קישורים לקטעים: מעבר ביניהם בחיצים למעלה ולמטה
אני עושה את זה, יש מנהג כזה. אדוני היושב-ראש, כל יום שלישי יש פה נאום קול המושתקים, שעושה סיכום שבועי של מה שקורה – "הטרור המושתק", אנחנו קוראים לזה.
אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, בראשית דבריי אני רוצה להתייחס לניסיון השקרי ולקמפיין שאנחנו רואים פה כדי לתת לגיטימציה למחלקה האנטי-יהודית בשב"כ. הניסיון הזה, אני אומרת לכם, לא יצלח. אז באמת, אל תתאמצו, חבל על המאמצים.
שמענו כאן היום מעל לבימה זו את אחמד טיבי אומר במליאה ומברך את ראש עיריית ניו יורק הנבחר זוהרן – אני אפילו לא יודעת - - -
ממדאני, שם רשעים ירקב. אני לא מופתעת. אנטישמי נשאר אנטישמי, ואנטישמי אוהב אנטישמים. הרי המשותף לשניהם הוא שהם לא מסוגלים לגנות את החמאס גם אחרי הזוועות שנעשו על ידם לנשים, לילדים ולקשישים. שניהם מתנגדים לעצם פירוק החמאס, שניהם מבקשים לפרק את מדינת ישראל, ושניהם שייכים לאותו מחנה של שנאה, של הסתה ושל תמיכה בטרור, ושניהם עושים זאת בערמומיות ובתחבולה.
לא במקרה זה קורה דווקא השבוע. השבוע קראנו בפרשת לך לך על הציווי של הקדוש ברוך הוא לאברהם: "לך לך מארצך וממולדתך ומבית אביך אל הארץ אשר אראך". הקדוש ברוך הוא מצווה את אברהם לעזוב את המקום המוכר, הנוח, ללכת אל ארץ חדשה, אל הארץ שבה ייבנה העם היהודי. אך אל לנו לראות בכך רק הוראה היסטורית; זו קריאה נצחית לכל יהודי באשר הוא: אל תישאר בגלות כשיש לך את ארץ ישראל.
ולא במקרה בדיוק באותו שבוע שבו התורה מזכירה לנו מהיכן הכול מתחיל, עומד בכנסת ישראל חבר כנסת ערבי ומברך מנהיג שמזוהה עם עמדות עמוסות בשנאת יהודים בחו"ל. אבל דבר אחד חבר הכנסת טיבי אינו מבין: אם אחמד טיבי חשב לראות את יהודי ניו יורק מפוחדים, נרדפים, נשלטים על ידי ראש עיר אנטישמי – הוא יקבל בדיוק את ההפך. הוא יקבל עלייה, הוא יקבל את יהודי ניו יורק שבוחרים לעזוב את הגלות ולחזור אל הארץ שהובטחה לאברהם, אל המקום שבו יהודי לא צריך להתנצל שהוא קיים, למקום הכי בטוח עבור העם היהודי – כי ארץ ישראל היא המקום של העם היהודי, כאן אנחנו נבנים, כאן אנחנו נלחמים וכאן אנחנו מנצחים. תודה רבה.
334 מילים של לימור סון הר מלך. הטקסט מתוך "דברי הכנסת"; קריאות ביניים ודברי היושב־ראש מוצגים במקום שבו קטעו את הנאום, בשוליים. הנוסח המלא בפרוטוקול הרשמי.