ציון היום הבין-לאומי למאבק באלימות כלפי נשים

קישורים לקטעים: מעבר ביניהם בחיצים למעלה ולמטה

אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, אלימות נגד נשים היא רעה חולה שעלינו להקיא מקרבנו. למרבה הצער, בשנים האחרונות אלימות נגד נשים הפכה להיות מכת מדינה במדינת ישראל. מדובר בתופעה רחבת היקף, חוצת מגזרים, חוצה גילים. נשים שחשופות לאלימות נמצאות בחרדה מתמדת ובחשש מתמשך מפגיעה פיזית, מינית, נפשית וכלכלית מצד גברים אלימים וחלשים, שפוגעים בנשים רק על שום היותן נשים. אלימות היא תוצאה ישירה של הזנחה מתמשכת, במקרה שלנו הזנחה מתמשכת של הממשלה, לצערי, היעדר משאבים, היעדר תוכנית אסטרטגית למאבק באלימות שעוסקת בחינוך, במניעה ובאכיפה.

בתקופת ממשלת השינוי הוקצו משאבים חסרי תקדים למאבק באלימות המשפחה. שר האוצר דאז אביגדור ליברמן הבין שמדובר בהצלת חיים, והקצה 150 מיליון שקלים לטובת המאבק החשוב הזה, שנוהל על ידיך בשעתו, גברתי, השרה לשוויון מגדרי דאז. כחברה בריאה ומתוקנת עלינו להישיר מבט לתופעה, להילחם בה ולהיות שם עבור אותן נשים. זוהי אחריותנו כמחוקקים, ובעיקר כמחוקקות. צריך לעצור את התופעה הזו, להילחם בה ולמגר אותה.

על פי נתוני שדולת הנשים, מתחילת 2025 נרצחו 33 נשים על רקע מגדרי. מדובר בעלייה של 43% בהשוואה לתקופה המקבילה אשתקד, שבה נרצחו 23 נשים. שיעור הפיענוח של מקרי הרצח של נשים עומד על 58%, ובקרב נשים ערביות הנתון הידרדר והוא רק 7% לעומת 95% בקרב יהודיות. ב-45% ממקרי הרצח שאירעו השנה האלימות הייתה ידועה, הכתובת הייתה על הקיר. יכולנו להציל 15 מקרים, 15 מקרים יכלו להימנע. הנתונים היו מוכרים למשטרה עוד לפני הרצח. 43% מהמקרים בוצעו בנשק חם – גם כאן מדובר בעלייה בהשוואה לשנים הקודמות – וכתוצאה מכך נרצחו 16 נשים ביריות. הנתון המטלטל מכולם – 27 מתוך 33 נשים נרצחו על ידי בן זוג או קרוב משפחה. צריך לומר, במרבית הבתים שבהם מתרחשת האלימות, היא קורית במחשכים, תחת הסתרה, ומלווה בתחושת בושה.

בשנים האחרונות ארגוני החברה האזרחית מבצעים עבודת קודש-קודשים על ידי העלאת המודעות לחומרת התופעה ומתן כלים לזיהוי סימנים מקדימים. ביקרתי בפורום מיכל סלה, שמנוהל על ידי הגב' לילי בן עמי, אחות של מיכל סלה, זיכרונה לברכה, שהובילה את קמפיין "הבושה עוברת צד", כי הבושה לא צריכה להיות של האישה אלא של הגבר המכה, של הגבר הרוצח, של הגבר האלים.

הפורום פיתח תוכן ייחודי שצריך להיות מוכר אצל כל אישה במדינת ישראל. ראשי תיבות של תמרור אזהר"ה: א' – אובססיביות; ז' – זוגיות דו-פרצופית; ה' – הקטנה; ר' – רגישות קיצונית; ה' – הקדוש המעונה. כל אלה סימנים ותמרורי אזהרה אצל הגבר המכה, ואנחנו יכולים לעזור גם לנפגעת הפוטנציאלית מבעוד מועד. לא רק היא עצמה צריכה להתלונן; אנחנו בסביבה הקרובה יכולים לזהות את תמרור האזהרה אצלה. הבית הזה צריך להוביל תוכנית מונעת שלא מותירה מקום לאלימות כלפי נשים בחברה הישראלית בשום אופן. לא ייתכן שבמדינה נאורה ומודרנית כמו שלנו נשים עדיין יחיו בפחד יום-יומי, תחת איום קיומי, וילדים ייפגעו כתוצאה מאלימות בתוך הבית ובתוך המשפחה.

לצערי, ב-7 באוקטובר נחשפנו לפרקטיקה של טרור על רקע מגדרי ואלימות כלפי נשים שהגיעה מצד אויבינו וצוררינו, שהגיעה לכדי פשעים נגד האנושות מצד ארגון הטרור הרצחני חמאס. אלו היו פשעי מלחמה ברורים, פשעים נגד האנושות, והעולם ברובו שתק. שתיקה היא כתם מוסרי, אבל אנחנו לא כמוהם. אנחנו צריכים לטפל ולעקור משורש תופעה פסולה כזאת, בטח כשהיא פולשת לתוך החברה הישראלית.

לאורך כל שירותי הצבאי, ובעיקר בתפקידי כיועצת הרמטכ"ל לענייני מגדר, פעלתי לקידום נשים למוקדי קבלת החלטות, נשים מוכשרות, בעלות יכולות, שהיו צריכות להתקדם לתפקידי מפתח לא משום היותן נשים אלא משום היותן מעולות. אבל חשוב לי לומר שהתנאי הבסיסי לחברה שוויונית ולקידום נשים לעמדות מפתח ולמוקדי קבלת החלטות הוא קודם כול מיגור אלימות והגנה על זכויות בסיס של נשים. עלינו לעשות את זה קודם כול לטובת עתיד טוב יותר לכולנו, לבנות שלנו, לנכדות שלנו.

אני קוראת לכל אחת ואחת מכן: עלינו לפעול ביחד באופן חוצה מחנות, חוצה מפלגות, חוצה אופוזיציה וקואליציה; לפעול ביחד למען עקירת התופעה הזאת מהשורש, למיגור והוקעה של אלימות נגד נשים, למיגור תופעה של הקטנה והדרת נשים – תופעות שמזכירות לי משטרים אפלים. תודה רבה, אדוני.