קישורים לקטעים: מעבר ביניהם בחיצים למעלה ולמטה
תודה רבה, גברתי. תגיד לי, מנסור עבאס, מה נדמה לך? שאתה יכול לעבוד על כולם? בוא, בוא, אני אזכיר לך מה זה חמאס. האחים המוסלמים, האחים המוסלמים – חמאס היא זרוע פוליטית ביצועית של האחים המוסלמים. האחים המוסלמים, שהם קבוצה סונית, בשונה מאל-קאעידה ודאעש, שרוצים כאן ועכשיו שריעה והשתתת האסלאם על העולם, האחים המוסלמים מצאו שיטה מעולה: הם פשוט משתמשים בדמוקרטיות ובכלים הדמוקרטיים להיכנס לפרלמנטים השונים. ראיתי נאום שלך, מנסור, בערבית עם תרגום לא של AI. אתה אומר שם שאתם משתלטים בישראל על הכלכלה, הם משתלטים בישראל על הרפואה, והם או-טו-טו משליטים את האסלאם על ישראל. זה מנסור עבאס. אלה תומכי הטרור כאן בכנסת. אל תתבלבלו, חמאס היא זרוע ביצועית של האחים המוסלמים.
ועכשיו לעניין השפה: אם אתם עוד לא מבינים מה זה שפה – שפה היא ריבונות. העובדה שחברי הכנסת הללו מדברים בערבית כדי שאנחנו לא נבין – אז קודם כול, אלהואשלה, קראת לי "מסעורה"? אז אולי אימא שלך מסעורה. כך קרא לי פה אלהואשלה. "מסעורה" אומרים, נכון? אימא שלך מסעורה. הינה, ד"ש לאימא שלך, אם אתה קורא לי בשמות. מסעורה אימא שלך.
ועכשיו אני רוצה לומר לכם עוד משהו בעניין השפה. השתרשה כאן איזושהי אמירה מהייעוץ המשפטי של הכנסת, יושבים פה כל מיני סגני יו"רים ואומרים שהתקנון מאפשר לדבר בעברית. ובכן, קבלו תקציר קצר - -
בערבית. - - למה הייעוץ המשפטי לא רק אומר פה משהו לא נכון – הוא ממש מכשיל כשהוא מפנה לתקנון. ראשית, נפנה לחוק הלאום, שקובע בסעיף 4 שעברית היא השפה הרשמית של המדינה. חוק הלאום קובע שלערבית יש מעמד, אבל לדבר בערבית במקומות ממלכתיים – זה דורש חקיקה. החוק הרלוונטי הוא תקנון הכנסת. אני מפנה אתכם, רבותיי – עברית פשוטה – לסעיף 22 לתקנון הכנסת. אני מקריאה לכם, שיהיה לכם ברור: "אלה רשאים לשאת דברים במליאת הכנסת: חברי הכנסת, שרים וסגני שרים שאינם חברי כנסת, וכן נשיא המדינה בהתאם להוראות כל דין או בהזמנה של יושב-ראש הכנסת ובאישור ועדת הכנסת". עכשיו תחזיקו את הכיסא, ונא לקרוא ולהבין עברית פשוטה. משפט חדש: "יושב-ראש הכנסת, באישור ועדת הכנסת, רשאי להזמין לנאום גם ראש מדינה, ראש ממשלה או ראש פרלמנט זר וכן ראש ארגון בין-לאומי שישראל חברה בו, והם יהיו רשאים לנאום בשפתם". שמעתם? מכלל הן אתם לומדים לאו. אבל את "מכלל הן אתם לומדים לאו" אתם לומדים מסעיף נוסף, שהוא סעיף 38 לתקנון, שמחתי להזכיר לכם. בבקשה, קבלו הדהוד לדבר הזה: "נאום שנישא במליאת הכנסת שלא בעברית, לפי הוראות סעיף 22" – זוכרים את סעיף 22 ב-24:00, בלילה, שהקראתי לכם לפני שנייה, שאפשר לא בעברית רק אם יו"ר הכנסת באישור ועדת הכנסת אישר לנציגים של מדינות זרות? "יירשם בפרוטוקול בתרגומו לעברית".
אז נמאס לי שהייעוץ המשפטי של הכנסת מטעה פה את היו"ר ואת הסגנים שלו. כי כדי לדבר בערבית בפרלמנט תחת סמל מדינת ישראל – כדי לדבר בערבית צריך חוק. ותקנון הוא חוק, ובתקנון זה לא כתוב. בגלל זה אלהואשלה מרשה לעצמו להגיד פה "אללהו אכבר" ולקרוא לי "מסרועה", איך שלא אומרים את זה – אימא שלך, אגב. שיהיה פה ברור, אם אתם רוצים לשמור על חוסנה של המדינה וההגדרה שלה, אתם לא תאפשרו פה לאף אחד לדבר בערבית. כי אני אמסור ד"ש לאימא שלכם ולאימ-אימא שלכם.
503 מילים של טלי גוטליב. הטקסט מתוך "דברי הכנסת"; קריאות ביניים ודברי היושב־ראש מוצגים במקום שבו קטעו את הנאום, בשוליים. הנוסח המלא בפרוטוקול הרשמי.