קישורים לקטעים: מעבר ביניהם בחיצים למעלה ולמטה
אני מאשימה אותך, בנימין נתניהו. מאשימה אותך בטבח 7 באוקטובר. האסון הגדול ביותר שידעה המדינה קרה במשמרתך. גם אם אתה ישן במצפון נקי, לא נשכח לך. נזעק את ההפקרה. תקום ועדת חקירה ממלכתית.
אני מאשימה אותך, בנימין נתניהו, במימון חמאס, בבניית הטרור ועצימת העיניים מהאיום הקיומי עלינו, בהפקרת ביטחון המדינה כמדיניות. ביטחון הוא לא אינסטרומנט פוליטי, שמעת?
ומעל הכול, אני מאשימה אותך, נתניהו – הפכת את הציבור העובד והמשרת לחמורו של משיח. יצרת את ברית ההשתמטות והסיפוח. גבורת הלוחמים נעלמה מעיניך, אבל לא מעינינו. היא האור שאיתו נבנה מחדש.
אני מאשימה אותך, נתניהו. השחיתות האישית שלך הפכה למכת מדינה. כל מושחת הופך שותף. ככל שיש לך תיק יותר גדול על מישהו, הוא יותר נוח לך. משפט של איש אחד לקח מדינה שלמה כבת ערובה. אני מאשימה אותך, נתניהו, כי שכחת מה זה להיות יהודי.
טראמפ החזיר חטופים במקומך בזמן שאתה, בלי חשומה, התעסקת בלרתום אותו לחנינה. עשרת חטופים נרצחו ונהרגו בשבי כשאתה לא קיימת את מצוות פדיון שבויים. חסר מצפון ובלי אלוהים.
אני מאשימה אותך, נתניהו. הגזענות תמיד שירתה אותך. קרעת אותנו מבפנים. הפכת חצי עם לאויב.
אז, נתניהו, אני, המרוקאית המסורתית ממגדל העמק, אומרת לך: אנחנו נשבור את החומות שבנית, אנחנו ננקה את הרעל ששפכת פה 30 שנה. אנחנו נחזור להיות חברה מאוחדת.
אני מאשימה אותך, נתניהו. רוצחים פה אזרחים כאילו הם אבק אדם. משילות עלק. כשהליכוד מתנהל כמו ארגון פשע, ארגוני הפשיעה מרימים ראש.
אני מאשימה אותך, נתניהו – כן – בהקרבת החיים עצמם. אנשים גמורים, גמורים, תחת המציאות הכלכלית, לא יודעים איך להיכנס לסופר ולשלם חשבונות. הכול פה הפך יקר. רק החיים תחתיך הפכו לזולים עד כאב.
אני מאשימה אותך, נתניהו. תקום ועדת חקירה ממלכתית, והיא תחקור גם את הטיוח. אתה לא תנצח את המשפחות השכולות. הן המצפן שלנו.
לא תשכתב, לא תמחק, לא תעלים את 7 באוקטובר. האסון לנצח יישאר הכתם על המצח שלך, נתניהו. על המצח שלך ועל הממשלה שלך.
ועדת חקירה ממלכתית תהיה הסמל לתחילת התקומה והבנייה, לתחילת הבנייה מחדש של ישראל, ישראל שחוזרת להיות של האזרחים והעם.
הניצחון המוחלט יהיה שגשוגה ואיתנותה של ישראל אחריך, נתניהו – של ישראל היהודית והדמוקרטית, השוויונית והליברלית, שוחרת השלום ואהבת האדם.
353 מילים של נעמה לזימי. הטקסט מתוך "דברי הכנסת"; קריאות ביניים ודברי היושב־ראש מוצגים במקום שבו קטעו את הנאום, בשוליים. הנוסח המלא בפרוטוקול הרשמי.