קישורים לקטעים: מעבר ביניהם בחיצים למעלה ולמטה
אדוני היושב-ראש, אני רוצה להוסיף לדברים. אני רוצה לפנות לחבריי בקואליציה – סליחה, גלעד ונאור, הקשבנו לכם.
אני באמת רוצה לפנות לחבר'ה בקואליציה, שיפסיקו את החגיגה המוטרפת הזאת בכל מה שקשור לפרקליטות. ההבדל בינינו – כשיש דבר שהוא באמת אירוע קשה, והאירוע הזה הוא קשה, צריך לחקור אותו וצריך להעניש את מי, אנחנו לא עומדים ומחככים ידיים. אנחנו לא עוברים במזנון ומנסים לעקוץ. אנחנו לא הופכים את הכנסת הזאת לזירת התגוששות. אנחנו מסתכלים על האירוע בעיניים הכי רציניות, ומבינים שמבחינה חוקית נעשה אירוע קשה, וסומכים על מי שיחקור ויטפל בזה.
זה שביסמוט הולך, כמו שאמרת, נאור, לפרקליטות, זה לבוא ולהגיד לפרקליטים - -
- - להגיד להם: נו, נו, נו, דיר באלכום. אני לא ראיתי שוועדת החוץ והביטחון סיירה בכל המקומות שהיא צריכה לסייר על פי חוק.
ואני רוצה להגיד משהו לגבי חבר הכנסת החדש שעלה לכאן, ואני אומר את זה פעם שנייה היום: אנחנו גדולי הדמוקרטים, ואני מבין שההליך הדמוקרטי בניו יורק הוא הליך דמוקרטי. החליטו תושבי ניו יורק, זה מה שהם רוצים. אבל יש הבדל גדול, אדוני היושב-ראש, בין זה שבכנסת ישראל עולים חברי כנסת – ואני אמרתי ואני חוזר על זה: אף אחד מאיתנו לא היה מעז לעלות לכאן ולברך יהודי גזען. אם הוא היה נבחר והיה אומר על האסלאם את מה שזוהרן הזה אומר עלינו, הישראלים היהודים, אף אחד לא היה עולה לברך אותו. יש לי ביקורת על חבריי, גם על אחמד טיבי וגם על הח"כ המכובד, שעלו לכאן.
ואסור שמכנסת ישראל לא תצא אמירה ברורה שאומרת: אנחנו מכבדים את הדמוקרטיה – אבל האיש הזה, אסור להכיר בו כראש עיריית ניו יורק.
תזכרו, הבחור הזה מנרמל אנטישמיות. הבחור הזה מאיים על מוסדות ליברליים, דמוקרטיים, אקדמיים במדינת ישראל, ואומר: אני אנתק כל קשר כלכלי איתכם. כל האג"חים של מדינת ניו יורק שמושקעים באוניברסיטאות שלנו – הוא נותן הוראה לנתק מגע. הוא לא היה מוכן לצאת כנגד האמירות של האינתיפאדה, "מהים עד הירדן".
אז לכן אנחנו צריכים באמת – ולא משנה, לא עושים את זה מתוך ציניות, עושים את זה מתוך ציונות – לא נהיה מוכנים שראש עיר ידבר ככה על המדינה הזאת. תודה, אדוני.
337 מילים של מאיר כהן. הטקסט מתוך "דברי הכנסת"; קריאות ביניים ודברי היושב־ראש מוצגים במקום שבו קטעו את הנאום, בשוליים. הנוסח המלא בפרוטוקול הרשמי.