קישורים לקטעים: מעבר ביניהם בחיצים למעלה ולמטה
תודה, אדוני. השאלה היא בכלל לא פיצול או לא פיצול תפקיד היועץ המשפטי לממשלה. זה דיון עקרוני שאפשר לעשות על מבנה מערכת המשפט – גם באופן עקרוני בעולם, אצלנו, וגם באופן ספציפי על מערכת המשפט שלנו, איזה תיקונים אפשר וצריך לעשות בה. אגב, הדיון הזה היה נכון גם כשהתחילו את ההפיכה המשטרית. יש דברים שאפשר לדבר עליהם – אגב, בראשם להוסיף כוח אדם למערכת הזאת שקורסת, דבר שמאז לא רק שלא קורה, אלא קורה ההפך: רק מונעים עוד ועוד מינויים, ומכניסים את המערכת ליותר מצוקה ויותר נזק לאזרחיות ולאזרחים.
מה שעומד פה על הפרק הוא דבר מאוד פשוט: להפוך משרתי ומשרתות ציבור למשרתים, למשרתים של אנשים מאוד מסוימים – של הקואליציה הזאת, של הממשלה הזאת ושל ראש הממשלה הזה ורעייתו ובניו ומשפחתו והאימפריה הכלכלית שהם בנו, כך לפי פרסומים שאמר במו פיו אדם שהיה ממונה במוסד על חקירות כלכליות. משרתים הם רוצים, לא משרתי ציבור. ואם באמת יעברו הצעות החוק האלה, הפגומות מאוד, זה ישליך לא רק על הייעוץ המשפטי שלנו אלא על השירות הציבורי שלנו כולו. כל השירות הציבורי יהפוך בעיקרון משירות ציבורי מקצועי לשירות פרטי, לשירותם של מי שכרגע בעמדת כוח ומצפים שיצחצחו להם את הנעליים וילקקו להם אתם יודעות ויודעים איפה. זה הסיפור.
היועמ"שית הזאת ספציפית, יש איתה בעיה מרכזית אחת: לא ברור למה עד לרגע זה היא לא הוציאה את נתניהו לנבצרות מתפקידו כראש ממשלה. יש לו הסכם ניגוד עניינים שהוא חתום עליו, והוא הפר אותו כל כך הרבה פעמים, אי-אפשר לספור. שוב ושוב, ברגל גסה, מהמקפצה, הוא פשוט עובר על הסכם ניגוד העניינים שלו ומפר אותו. מה עוד צריך לקרות כדי שהוא יצא לנבצרות ויפסיק להחזיק מדינה שלמה בגרון, בת ערובה, במחיר מאוד גבוה של חיי אדם, בשביל האינטרסים האישיים שלו? זה הסיפור שמדובר פה, חברות וחברים. אל תיפלו בכל הפלפולים המשפטיים – הראויים – שבמדינה מתוקנת, שהייתה פה פעם, אפשר היה לדון בהם.
299 מילים של מרב מיכאלי. הטקסט מתוך "דברי הכנסת"; קריאות ביניים ודברי היושב־ראש מוצגים במקום שבו קטעו את הנאום, בשוליים. הנוסח המלא בפרוטוקול הרשמי.