימות המגדרית – מאגר נתונים לאומי הראשון מסוגו בארץ ובין הראשונים בעולם, אשר משלב מידע ונתונים ממגוון מגזרים ומרכז תמונת מצב עדכנית לגבי כלל סוגי האלימות: פיזית, נפשית, מינית וכלכלית. זהו כלי חשוב שמאפשר לנו לזהות מגמות, לתכנן מדיניות נכונה ולפעול להקצאת משאבים באופן מבוסס נתונים – ידע שממש מציל חיים. את המחוון הזה הצגתי לשרות ולשרים שהם מקבילים לתפקיד שלי ברחבי העולם, והם התרשמו מאוד והנחו את הצוותים שלהם לפעול להקים מחוון כזה גם במדינות שלהם, תוך למידה וקשב רב לאופן הביצוע אצלנו בישראל.

ב-20 בנובמבר השנה נקיים כנס בין-לאומי ראשון מסוגו בהובלת הרשות לקידום מעמד האישה והלמ"ס בנושא איסוף נתונים וחדשנות במאבק באלימות מגדרית. הכנס יחבר בין משרדי ממשלה, אקדמיה וארגוני חברה אזרחית מהארץ ומהעולם לטובת קידום מדיניות מבוססת נתונים ועובדות.

אנחנו ממשיכים גם במסורת של חלוקת אות השרה למניעת אלימות נגד נשים להוקרת ארגונים ויחידים שתרומתם למאבק משמעותית במיוחד. הובלנו גם קמפיין להעלאת מודעות לאלימות כלפי נשים במרחב הדיגיטלי, בצל העלייה במקרי האלימות המילולית וההתנהגות הפוגענית ברשתות החברתיות. הרשות השיקה קמפיין הכולל סדרה של סרטונים המעבירים את המסר בצורה חדה וברורה: לעצור, לחשוב ורק אז להגיב, באמצעות תכנים שמבוססים על סיטואציות יום-יומיות אמיתיות ברשתות החברתיות. הקמפיין הדגיש את האחריות של כל אחד ואחת מאיתנו ואת ההשפעה של בחירה במילים הנכונות. הוא הופץ בכלל הרשתות החברתיות, שהן הזירה החשובה ביותר היום להגעה לציבור הרחב.

ביום החשוב הזה, אני אבהיר כי המדיניות שאני מובילה אומרת שכדי ליצור שינוי אמיתי, יש צורך בבניית מעגל חיים מקיף סביב נשות ישראל. אישה חזקה פחות, ופגיעה וחשופה לאלימות פיזית, כלכלית, נפשית וחברתית. מתוך התפיסה הזו הנחיתי את הצוות המקצועי במשרדי בראשות המנכ"לית לבנות תוכנית פורצת דרך וייחודית לפיתוח מנהיגות נשית חזקה, ויחד השקנו את תוכנית "בתי מחוברות", בתי מנהיגות נשית, בכ-42 רשויות מקומיות ברחבי הארץ, בעלות של 10 מיליון ש"ח. מטרת התוכנית היא להעניק לנשים את הכלים הדרושים על מנת שתוכלנה ליזום, לפעול ולהשפיע באופן ישיר בקהילה, כל זאת במטרה ליצור מעורבות נשית פעילה, לפתח רישות חברתי וקהילתי לנשים ולהגביר את השפעתן על המרחב המקומי והחברתי. הפיילוט מתמקד בהעצמת נשים ברשויות המקומיות באמצעות יצירת מועצת נשים בכל רשות מקומית, תוך מיפוי צרכים קהילתיים והכנה של תוכנית אסטרטגית מותאמת לכל רשות ורשות. התוכנית כוללת גם סדרת סדנאות להעצמת נשים בתחומים שונים, ובכך תספק לנשים הזדמנויות נוספות לצמיחה אישית ולמנהיגות בקהילתן. כמו כן, בבתים אלה מתקיימות סדנאות ליזמות נשית, מועצות נשים מקומיות והכשרות למניעת אלימות, ואנו פועלות להרחיב את התוכנית לערים נוספות, בעזרת השם.

בנושא קידום נשים בתעסוקה – בשנת 2022, בתקופת הממשלה הקודמת וקוֹדַמְתי בתפקיד מסיעת יש עתיד, הונחה תשתית על מנת לקדם את התאמת שוק התעסוקה לחיי משפחה לשני פרויקטים בנושא איזון בית–עבודה בחברות עסקיות ובחטיבת החקירות במשטרה. במסגרת אחד הפרויקטים נערך פיילוט שכלל התקשרות עם חברת ייעוץ התערבותי על מנת לקדם איזון בית–עבודה וסביבת עבודה תומכת משפחה – פיילוט שגם כשל ולא השיג את מטרותיו. ולכן, לאחר כניסתי לתפקיד, קיימתי ישיבת מטה מיוחדת יחד עם הצוות המקצועי של הרשות לקידום מעמד האישה, והנחיתי אותן להפיק את כלל הלקחים מכישלון הפיילוט של הממשלה הקודמת על מנת להביא לשינוי אמיתי של המציאות גם בנושא זה.

חשוב להדגיש כי אלימות נובעת לעתים מהיעדר כוח כלכלי, חברתי ותעסוקתי, ולכן פעלנו להשיק לראשונה תוכנית חומש לאומית לקידום נשים בשוק העבודה. יחד עם ועדה בין-משרדית רחבה, התוכנית מתמקדת בשלושה תחומים מרכזיים: פערי שכר, ייצוג נשים בתפקידי ניהול ויצירת איזון בין בית-משפחה לקריירה. בנוסף, אנחנו מובילים מהלך ראשון מסוגו לשקיפות שכר בתאגידים בשיתוף רשות החברות וגיידסטאר, כי שקיפות היא מפתח לשוויון.

עוד ביוזמת הרשות לקידום מעמד האישה, בשיתוף פעולה עם מינהל תעסוקת אוכלוסיות במשרד העבודה, התקיימה ועדה שבה לקחו חלק נציגים מקצועיים ממשרדי ממשלה מגוונים במטרה לייצר שיתופי פעולה משמעותיים, אשר מהווים את הבסיס לעשייה מקצועית מקיפה ומדויקת לנשות ישראל בנושא תעסוקת נשים. חשוב לציין כי במשרד לשוויון חברתי וברשות לקידום מעמד האישה אנו מובילים מדיניות ממשית, עמוקה ורחבה שמטרתה לא רק להתמודד עם תופעות של אלימות ואפליה, אלא ליצור מציאות חדשה של ביטחון ושוויון הזדמנויות לכל אישה בישראל.

הרשות לקידום מעמד האישה מובילה עבודת מטה לאומית לגיבוש מדיניות כוללת גם לשעת חירום וגם לשגרה. אני גאה מאוד שהבאתי לאישור הממשלה את הצעת מחליטים מס' 2096, החלטת ממשלה תקדימית שנועדה לאסוף מידע, למפות נתונים ולהוביל תהליכי מדיניות מתואמים בין משרדי הממשלה לטובת סיוע לנשים בעיתות חירום. החלטת הממשלה כוללת מיפוי נתונים בין-משרדי והגדרת מדיניות מותאמת לצרכים של נשים בחירום, פיתוח מדריך להטמעת חשיבה שוויונית בחירום והכשרות מקצועיות לעובדי מדינה ולשלטון מקומי. כך אנחנו מובילים בשטח מדיניות אמיתית של שוויון – לא בדיבורים, אלא במעשים; לא בהנצחת המצב הקיים, אלא בשינוי אמיתי מהשטח והבסיס.

הרשות לקידום מעמד האישה ממשיכה להגיש חוות דעת על שוויון לוועדות הכנסת, לוועדות שרים ולציבור הרחב כולו. הרשות מוסמכת להגיש הערכות השפעה על שוויון של חקיקה ומדיניות ציבורית בהתאם לסמכויותיה בחוק. הערכות אלו מהוות כלי מרכזי לקידום מדיניות שוויונית, צודקת ורגישה מאין כמותה. הן נועדו לזהות פערים קיימים, לשקף את המציאות המגוונת של חייהן של נשים בישראל ולהביא לשולחן קבלת ההחלטות פרספקטיבות נשיות, שלעיתים רבות נעדרות ממנו. באמצעות ההערכות האלה ניתן לגבש מדיניות מושכלת ומותאמת לכלל הפלחים באוכלוסייה.

ניירות העמדה המייצגים את עמדת הרשות בנושאים עקרוניים תורמים לדיון ציבורי מבוסס ומושכל ומסייעים בעיצוב מדיניות ארוכת טווח. ניירות העמדה מוגשים למשרדי הממשלה בנושאים מגוונים, כגון המלצות ותובנות לחברי וחברות הוועדה המייעצת לרשות החברות הממשלתיות לעניין הכשרות דירקטורים לחברות הממשלתיות. המסמך כולל גם הצעות פרקטיות לתיקון הטיות שילוב, קבוצות גיוון והטמעת חשיבה שוויונית כבר בשלבי ההכשרה, המיון וההצבה. כמו כן, ישנו יום עיון לממונות שוויון במשרדי הממשלה, שהתקיים בשותפות חשובה בין הרשות לקידום מעמד האישה לבין נציבות שירות המדינה, ובו עסקנו בכלים חדשניים לקידום שוויון, ובהם מאגר הנשים המומחיות והמחוון לאלימות נגד נשים.

במקביל, התייחסנו במהלך ההרצאות לאתגרים הרגשיים שבתפקידן הנוסף של הממונות כאחראיות למניעת הטרדות מיניות. לראשונה הקמנו את קהילת WomenIL, קהילת האימפקט הנשית של ישראל, המהווה אקו-סיסטם רב-מגזרי לנשים – לשיתופי פעולה, לשיתוף ידע ולקידום יוזמות. הקהילה מייצרת מפגש ושיח בין נשים הפועלות לקידום שוויון הזדמנויות במגזרים השונים, השלטון המרכזי, השלטון המקומי, חברה אזרחית, המגזר העסקי, אקדמיה ופילנתרופיה. הקהילה פועלת לאורך כל השנה באמצעות מפגשי עבודה מקוונים, וובינרים, פודקאסטים, למידה, וגולת הכותרת הינה כנס WomenIL השנתי. לראשונה פעלנו בשיתוף פעולה עם רשות הדרוזים והצ'רקסים למען נשים מהמגזר הדרוזי והצ'רקסי לצורך קיום בחינת הצרכים והמענים הנדרשים לנשים במגזרים אלו.

עוד הוצאנו אל הפועל בתקופתנו הנוכחית את התוכנית למנהיגות נשית מקומית "קדימה אחריך", שבה לקחו חלק 13 רשויות מקומיות, וכ-350 נשים קיבלו הכשרה מקיפה ומעמיקה איך להשתלב בעשיית הזירה המקומית – אם בהשתלבות ברשימה לבחירות המוניציפליות ואם במיזמים קהילתיים-חברתיים לקידום נשים. חשוב לי לציין כי שמחתי מאוד להתבשר כי חלק מבוגרות התוכנית פעלו והשתמשו בכלים שהענקנו להן במסגרת התוכנית והתמודדו לבחירות ברשויות המקומיות, ואף נבחרו ומכהנות כיום בתפקידי הנהגה ברחבי הארץ יחד עם בוגרות נוספות שפועלות במגוון תחומי החיים. עוד בימים אלו אני פועלת לטובת יצירת שיתוף פעולה למען נשים יוצאות אתיופיה, יחד עם המטה לשילוב יוצאי אתיופיה, לצורך קיום בחינת הצרכים והמענים הנדרשים לנשים בקהילה הזו.

נקודה מהותית וקריטית נוספת שלקחתי על עצמי מפרוץ המלחמה הינה הובלת המאבק ההסברתי ודרישת הצדק לנשות ישראל שנאנסו, נשחטו ונרצחו במיתות אכזריות כל כך על ידי מרצחי החמאס הנאצים. במסגרת זו נאמתי כבר פעמיים בעצרת האו"ם מול מדינות העולם, וזעקתי על שתיקתם הפוצעת והאנטישמית של ארגוני זכויות אדם בעולם, של הצלב האדום, של ארגוני נשים ושל פמיניסטיות בתואר בלבד, שפרצופן המכוער נחשף לעיניי כששתקו שתיקה מחליאה מול זוועות שהתבצעו בנשים רק כי הן יהודיות, רק כי הן מישראל, ורק כי המרצחים האכזריים שביצעו בהן את אותן זוועות הם בעיניהם לוחמי חופש ולא רוצחים מתועבים וסדיסטים.

כמו כן קיימנו כנסי הסברה שונים מול עשרות מדינות באירופה בנושא, אשר נחשפו מצידנו למידע שלא שמעו עליו מעולם, והבהרנו להם את מצג השווא שמדובר ללא הרף על ידי אנטישמים ברחבי העולם. קיימתי ראיונות הסברה לערוצים וכלי תקשורת ברחבי העולם, כולל פרויקט הסברה מיוחד לרשת BBC, ובמסגרתו חשפתי בפני המראיינת ההמומה תמונות של גופות מבותרות של נשים יהודיות, והיא מצידה לא חשבה פעמיים לפני ששאלה אותי אם יש ראיות פורנזיות שתומכות בטענה שלי, במקום לעמוד לצד נשים באשר הן נשים.

ראיתי ברשימת הדוברות שהייתה אמורה להיות גם את חברת הכנסת עאידה תומא סלימאן, שמשום מה לא הגיעה, וכנראה לא סתם, שאמרה – אגב, בלי בושה: מה שחמאס עשה או לא, הוא חלק מהעם הפלסטיני. ואני רציתי מאוד לשאול אותה: עאידה, מה בעצם את אומרת כאן, שהעם הפלסטיני שלך תומך בשרפה של נשים בעודן חיות? איפה הגינוי שלך בתור אישה שמגדירה את עצמה כאישה פמיניסטית לרוצחים שהשחיתו איברי מין, שערפו ראשים, שכרתו איברים של נשים, שנעצו מסמרים במפשעות שלהן, שנאנסו מול בני משפחותיהן? איך את והחברים שלך מעיזים לתמוך בפראי האדם האלו, במפלצות?

איך החברים שלך כאן באופוזיציה מעזים להציל את חבריכם לגוש מהדחה במקום לדרוש צדק לנשות ישראל, כמוני וכמו חבריי לקואליציה, לדרוש את הסילוק שלהם מכאן? הבושה כנראה התאבדה וקברה את עצמה, אבל אני מבטיחה שאני אמשיך לפעול בחזית ההסברה ולהיאבק למען קולן המושתק של נשות ישראל מול האדישות האנטישמית מבית ומבחוץ.

מאבק באלימות ובאי-שוויון אינו מאבק של נשים בלבד; הוא מאבק של כולנו, של מדינה שמבקשת להיות מתוקנת, מוסרית ושוויונית באמת. מדינת ישראל נמדדת לא רק בחוסנה הצבאי אלא גם בחוסנה החברתי והמוסרי. שוויון לנשים איננו רק נושא של נשים, הוא נושא של חברה מתוקנת, חברה שבה לכל ילדה ונערה יש הזדמנות לחלום ולממש את חלומה בלי פחד, בלי תקרת זכוכית ובלי אלימות מכל סוג שהוא. אני גאה מאוד במדיניות שאני מובילה יחד עם המנ"כלית שלי, מירב, עם צוות משרדי, עם הרשות לקידום מעמד האישה, בגורמים השותפים ובנשים האמיצות סביבי שמרימות את קולן ובנשים האמיצות בישראל והישראליות באשר הן בעולם.

אני מודה מאוד לחבריי בממשלה, עמיתיי השרים, על שיתוף הפעולה, ובראש ובראשונה לראש הממשלה בנימין נתניהו, על התמיכה הבלתי-נלאית לאורך הדרך, האמונה, האכפתיות והדאגה הכנה והאמיתית שלו לנשים במדינת ישראל. אני רוצה להודות לסמנכ"לית הרשות לקידום מעמד האישה אושרה יוסף פרידמן, לרותם וינר שפירא, היועצת הבכירה, לקרן בן הרוש, היועצת למנכ"לית, למרי קרסין, מנהלת הסושיאל, למאיה ברגר, מנהלת הלשכה, ולמרים גבאי ודלית רוטנברג המסורות.

אני רוצה שנייה לשתות לפני שאגיד את המשפט האחרון.

המנכ"לית האהובה והיקרה שלי מירב שטרן, אני רוצה להודות לך שוב ושוב ושוב, לא רק מעומק הלב אלא גם מעומק הנשמה, על שלא היססת לרגע להמשיך ולעמוד בפרץ מול אין-ספור שקרים ודה-לגיטימציה מול העשייה הבלתי-פוסקת שלך, מול האהבה העצומה שלך לנשים. אני רוצה להודות לך על ההשראה שאת, קודם כול עבורי, על המדיניות המדהימה שהתווית, על מי ומה שאת לנשות ישראל. אני לא חושבת שהכרתי מימיי ובחיי אישה כל כך מסורה למען העצמת נשים. אני שוב מתנצלת בפנייך על מה שהיית צריכה לעבור בגלל אנשים בעלי אג'נדה כזאת או אחרת, שאם היו יודעים רבע גרם ממה שאת עושה ברשות לקידום מעמד האישה במשרד לשוויון חברתי, לא היו אפילו מעיזים לדבר. אבל אני מתנצלת שבגללי, בגלל השרה מאי גולן, את נאלצת לחוות את מה שאת חווה, ואני מורידה מולך אלפי כובעים, לא כובע אחד, על כך שאת ממשיכה בעשייה שלך בלי לשים אפילו גרם של לב לרעשי הרקע. תודה. את מרגשת אותי, וכל פעם מחדש – הדמעות. תודה על מי ומה שאת. תודה לך.

אנחנו נמשיך להיאבק ולפעול למען כלל הנשים באשר הן, ובעזרת השם, נעשה ונצליח. תודה רבה.