קישורים לקטעים: מעבר ביניהם בחיצים למעלה ולמטה
תודה רבה. אדוני היושב בראש, כנסת נכבדה, אני מתנגדת כמובן להצעת החוק הראשונה –לפצל לשניים את גלי בהרב-מיארה; השנייה – לפצל אותה לשלושה; וההצעה הנוספת – לחסל לגמרי את מעמד היועץ המשפטי לממשלה. ניסיתי לחשוב בימים האחרונים מה יש לקואליציה נגד גלי בהרב-מיארה – או שזה לא אישי, זה נגד היועמ"ש, נכון? אז ניסיתי להבין. אולי זה המראה החיצוני שלה? כי הרי אמסלם הידוע התייחס לרולים ולפֶנים שלה בשיער. אני בזה לזה. לאחר מכן שמעתי שדר ימני אומר: למה יש לה שני שמות משפחה - - -
אתה, אני רוצה להגיד לך משהו. עזוב, אני לא רוצה לבזבז את הזמן עליך, ואטורי. עזוב, יש לי דברים יותר חשובים להגיד.
למה? כי אתה הולך לטלוויזיה ומשקר. אז ואללה, איבדת את הזכות להגיד אפילו – כן - - -
אבל לא, לא, לא. אני לא רוצה לדבר על ואטורי.
לא רציתי לפתוח את זה. אתה הכרחת אותי.
איפה נפלה היועמ"שית? כשהיא החליטה לשים לכם ברקס בחוק הגיוס. וכשידעתם שחוק הגיוס יכול להפיל את הממשלה, נכנסתם להיסטריה, אין לי מילה אחרת. ואתה יודע, אפילו אני כמרכזת האופוזיציה, לדעתי היה לי פעם אחת שיח על הרוגלות. בואו נדבר על הרוגלות: עלה לפה השבוע השר חיים כץ להשיב במקום דודי אמסלם. כנראה שגם במזכירות הממשלה הבינו שעדיף בלי הפה ג'ורה הזה, אז הביאו את חיים כץ, שהקריא את התשובה של דודי אמסלם. ואתה יודע מה הוא אמר? היועמ"שית לא מאפשרת לנו להילחם בפשיעה. שני דברים: מי שאחראי להילחם בפשיעה במדינת ישראל הוא השר לביטחון פנים. זה שהוא כשל, זה שהוא מענה חטופים בשלט רחוק, זה משהו אחד - - -
שנייה. השר הזה מענה חטופים בשלט רחוק, נקודה.
רגע, שנייה. עוד לא התחלתי לדבר עליה, רגע. מה הוא אמר פה? הוא אמר: היא לא נותנת לנו להשתמש ברוגלות. אממה, מכיוון שאני קצת התעסקתי בתחום – היא לא נותנת לממשלה להשתמש ברוגלות, אתה יודע למה? אני אגיד לך, כי הממשלה לא מוכנה להכניס את עבירות השחיתות. מה מפריע לכם שיהיה אפשר לחקור שחיתות? מה מפריע לכם? אז מה אמר לה השר לביטחון פנים, הכישלון המהדהד? אמר לה: לא, אני לא רוצה את השחיתות, תני לי רק לפשיעה. תגיד לי, מי שואל אותך בכלל? אתה רוצה את הרוגלות לתת למשטרה – תיתן על כל העבירות.
אבל רגע, אני רוצה להגיד עוד משהו: גלי בהרב-מיארה היא שומרת הסף האחרונה שנותרה, אי-אפשר לפטר אותה כמו שמפטרים פה בכל יום. מפלגת הליכוד הדמוקרטית מפטרת מישהו בכל יום: יום אחד היא מפטרת את ראש השב"כ, והינה – האחרון שנשאר הוא חבר הכנסת יולי אדלשטיין. על מה הוא פוטר?
אני מסיימת. לשר נתת פה חמש דקות. אתה יכול לתת לי חצי דקה.
תן לי לעשות קלוז'ר לנאום שלי, כי אני רואה שאני גורמת פה לקצת חיוכים, קצת תסיסה, אז אני רק רוצה לסיים. אני רואה שאלי מחייך.
יש פה גם חיילים. אני לא רואה כל כך טוב. תסלחו לי, למעלה. כבוד בשבילנו. כבוד בשבילנו שאתם יושבים פה.
בוא תראה, חיילים לא משתמטים. איזה קטע, הם משרתים בצבא.
אז אני רק רוצה לסיים ולומר ככה: הסיבה היחידה שהבאתם לפה את פיצול גלי לאחד, פיצול גלי לשניים וחיסול כללי של גלי – זה אך ורק בגלל שהיועצת המשפטית אמרה לכם: לא תוכלו לתת השתמטות, וזה לא יהיה בחסות שלטון החוק.
אני רוצה לעודד אותך: תמשיכי, עם ישראל איתך. לא למצמץ, תאמיני לי. וזה שאת אישה זה רק מראה איזה אומץ ויושרה יש לך מכל עשרות הגברים. תודה רבה.
455 מילים של מירב בן ארי. הטקסט מתוך "דברי הכנסת"; קריאות ביניים ודברי היושב־ראש מוצגים במקום שבו קטעו את הנאום, בשוליים. הנוסח המלא בפרוטוקול הרשמי.