קישורים לקטעים: מעבר ביניהם בחיצים למעלה ולמטה
אגב, בדיון הקודם התחלתי לדבר על כך שלעיתים במשטרה יורים על אזרחים ערבים והורגים אותם.
מי שהעירה לך את ההערה עולה לדוכן, אף פעם לא פנתה ליושב-ראש בשמו, כל הזמן דיברה, ואף אחד לא ביקש ממנה לרדת - -
- - אז בבקשה ממך, לא לנהוג איפה ואיפה. או שאתם עושים את הכלל הזה על כולם, או שלא תעשו את זה על אף אחד, עם כל הכבוד. עם כל הכבוד, היא אף פעם לא עלתה לדוכן ואמרה: "גברתי" או "אדוני היושב-ראש" - -
- - כולל לך, כולל לכל המנהלים של המליאה – וזה היה בסדר. למה עכשיו כולכם עטים עליי, למה?
היא לא פונה לאף אחד בתפקיד. היא לא אומרת את זה. לא, באמת, אי-אפשר לנהוג ככה. אם הייעוץ המשפטי אומר שאני צריך לרדת, אני ארד.
היא כבר הורידה אותי לפני כמה דקות שלא בצדק. היא כבר הורידה אותי לפני כמה דקות שלא בצדק.
אז לפני דקות אחדות כבר יש ידיעות על כך שבמהלך מרדף ביישוב מג'ד אל-כרום בין המשטרה לבין אופנוע, הבן אדם נורה, ומצבו קשה – ראיה למה שאמרתי, שמתנהל עונש דין מוות ללא משפט גם ברחובות של היישובים הערביים. אנחנו לא יודעים פרטים, אבל זה קרה.
הדבר השני: אם בהצעת חוק מאבק בטרור עסקינן, אז אני רוצה לרענן את הזיכרון של אזרחי ישראל – בבניין הזה, במשכן הזה, מבין 120 חברי כנסת, היחיד שהורשע על ידי בית משפט בישראל בתמיכה בארגון טרור הוא השר לביזיון לאומי, ואף אחד אחר לא. אז אם במאבק בטרור עסקינן, אז ידעו מיהו תומך טרור ומי הורשע בבתי המשפט בתמיכה בארגון טרור. (אומר בערבית: אזרחים ערבים, מה שמתרחש כאן בשנים האחרונות הוא אירוע מביש מתחילתו ועד סופו, מהדרך שבה מתייחסים - -)
(- - מהדרך שבה מתייחסים לחברי הכנסת הערבים, לאזרחים הערבים - -)
317 מילים של ווליד טאהא. הטקסט מתוך "דברי הכנסת"; קריאות ביניים ודברי היושב־ראש מוצגים במקום שבו קטעו את הנאום, בשוליים. הנוסח המלא בפרוטוקול הרשמי.